26-453 חוזרת מן המתים: פרק שלושים ושבעה, הטרפיקטורים.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 1 בדצמבר 2011 ב-Rover 10 26-453 | 3 תגובות

בשנות הארבעים של המאה הקודמת עדיין היה נהוג בדרכים איתות ידני. הנהגים נדרשו להוציא ידם מבעד לחלון ולאותת, על ידי סימנים מוסכמים ונקובים בחוק, על כוונותיהם: לעצור, לפנות ימינה או שמאלה וכיו”ב. יש לזכור כי כלי רכב משנות העשרים עדיין שמשו אז כרכב יומיומי וזה כלל אוטובוסים, משאיות ורכב פרטי. על כלי רכב אלה לא הורכבו מאותתים מסוג כלשהו כציוד מקורי.
לא תמיד היה נוח לנהג להוציא את ידו מן החלון. בוודאי לא בגשם; לנהגי “דרום יהודה” שאני זוכר מילדותי לא היה נוח להוציא את ידם מן החלון גם בימים רגילים. כסא הנהג לא היה צמוד לחלון, והם גם עסקו, פרט לנהיגה, במכירת כרטיסים בעזרת ה shift register הנוצץ שלהם ובגערות בנוסעים דרך הראי הגדול שהיה תלוי מעל לראשם. לעזוב את כל זה, להתכופף שמאלה ולנפנף ביד היה קשה מדי. לטובתם הותקנה לכן באוטובוסים ידית שמשכה זרוע מתכתית שמילאה את תפקיד הזרוע האנושית. וכך היו לכל נהג שתי ידיות, אחת מימינו ואחת משמאלו: זו לפתיחת וסגירת הדלת הקדמית, וזו להפעלת זרוע האיתות.
במכוניות יותר יקרות, ובפרט במכוניות אנגליות, שבאו מארץ גשומה וקרירה שאף פעם לא נעים בה לפתוח את החלון ולהוציא יד החוצה, הותקנה זרוע כזו כציוד מקורי, ושכלול מתבקש היה הפעלתה החשמלית, באמצעות אלקטרו-מגנט. המיתקן נקרא “טרפיקטור” ולפעמים גם “סמפור”, כשם מתקני האיתות במסילות הברזל. היצרן העיקרי שלו היה כמובן לוקאס.
מה יעשה (בארץ) נהג של מכונית בעלת הגה ימני, כיצד יוציא הוא את ידו מן החלון השמאלי? מכוניות כאלה חויבו באיתות החשמלי הנ”ל, והדבר הופיע כמגבלה ברשיון הרכב:

Mrs. Magnat (RHD) car permit requires electrical signaling

כמובן שמכוניות רובר מסדרת P2 צוידו בטרפיקטורים. וכמובן שחברת לוקאס דאגה לכך שיהיו קיימים סוגים רבים ומגוונים של טרפיקטורים. אגב, גוגל, המעלה לרשת כל מה שזכויות היוצרים שלו מתירים זאת עשתה זאת גם לקטלוגים ולמדריכים של לוקאס, וכך אפשר כיום למצוא כל מה שרציתם לדעת אי-פעם על טרפיקטורים. הרי קטע ממנו לדוגמה, המציג את מגוון הטרפיקטורים תוצרת לוקאס:

Lucas trafficators

לא רק הם, אלא גם מסגרות להרכבתם יש מלוא חופניים:

באחת הטבלאות בקטלוג מידע על הטרפיקטורים של הרובר:

המראה שמצד אחד הרובר משתייך למשפחה מכובדת של מכוניות יקרות (ברובן), אבל מצד שני מדובר בחמשה דגמים שונים אפשריים!
במשך השנים, ובפרט מאז שהונהג השמוש במאותתים מהבהבים, הלכה ונעשתה אחזקת הטרפיקטורים יקרה ככול שהצורך האמיתי בהם הלך ופחת. הטרפיקטורים נוטים להחליד, להשבר ולגרום לקצרים במערכת החשמל, ואי לכך החליט מי שהחליט לבטל את השמוש בהם כליל ב 26-453. פחח זריז הלחים אז פס פח על פתח הטרפיקטור שבקורה בין הדלתות, מרח עליו חומר פחחים וצבע – ואין יותר טרפיקטור. אבל במשך עבודת השיקום של המרכב, כמו ארכיאולוגים המגיעים לשכבה קדומה, הסרנו את הפח הזה וגילינו תחתיו טרפיקטור חלוד, שבור, ונעלב.
הוצאתי את הטרפיקטור בזהירות, וראשית חכמה, כרגיל, פירוק לחלקי חלקים וניקוי יסודי לכל אחד ואחד מהם. ואז התגלתה בצידו הכתובת הבאה:

Trafficator information

זהו דגם SF40 שתאריך יצורו ספטמבר 1950 – לא אורגינלי!
נבירה בקופסת הטרפיקטורים שלי, המכילה חלקי טרפיקטורים שפירקתי במרוצת השנים מכל רובר שהצלחתי לשים עליו יד, העלתה את המצאי הבא: ארבעה טרפיקטורים מטיפוס SF 34 משנות יצור 46 עד 61, ושלושה טרפיקטורים SF 40 משנות יצור 45 עד50. עיון מדוקדק בקטלוג העלה כי ברובר בעצם היו מורכבים טרפיקטורים מטיפוס SF 54J שזו וריאציה מתוחכמת של SF 34 – אך נוטה יותר להתקלקל עקב כך. ההבדל בין SF 34 ל SF 40 הוא ברוחב ובגובה שלד הטרפיקטור – הזרוע זהה בשניהם. SF 34 יותר צר ויותר גבוה מ SF 40 – ונראה שיותר נכון יהיה להתקין אותו ב 26-453.
החלק היקר ביותר, והנוטה ביותר להתקלקל, הוא הזרוע. הסיבה העיקרית לקלקול היא שבירה – אם בידי סקרנים הנוטים דרך קבע לנסות למשוך אותו החוצה ושוברים אותו כך, או על ידי התנגשות עם דלת סוררת כשהוא זקור וכדומה. הדרך הבלעדית, כמעט, להשיג זרועות לטרפיקטורים כאלה כיום היא ב eBay. התחרות עזה ומי שרוצה בזרוע או בטרפיקטור צריך להלחם עליהם.
כאן המקום להעיר כי ל SF 80 יתרון מבחינה זו על האחרים (הוא היה בשימוש במוריס מינור שיוצר בכמויות גדולות עד שנות הששים). הוא וחלקיו ניתנים עדיין להשגה באתרים כגון vintage car supply. הוא נמכר שם ביוקר רב אבל אספקתו אינה קפריזית; והזרוע שלו זולה במיוחד וניתנת להחלפה בקלות.
הזרוע של SF 34, לעומת זאת, נעה על ציר המסומרר לתושבת. אחרי ניקוי יסודי שלה מסרתי אותה ואת הזרוע לטינו לחריטת ציר חדש וסימרורו. השלב הבא היה בדיקת סליל האלקטרומגנט באמצעות מד התנגדות. הקריאה היא 4.3 אוהם – וזה הערך התקין. בסליל כ 100 ליפופים וזה אומר שכשהמתח על הסליל הוא 12V המתח בין שני ליפופים שכנים הוא 0.12V – מתח זעיר שלא יפרוץ גם בידוד חלש ביותר. משום כך לא מצאתי צורך לטפל בבידוד הסליל אף כי לא נראה במצב מזהיר.
בתוך הזרוע נמצאת נורה “בננה” בערכים 12V/3W . פרישת הזרוע נראית בתמונה הבאה:

Trafficator parts

מבחינה חשמלית המכסה (עליון) מחובר לאדמה והקפיץ הפנימי מחובר, באמצעות מוליך גמיש ומבודד ל 12V.
הסליל והבוכנה נראים בתמונה הבאה:

Coil and armature

הזרוע הבוכנה והציר מהווים מעין מאזניים או נדנדה. כשהסליל אינו מחובר למתח משקל הזרוע מטה את כף המאזניים לכוונה והיא במצב מאונך. הבוכנה מתרוממת עד קצה הסליל.

balance

כשמפעילים מתח על הסליל, הוא יוצר שדה מגנטי המפעיל כוח, בנוסף לכוח הכבידה, על הבוכנה. כוח זה מטה את הכף לטובתה, והיא יורדת לתוך הסליל, וגורמת לכן להתרוממות הזרוע. המנורה מחוברת במקביל לסליל, ולכן היא נדלקת.

Incorporating trafficators into a flashers circuit

New trafficators switch

אגב, כספק לבדיקה השתמשתי בספק מחשב משומש (נראה ברקע). ספקים אלה יכולים לספק 12V 30A והם לכן מעולים לבדיקת ציוד חשמלי של מכוניות.
בפעולה סדירה של הטרפיקטור כיום, רצוי שיפעל במקביל למאותתים המהבהבים המקובלים, שיורכבו גם הם על המכונית לטובת נהגים שלא ידעו את יוסף. אנו מעונינים אם כן כי הזרוע תעלה ותשאר יציבה במקומה עד תום הפניה, אבל שהמנורה שבתוכה תהבהב כל אותה עת. איך עושים זאת?
שלשה עקרונות פועלים כאן לטובתנו: האחד, כי זרם האחזקה של סולנואיד נמוך בהרבה מזרם ההפעלה שלו – בהפעלה נמצאת הבוכנה רק בשולי השדה המגנטי ואילו באחזקה היא נמצאת כולה בתוכו, השני הוא מבנה המאזניים של הטרפיקטור הגורם לכך שמספיקה הפרעה קלה באיזון כדי להטות את הכף; אחרי שזרוע הטרפיקטור הזדקרה ניתן להוריד את הזרם בסליל לעשירית מערכו הנומינלי (ל 300 מיליאמפר במקום 3 אמפר) בלי שהיא תושפע. והעקרון השלישי הוא התגובה הלא-לינארית למתח של נורות להט. עוצמתן יחסית לריבוע המתח עליהן; כך שכשהמתח עליהן יורד לעשירית עוצמת האור שהן מפיקות היא זניחה.
המעגל הבא, לכן, מאפשר הבהוב המנורות תוך הזדקרות יציבה של זרוע הטרפיקטור:מתג האיתות הוא תלת מצבי, ומחובר למוט ההגה.מפעילים אותו לפני הפניה כמובן. כשפניה מסתיימת וההגה מסובב חזרה המתג מתנתק אטוטמטית. הצלחתי להשיג מתג חדש כזה:
בדרך כלל נמצא הבורר התלת מצבי במצב האמצעי, הנייטרלי. המעגל פתוח ושום זרם אינו זורם. כשמתג ההצתה מחובר והבורר מועבר לימין, למשל, מקבלים הסליל ושלוש נורות הלהט (קדמית, אחורית, זרוע) מתח. הנורות נדלקות והזרוע עולה. כעבור שניות אחדות מנתק ה”אלמנט” את המגע, וזרם נמוך ממשיך לזרום דרך הנגד בערך 10 אוהם המקביל לו. הזרם מספיק כדי לאחוז את הבוכנה במקומה, אבל הנורות כבות. הנורות ידלקו בפעם הבאה כשהאלמנט יחדש את המגע, וכך הלאה. בסוף הפניה, ינתק הבורר התלת-מצבי את המעגל ויחזור למצב נייטרלי. גם זרוע הטרפיקטור תחזור למקומה.
המעגל הזה פועל בהצלחה, מזה שנים רבות ב 26-069.

עוד על טרפיקטורים כאן.   : more on traficators

NEXT:   http://wp.me/pXLKy-qZ

PREV:    http://wp.me/pXLKy-qn