אוקטובר
08
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים, פרק ראשון.
למען הדיוק ההיסטורי מן הראוי להקדים ולציין כבר בהתחלה כי את 26-453 חמדתי מסיבה אחת ויחידה: שתשמש כ"תורמת" לאחותה הבכירה, 26-069, אותה אני מטפח מזה שנים רבות וארוכות.
ואם יש עדיין מאן-דהוא שלא ברור לו מי הן "הנפשות" הפועלות, הרי הן לפניכם:
Rover 10, RHD, 1946.
Registration No: 26-069
26-069 – רובר 10, שנת יצור 1946, הגה ימני.
Rover 10, LHD, 1947. Registration number: 26-453 As found January 2012
26-453: רובר 10, שנת יצור 1947, הגה שמאלי.
אבל מבט הזוועה שנעץ בי אודי, מצד אחד (שגם מיהר להוסיף "לא, לא, אם כך אז אני לא מוכר") והתגובה המהירה של אישתי "לא, לא, את המכונית הזו יש לשקם ולהחזיר לה את תפארת נעוריה" – מצד שני, הניעו אותי, בסופו של דבר להחליט לקחת על עצמי את המשימה, המטורפת למדי – להציל את 26-453, הלא הוא "רובר 10 ב' “ ולהחזיר אותה אל עמק הבכא מעולם שכולו טוב. ולא תתפלאו אולי לשמוע כי בהמשך גם התהפכו היוצרות ומי שנזקקה לתרומות לב-ריאה-כבד-כליות (ואולי גם מוח) היתה דווקא 26-543 – אבל עוד נגיע לכך.
אוסיף עוד, כי במשך השנים הרבות שבהן אני מתחזק את 26-069 היא תמיד תוקנה, אבל מעולם לא שוקמה. לא תאמינו אולי, אבל לפני כחמישים שנה שירתתי כחייל בבית-המלאכה המרכזי של חיל-הקשר. צה"ל העני של מדינת ישראל העניה דאז רכש עודפי צבא ממלחמת העולם השניה, בחלקו ציוד שנינטש בג'ונגלים של הפיליפינים ובשדות קרב אחרים, ובמצב נורא: מ"ק 6 ומ"ק 10 ומ"ק 43 חלודים עבשים ומתפוררים. בית-המלאכה הנ"ל עסק בשיקומם והחזרתם לכושר קרבי, בתהליך שנקרא בצה"ל "דרג ד' “. המכשירים פורקו למרכיביהם, נוקו, נצבעו, כל חלק נבדק באופן יסודי על ידי ציוד בדיקה יעודי, כל הטעון החלפה הוחלף, ואז הורכבו מחדש, חזרו ונבדקו ועברו ל"בדיקה סופית" על ידי בוחנים קפדניים. ואבוי לטכנאי שקיבל "ריג'קט". ועם ציוד זה יצא צה"ל למלחמת ששת-הימים ונחל את הגדול בניצחונותיו.
ובכן, הגיע הזמן שגם הרובר יעבור מין "דרג ד' “ שכזה, ו 26-453 נראה המועמד הטבעי לכך.
אבל יש עוד להקדים ולהוסיף כי אודי גם שידך אותי לשני אנשים שתרומתם להמשך הפרויקט מכרעת.
הראשון הוא אורי סהר, שבמוזיאון וסדנת המכוניות העתיקות שלו נערכת המלאכה, בהשתתפותו הפעילה בעצה ובמעשה. השני הוא טינו, מכשף המתכת, שבידיו חלקים חלודים מעוותים וגמורים חוזרים לחיים חדשים, ולעיתים גם נוצרים יש מאין.
א. פירוק.
המכונית הגיעה כשהחלונות הקדמי והאחורי, לוח המכשירים, הריפוד, הכנפיים, הדלתות, הפגושים והמכסה האחורי כבר מפורקים ממנה, וזרוקים בתוכה. חלקם, אבוי, אבד. השאר היה מכוסה בשכבה עבה של אבק, בוץ, ובעיקר בתערובת של עפר חלודה ושמן מכונות ישן שהתקשתה והפכה לאבן.
הפירוק החל בבוא אביב 2011. אני הצטיידתי בכמה קנקני WD-40 ובכלי עבודה במידות BSW ו BSF – המידות המתאימות לברגי מכוניות אנגליות ישנות. אורי מצידו הציב את הרובר על בלוקים, כך שהיה קצת יותר נוח לזחול תחתיו, והחל לפרק את הברגים הקושרים את גוף המכונית לאשיה (שסי בפי המכונאים, כלומר chassis!) . חלק לא מבוטל מברגים אלו היו חלודים עד כדי כך שהם נשברו בנסיון לפתוח אותם ולא נותרה ברירה אלא לערוף או לקדוח אותם.
Taking apart.
עקרונית ניתן להסתפק בהסרת ברגים אלה כדי שאפשר יהיה להרים את גוף המכונית מעל האשיה. אבל כדי להקל ולפשט את המלאכה, וגם מסיבות שיבוארו בהמשך, בחרנו להסיר לפני כן גם את ההגה, הדוושות וידית בלם היד.
פירוק מכונית יכול להסתיים בערמת ברגים פחים וברזלים לא מזוהים, ובזבוז המון זמן ומרץ כדי לגלות מי הולך לאן בזמן ההרכבה מחדש, לכשתבוא. הזכרון לטווח קצר הוא לא משהו גם אצל צעירים ועל אחת כמה וכמה אצל וותיקים כמונו… אי-לכך השתדלתי להרבות בצילומים בעת הפירוק, כדי שיעזרו בזיהוי החלקים וסדר הרכבתם לכשתגיע העת. השתמשתי במצלמת ניקון דיגיטלית בעלת הפרדה גבוהה. איתה, הגדלת התמונה מאפשרת התמקדות על פרטי פרטים. גם קטלוג החלקים של הרובר, בעל האיורים המפורטים ורשימת החלקים ממנה לא נעדרת אפילו דיסקית, והכולל הסברים על הפונקציה שממלא כל חלק, היוותה הבטחה להרכבה מוצלחת, לכשתגיע העת.
כאן המקום להוסיף כי 26-453 הגיעה לא במצב אורגינלי לחלוטין. במשך השנים נערכו בה שינויים, חלקם באופן מאולתר ולא ממש מקצועי. שרטוטיהם של אלה ואופן הרכבתם אינם מכוסים בקטלוג, כמובן, וצילום פרטיהם חיוני לתהליך השיקום.
Improvised hydraulic brakes – main pump.
הצילו! משאבת בלם מרכזית.
הגיע הזמן להחלטה על גורל המיכלולים העיקריים: מנוע, תיבת הילוכים, סרן אחורי. אודי מסר כי המנוע לאחר שיפוץ, אך זה נערך לפני למעלה מעשרים שנה, ומאז ועד עתה היתה המכונית מושבתת, חלק לא קטן מהזמן בתוך שלולית, כנראה. החלטתי, לפני המשך הפירוק, לנסות ולהתניע את המנוע. ההתנעה תאפשר בחינת המכלולים הללו והחלטה מושכלת על ההמשך.
החלפתי רצועה וכוונתי את המרווח גנרטור-מאוור כך שלא תהיה סכנת שבירה למאוורר. ביצענו החלפת שמנים: מנוע, גיר, דיפרנציאל.
The oil filter as found
פילטר שמן… איכס.
אורי הגדיר את הבליל המזויע שיצא מהדיפרנציאל במילה אחת: "ג'יפה". נסיון חיבור של פחית דלק חיצונית חשף כי כל צינורות הגומי המגיעים למשאבת הדלק (החשמלית) יבשים ודולפים. הם מוחלפים. עכשיו הדלק מצליח להגיע לקרבורטור. הרדיאטור הוחזר למקומו ומים ירוקים מוזנים למערכת הקירור.
נסיון התנעה ראשון: מתברר מיד כי הסטרטר תקוע ולא משתלב בשיני גלגל התנופה. מה עושים? מנואלה.
נסיון התנעה ראשון במנואלה נכשל, אבל נסיון שני מצליח.
http://www.youtube.com/watch?v=uWriq3jLO6Q
ואז מתברר כי המנוע מרעיש ומזייף, ודי מהר רותח. צינורות הגומי של מערכת הקירור יבשים ומתחילים להשפריץ על כל סביבותיהם. בשלב זה גם הרדיאטור מתחיל להשתין.
זהו. כיבוי מנוע מזורז.
פתיחת מכסה השסתומים מגלה כי שסתום הפליטה של צילינדר מס' 2 תקוע על מצב פתוח. אחרי נסיונות אחדים מצליחים לשחרר אותו עם מכות פטיש ומברגים.
אבל כדי להחליף את צינורות המיים היבשים יש לפרק את משאבת המיים ולהסיר אותה ממקומה. ואז מתברר כי אחד הברגים המחזקים אותה חלוד לחלוטין וראשו נשבר, כך שבינתיים אי אפשר לשלוף את המשאבה.
רובר 10 1947 הוא היחיד מסדרה זו שזכה להגה שמאלי, וזה מתבטא במספר השסי שלו המתחיל באות L. רק 300 מכוניות, בסך הכל, יוצרו מדגם זה, בחיפזון, כי צו השעה אז בבריטניה היה יצוא. לא הוקדש יותר מדי תיכנון לעניין, וכך נוצר גודש בלתי אפשרי משמאל למנוע, הגורם לכך שכדי לטפל בסטרטר יש הכרח לפרק את מיכלול ההגה ולהוציא אותו ממקומו, וגם לפרק את וסת לחץ השמן, וגם את הנשם של המנוע – אבל הגישה לכל החלקים הללו קשה ביותר, והם תפוסים למקומם בתערובת של חלודה שמן שרוף ואבק.
כשהסטרטר סוף-סוף בחוץ מספיק ריסוס קטן בשמן מסיר חלודה על הציר שלו כדי שהוא ישתחרר. אבל הצצה בקרביו מלמדת שהפחמים שלו אכולים עד תום והרוטור שלו מכוסה בשכבת חלודה ובכלל זקוק לחריטה דחופה.
הרכבה מחדש של הסטרטר. כדורית חדשה לוסת לחץ השמן (הקיימת חלודה ומכורסמת). כאמור, כדי להחליף את צינור המים המשפריץ, המקשר בין משאבת המים לבלוק, יש צורך להסיר תחילה את משאבת המים, ואחד מארבעת הברגים המחזקים אותה למנוע תפוס לחלוטין ובלי ראש. כדי לנסות בכל זאת להסיר את המשאבה יש לפרק את צינורית השמן המחברת את הבלוק עם "פסנתר" השסתומים, כי אז יהיה ניתן לסובב את המשאבה סביב ציר הבורג, בתקווה שכך ישתחרר. ומיד מתברר שנערך שינוי במחבר ה"בנג'ו" של צינורית השמן ומישהו הוסיף לו ברז מחט לוויסות זרימת השמן (ורק בהמשך גילינו מדוע היה בכך צורך). אחרי הסרת המחבר הזה ונסיון לסובב את המשאבה סביב הבורג חסר הראש נשבר החלוד ההוא לשניים: חלק אחד נותר בתוך הראש, וחלק שני בתוך המשאבה. ובכל זאת ניצחון: סוף-סוף מוסרת משאבת המיים. ואז מתברר כי אין בה לא טרמוסטט ולא פקק החוסם את מעבר המים ב-by-pass (וברובר פירוש הדבר שמשאבת המיים כלל אינה יכולה למלא את תפקידה, ומשום כך התחמם המנוע כל כך). אורי קודח את בורג המשאבה השבור מתוך ראש המנוע ואני מחדש את ההברגה המיועדת לו באמצעות מברז 5/16 bsf. אני מייצר אטם חדש משעם ומתקין משאבת מים משופצת של 26-069 במקום זאת שהוצאה מ 26-453 (עוד "תרומת אברים" הפוכה), וגם מאוורר קטן ורדיאטור 4 שורות במקום הרדיאטור ה"משתין" (כנ”ל). שוב אנחנו מוכנים להתנעה אבל הסטרטר עדיין חלש ביותר, ולא מסובב את המנוע. אני מחבר מד לחץ שמן ומד טמפרטורה תקינים למנוע, ושוב התנעה במנואלה. עכשיו המנוע עובד יותר חלק מאתמול, לחץ השמן מעל 50, שזה טוב. הפעם המנוע גם לא רותח – מגיע לשמונים ואז כבה.
מחליטים לא להמשיך לפני שהסטרטר תקין.
אורי מגייס שני שכנים וביחד הם מסירים את גוף הרובר מעל האשיה.
Removing the body from the chassis
We have a Rolling Chassis
We have a Rolling Chassis! מסירים גם את מיכל הדלק ומכסים את המנוע בניילון לקראת הסערה המתקרבת.אני מגייס לטובת ההתנעה את הסטרטר הרזרבי של 26-069 – עוד תרומה של ה"נתרמת" לטובת ה"תורמת"…
Proper oil pressure and engine temperature
Uri Sahar and the engine-gearbox unit
כשהסערה עוברת, והסטרטר התקין עדיין לא מתניע, אנחנו מגיעים למסקנה שהמצברים של אורי חלשים מדי. נוסעים לטייבה, מוסרים את הסטרטר הישן של 26-453 לתיקון וקונים מצבר 95A/H חדש. עם המצבר הזה ההתנעה מיידית. לחץ השמן תקין, המנוע לא מתחמם גם אחרי פעולה ממושכת יחסית, לא פולט עשן, נשמע טוב פרט לפסנתר שסתומים רועש.שילוב הילוך – הגיר מרעיש מאד (מיסב אחורי?). מסקנה: הגיר טעון שיפוץ. בינתיים נראה שהקלץ' והדיפרנציאל תקינים. כיבוי מנוע, פירוק רדיאטור, דרייבשפט, חיבורי מנוע, דוושת קלאצ'. מכלול המנוע-גיר נשלף ומוכנס למבנה המוזיאון.הסרת גלגלים אחוריים, הסרת צלחות בלמים אחוריות. הן משתחררות בקושי רב, כי מנגנון כוונון המעצורים תפוס ולא מתפקד וגם נערכה בו שגיאה גסה (על כך בהמשך) ואפילו "החולץ" הקטן והנחמד שדאגה רובר לספק לכל תוף בלם לא מסוגל לתפקד כי התבריג שלו סתום בבליל בוץ-שמן-אבק הקרוש והשולט – וזה מקשה על הפירוק. אין ברירה, ונאלצים להשתמש בפטישים. בינתיים אורי משחרר את רוב הU bolt מהקפיצים האחוריים.
למחרת, הסרת ציריות אחוריות (עם צלחת סנדלי הבלמים עליהן), שחרור דיפרנציאל, הסרת בולמי זעזועים אחוריים, ניתוק צנרת וכבלי בלמים אחוריים, ניתוק כבל סטרטר לגוף, הסרת קפיצים אחוריים, הסרת גלגלים קדמיים, שחרור צנרת שמן, שחרור ציר קדמי והסרת קפיצים קדמיים.
Three Rover P2 Almost a bare chassis
כל הגומיות יבשות ומבוקעות, מתפוררות.
