26-453 חוזרת מן המתים: פרק אחד-עשר – הסרן האחורי, א’.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 2 בנובמבר 2011 ב-Rover 10 26-453 | תגובה אחת

חברת רובר ייצרה סרן אחורי מאותו הסוג במשך 25 שנה – משנת 1934 ועד 1959. הוא היה משותף לכל דגמי רובר מסדרות P2, P3, P4 וללנד-רובר מהסדרות הראשונות – בסך הכל מאות אלפי מכוניות, כך שלכאורה זה חלק נפוץ למדי ויש סיכוי רב למצוא לו חלפים. אבל אתם יכולים לסמוך על האנגלים – הם דאגו לכך שבמשך חיי המוצר יתחוללו בו עשרות רבות של שינויים קטנים והתאמות יחודיות לכל דגם ותת-דגם ושהחיים לא יהיו כל-כך פשוטים וחסרי דאגה.

רובר 10 עם הגה שמאלי יוצר באחת מסדרות היצור הקטנות בתולדות רובר. רק 300 מכוניות יוצרו, ולכן החלקים היחודיים לו נדירים ביותר. עד כמה נופל הסרן האחורי בקטגוריה זו – נראה בהמשך.

פרישה כללית של חלקיו נראית בתמונה הבאה:

Rear axle layout

תכנון הדיפרנציאל שגרתי למדי, אך הוא גדול וכבד, מסוגל לשמש ג’יפ מגושם ורב כוח, הרבה יותר ממה שצריך רובר 10 עם מנוע 1.4 ליטר מיושן…

הפרטים היחודיים בו הן הציריות (46, 47) .

Rear axle half shaft

הציריה עצמה (46) נעה בתוך בית המיסב (50). המיסב עצמו (52) הוא מיסב חתום שאינו זקוק לשימון – להפך, חדירת שמן מהדיפרנציאל פוגעת בו. המיסב מקובע למקומו על ידי השרוול (55) שמשמש גם כמשטח עליו מחליק מחזיר השמן (53) – זהו חלק קריטי כי הוא מונע נזילת שמן מהדיפרנציאל למיסב אך בראש ובראשונה מונע הרטבת סוליות הבלמים בשמן ההופכת אותם לבלתי שמישים.

הדבר היחיד המקבע את השרוול (55) למקומו הוא החיכוך העצום הקיים בינו לבין הציריה. אי לכך יש לפרקו ולהרכיבו באמצעות מכבש הידראולי בעל לחץ של 20 טון, ומספיק ארוך כדי לקלוט אותו בתוכו. למזלי, הסדנה של אורי מצויידת במכבש מעין זה ובעזרתו, תוך שימוש בלסתות החולץ הגדול, ביצענו את הפירוק ואת ההרכבה.

השגת המיסב, מחזיר השמן והשרוול הם עניין פשוט יחסית בגלל תפוצתם הרבה (לנד-רובר) והם נמכרים ב eBay באופן שוטף.

פרט נוסף, מעניין, הוא “מייצב הגלגל” (49). תפקידו להקל על החלפת גלגל, ורובר היו גאים מאד בפרט הקטן הזה. גלגל הרובר הוא גדול וכבד, ובמקרה של תקר – החזקתו ביד, שפוף על עקביך ומנסה לקלוע אל חמשת חורי הברגים בעת ובעונה אחת – היא חוויה משפילה. אבל כשיש “מייצב גלגל” מניחים ראשית את הגלגל עליו, משימה קלה ופשוטה, ואז מסובבים את הגלגל עד שהגוז’ונים של הציריה נמצאים מול החורים בגלגל, ודוחפים למקום. פשוט וקל, וחבל לוותר עליו.

המחזה שנראה בעת פירוק הסרן האחורי מן המכונית לא היה מרנין לב, ומה שנתגלה בהמשך היה ממש מדכא.

Rear part of the chassis as found

הרטיבות סביב הדיפרנציאל העידה על אטמים במצב גרוע ועל מחזיר שמן בלוי. הרטיבות סביב הגלגל השמאלי היתה מדאיגה עוד יותר.

אחרי שפורקו הגלגלים והוסרו (בקושי רב) תופי הבלמים התגלה המחזה הבא:

Rear brakes as found

הדבר הראשון המזדקר לעין היא מערכת הבלימה החלודה והדולפת. אבל מבט נוסף יגלה גם נזילת שמן דרך בית המיסב, ועוד דבר: “מייצב הגלגל” חסר לחלוטין. מה יהיה עם הפינוקים הקטנים שרובר מבטיחה?

וכך נראה הציר האחורי אחרי ששוחרר מהקפיצים, ונהפך על ראשו:

Rear axle as found

נראה שגם פקק הריקון “תרם” את חלקו לרטיבות.

אבל החדשות הגרועות באמת חיכו עד שהדיפרנציאל פורק ונוקה. זה המראה שהתגלה לעיני:

Crown as found

לא רק הקורונה והפיניון היו חלודות, אלא גם הסטליטים:

Rusted differential

גם שרוול החיזוק והמיסב של הציריה הימנית היו אכולי חלודה עמוקה.

בעודי מגרד את ראשי וחושב מה אפשר לעשות נזכרתי במשהו. לפני כעשרים וחמש שנה נתקפתי בדאגה – מה יהיה אם תחול תקלה בדיפרנציאל של הרובר? האם אצטרך להשבית אותו למשך חודשים על חודשים עד שאשיג אחר? אני שונא להשבית את הרובר ודואג לכך שתמיד יהיו מכלולים להחלפה בשעת הצורך. את השיפוץ הראשון לדיפרנציאל הרובר ערכתי בשנת 1970 כך שבשנת 1986, ואחרי יותר ממאה אלף קילומטר, נראה היה שהגיע הזמן לדאוג לתחליף. בעבודה יסודית ומדוקדקת הכנתי דיפרנציאל נוסף, שנלקח מאחת התורמות ז”ל. אחרי שהעבודה הסתיימה בשעה טובה ציפיתי אותו בשמן שימור, עטפתי אותו בעטיפות ניילון אחדות והכנסתי אותו לארון במחסן שלי דאז, במיתר שממזרח לבאר-שבע, בעלת האקלים המדברי היבש.

אחר-כך נסעתי למרחקים ושכחתי מקיומו. האם הוא עדיין קיים?

ברשות בעל המקום הנכחי הגעתי למיתר ונכנסתי למחסן. הארון הישן עדיין נמצא בו, קבור תחת הר סמרטוטים. במאמץ רב פתחתי את דלתו – ועל המדף התחתון, עטוף בניילונים – הדיפרנציאל המשופץ!

כך הוא נראה, לאחר הסרת שמן השימור ושטיפה יסודית בנפט: