נובמבר
01
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק תשיעי – הקפיצים.
אתם לא טועים – מערכת הקפיצים של הרובר לא רק מיושנת לתפארת, אלא גם נבדלת מאחרות ובעלת אופי יחודי.
בראשית המאה הגה האמריקאי הרי סטוץ את מכונית הספורט American Underslung
http://en.wikipedia.org/wiki/American_Underslung
בה האשיה (chassis) תלויה מתחת לקפיצים ולא מעליהם, כמקובל.
תכנון זה גורם להנמכת מרכז הכובד של המכונית ומכאן לשיפור יציבותה ולכושרה להתמודד עם פניות חדות. עד היום ישנם חובבי hot rod המשתמשים בטכנולוגיה זו.
Underslung hot rod
הוט-רוד underslung שנבנה על שלדת דודג’ – הפוכה! שימו לב שהציר האחורי מעל הקפיצים, ואלו מעל האשיה.
האחים ווילקס, שקיבלו את הנהלת רובר בתחילת שנות השלושים, לא שכחו את החידוש בן העשרים של סטוץ. כמו עם מערכת השימון, גם כאן הם פסעו בעיקבותיו. אבל מרכב הרובר שתכננו הוא רק בחציו Underslung: החלק האחורי. החלק הקדמי הוא קונבנציונלי, ובו האשיה נמצאת מעל הקפיצים והציר. כתוצאה מכך נראות מכוניות רובר P2 רבות כ”מרימות את האף”: חלקן האחורי שקוע כאילו הועמס עליהן משקל כבד מדי (ראו עוד כאן: http://wp.me/pXLKy-a7).
תכנון זה מוסיף נופך יחודי לשיפוץ הרובר.
עם הפירוק הכללי הוצאו גם הקפיצים ממקומם, קפיצי עלים כמו בעגלה או משאית. גם הפינים המהדקים אותם לאשיה חולצו.
כך נראו הקפיצים מיד לאחר הפירוק:
The springs shortly after removal
וכך נראה למשל ה”ברזל הטיפש” (dumb iron) הקדמי מיד לאחר הפירוק:
The dumb iron as found
את הקפיצים פירקתי לגורמים והם נשלחו כך, מפורקים, לניקוי חול. הוספתי עליהם עלים רבים מהאוסף שלי, מתוך מחשבה לבחור ביניהם את הטובים ביותר להרכבה המחודשת. במודע לא שלחתי אותם לגילוון כי תהליך זה הופך אותם לפריכים – אלא אם כן ננקטים צעדים מיוחדים מיד בסיומו, ובכך לא רציתי להסתכן.
כך נראו הקפיצים כשחזרו מניקוי חול, ואחרי צביעה בצבע יסוד:
The springs after sand blasting and base painting
נתוני קפיצי רובר מדגמי P2 נמצאים בסטנסיל הבא, ששלחה לי באדיבותה חברת רובר לפני כארבעים שנה:
Rover’s original instructions
והוא מפרט את המרחק בין עיני הקפיץ וגובהו מעל העלה הראשי, לקפיצים הקדמיים והאחוריים. כמו כן נמצאים בין הנתונים מספר העלים בכל קפיץ, והוא שבעה.
הרכבתי את הקפיצים הרכבת נסיון, ומסרתי אותם לטינו כדי ש”ירים” אותם לגובה הנומינלי (יש לו את הציוד הדרוש לכך), וכמו-כן יחרוט להם את התותבים הדרושים.
טינו לא היה מרוצה ממה שעשיתי. על הקפיצים האחוריים מצא סימנים לעלה נוסף, שמיני. הראתי לו את הספרות. המסקנה היתה שמישהו הוסיף עלה בזמן מן הזמנים. לא היה ברור אם להרכבת העלה השמיני היתה סיבה או שהיא נעשתה על ידי מישהו חסר ידע. החלטנו כי בינתיים נשאר עם שמונת העלים, ונסיר את העלה השמיני אם יהיה בכך צורך. וזה בכלל לא פשוט כפי שזה נשמע.
הקפיצים מחוברים ישירות לאשיה (באמצעות פינים) מצידם הקידמי, ובאמצעות Shackle מצידם האחורי. ה Shackle מאפשר לקפיץ לשנות את אורכו עם שינוי העומס על הקפיץ. לכל קפיץ יש לכן שלושה פינים: שניים קבועים באשיה, ואחד נע עם ה Shackle תוך כדי פעולת הקפיץ. רוחב הקפיץ (והתותב שבתוכו) קטן בדרך כלל (בעיקר בגלל שנות השימוש הרבות והשוחקות) מרוחב ה-Shackle ולכן יש לבטל את החופש ביניהם באמצעות דיסקה מחוסמת. טינו ייצר את התותבים והדיסקיות לפי המידה. התותבים הללו משומנים באמצעות מערכת השימון המרכזית. בכל אחד מהם קיים קדח המוביל את השמן מה meter valve אל מרכזו ומשם הוא מוזן לתותב באמצעות חור נוסף, ניצב.
מערכת השימון מתחברת רק לפינים הקבועים באשיה. השמן לפין השלישי עובר דרך קדח נוסף, בפין העליון, ממנו לקדח ב-Shackle וממנו לקדח בפין התחתון, ופירוש הדבר כי בהרכבה יש לשמור על שלושת הקדחים כך שיצרו תעלת שמן רציפה. אבל פירוש הדבר גם כי יש להקטין את החופש בין הפינים והShackle למינימום, אחרת תתחולל דליפת שמן רצינית.
Shacles etc
אוסף אביזרי קפיצים אחרי ניקוי חול.
כל הפינים המקוריים של 26-453 היו שחוקים עד אימה והיה צורך להחליף את כולם. את רוב הפינים “החדשים” קניתי לפני שנים רבות מאד משמואל, בעליו של “מוסך שמואל” האגדי, רח’ התבור 30, והם חיכו מאז לשעתם, שהנה הגיעה ובאה.
Shmuel’s garage: A Tel Aviv manufacturer of Rover spares during the fifties
מודעת שמואל בעיתון “דבר” 1957.
שמואל סיפר לי שהפינים יוצרו במיוחד בשבילו, בשנות החמישים או השישים, בבית מלאכה ברחוב סלמה דאז, ועברו הקשאה “כמו שצריך”. ההקשאה השאירה אותם, אמנם, שחורים, ולא מבהיקים כמו פיני רובר המקוריים (גם מהם היו בידי אחדים. אותם קניתי ממייק קולדרי שבנוטינגהם). והיה הבדל נוסף בין פיני שמואל לפיני רובר: קדח השימון בכל פיני שמואל הסתיים בתבריג מילימטרי המתאים לפיטמת גירוז קטנה – בעוד שבפיני רובר מסתיים הקדח הזה בתבריג 3/8 BSF המתאים ל meter valves המקוריים של לובקס ביז’ור. היה לכן צורך גם לייצר מתאם, כי פיני שמואל היו “קשים כזכוכית” כפי שהגדיר אותם אלי מ”טכנו-צינור” – ואי אפשר היה לקדוח בהם ולשנות את התבריג.
Shmuel’s spring pins
אוסף הפינים
Shmuel’s pin after shining
תמונה – פין שמואל מצוחצח. הקדח האנכי של תעלת השימון נראה בבירור.
את המתאמים יצרו עבורי ב”טכנו צינור”.
הקפיץ האחורי “ארוז” בין שתי גומיות מיוחדות הנתונות בתוך מסגרות מתכת. את הגומיות סיפק מייק קולדרי. חלק מהגומיות מייצר מייק במו ידיו אבל חלק היו חלקי חילוף מקוריים של רובר, כנראה מלאי מת שנמכר לו בהזדמנות כלשהי. הרי הפתק שהיה קשור לזוג גומיות, בפתיל מיוחד עם חותם עליו מוטבעת המילה האנגלית genuine (חלף מקורי):
NOS spring packing
מצידו האחורי של השובר היה רשום התאריך: 4/5/59.
NOS but still sound
לסיום הכין טינו את כל לוחיות ה”כ” החובקות את הקפיצים. בחנות ברגים קרובה נמצאו הברגים הנכונים להידוקם (ראש עגול על בסיס מרובע) וטינו הכין גם את השרוולים העוטפים ברגים אלה, שנשלחו לציפוי ב”תרשיש”.
עם סיום עבודות אלה היה בידי סט קפיצים מוכן להרכבה על השלדה – ועל כך בפעם הבאה.
NEXT: http://wp.me/pXLKy-gE