The rubber parts are in a terminal state
אני מסיר את משאבות הבלם – כולן תפוסות לחלוטין בחומר לבנבן, הנראה כמו גיר. את משאבת הבלם המרכזית קשה ביותר לפרק, בעיקר לשחרר ממנה את הצנרת שחוברה אליה בצורה כה בלתי-מקצועית על ידי מכונאי פרטצ’ניק עלום שם (לא על ידי רובר!).
אורי חולץ בקושי רב, עם חימום ופטישים, את פיני הקפיצים האחוריים. היתר משתחררים בקלות יחסית, וכולם גם יחד שחוקים עד אובדן צלם פין.
Rear spring pin which has lost its shape
גם התותבים (בוקסות) המתאימים להם בקפיצים שחוקים עד גמירה והקדחים שלהם הם עכשיו אליפטיים ולא עגולים.
אחרונה מוסרת מהאשיה צנרת מערכת השימון המרכזית וחלקיה. זו מערכת יחודית למכוניות רובר P2 ואחזקתה והטיפול בה כמעט ואינם מוכרים למכונאי הממוצע (ולכן היא גם במצב סופני על כמעט כל רובר P2 שתמצאו).
Remains of the automatic lubrication system
עכשיו מגיע תור הציר הקדמי. ה king-pins מוצאים ממנו בזהירות וידי-הסרן משוחררות (תיאור מפורט של התהליך והחלקים ניתן למצוא כאן: http://wp.me/pXLKy-1F )
כל פין, עם דיסקיות כיוון הגובה שלו מוכנס חזרה למקומו ביד-הסרן ומסומן ליתר ביטחון עם מרקר. אחרי כן משוחררות צלחות הבלמים ומצטרפות לערימת החלקים שישלחו לניקוי חול. גם תפוחי ההגה משוחררים ממוטות ההיגוי. לגודל הזוועה מתברר שההברגה של אחד התפוחים אינה נכונה ואינה מתאימה לתבריג שבמוט ההיגוי. התפוח כנראה הוכנס למקום במכות קורנס כשהוא זורע הרס על סביבותיו. לא תתפלאו לשמוע גם כי סוג התפוח לא נכון, וכי התפוח הנכון, בלעדי לרובר עשר עם הגה שמאלי (שרק שלוש מאות כאלו יוצרו, לפני ששים וארבע שנים) אינו ניתן לרכישה אלא כ exchange אצל מייק קולדרי, בתנאי שיש לו אותו בכלל. אכן, עסק ביש.
הקטע האחרון בפרק זה הוא מיון. אני מרכז את כל הברגים והאומים בקופסה משלהם, וכך עושה גם עם דיסקיות ולוחיות האבטחה, אביזרי וחלקי מערכת השימון, מערכת הבלמים, החשמל, הדלק, בולמי הזעזועים, ההיגוי, הקפיצים.
הצמיגים, כמובן, גמרו את חייהם התפלים. ארבעה מהם גם אינם במידה הנכונה. אני מנדב גלגל אחד לאורי, למען הרובר 16 של דרור, והיתר נשלחים לפנצ’ר-מאכער לפירוק. הצמיגים והפנימיות מושלכים לאשפה והג’נטים יצטרפו לחלקים שישלחו לניקוי החול.
תם הפירוק הבסיסי. זה כל מה שנשאר בינתיים מ 26-453:
The repaired chassis expects sand blasting
עכשיו מתחיל טיפול פרטני בכל מיכלול ומיכלול. רק לכשיסתיים זה – נתחיל להרכיב מחדש את המכונית, דבר דבור על אופניו.
חאיזה פריוקט, רק למשוגעים.
ההאם אתם מציעים שירות זה לאנשים אחרים גם?
האם רק לרכבים אנגלים?
פרויקט משוגע מאחל לך הרבה סבלנות ואורך רוח.
משיגנע קופ,
אושר גדול לראות אדם ממוקד מטרה.
ב ה צ ל ח ה !!!