מחוף אל חוף באמבטיה (ד’)

עם שחר העירו אותנו שלוש צפירות עמומות, נמוכות, אך חודרות בטן. המעבורת קוראת לבניה לבוא ולהתקבץ לתוכה.

מסביב סביב התעוררו הממתינים האחרים במאותיהם. המכוניות הסתדרו בתורים שונים לפי הגודל וכמות המשא, והאמבטיה היתה תור אחד לפני המשאיות. נשלחנו לבטן המעבורת ומיהרנו להסתדר בתא שלנו, וממנו לסיפון.

החוף המערבי של יבשת אמריקה כולה נמצא על קו ההתנגשות של שתי פלטות קרום כדור הארץ. הן נכנסות זו בזו, וכתוצאה מכך “מתקמטת” האדמה ונוצרים הרים גבוהים, לא מעטים מהם הרי-געש. כמו-כן נתון האזור לרעידות אדמה תכופות. כתוצאה מתהליכים אלה התפורר החוף המערבי של בריטיש קולומביה וניתק ממנו גוש גדול – האי ונקובר – וכן ניתקו ממנו אלפי גופים קטנים, אלה הם “אלף האיים”, ביניהם תשוט המעבורת שלנו היום. להלן קטע מתמונת לווין של נתיב המעבורת בין האיים:

הממחיש עד כמה “רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ” כמאמר הנביא.

את הנתיב כולו בין פורט הרדי לפרינס רופרט ניתן לראות במפה הבאה:משך ההפלגה כ 20 שעות.

חשבתם פעם כמה עצים יש בעולם? כמה יערות? נדמה שרובם התכנסו כאן על אלף האיים של בריטיש קולומביה.

לאיים צורות שונות ומשונות. מה מזכירה לכם התמונה הבאה?

המעבורת פורשת שובל מים גדול בעיקבותיה וילדה אחת מבסוטה

לקטנים יותר הכינו במעבורת מעין כלוב ממולא במזרוני אוויר, והם קופצים עליהם כאחוזי דיבוק, שעות על שעות.

אפילו מלחה יש במעבורת, כראוי למדינה מתקדמת כקנדה, והיא שוטפת במרץ את הסיפון:

כמעט אין ישובים לאורך המסלול, ואלו שישנם זעירים כמוצב במדבר. מאה שנים של בדידות?

רוב האיים והיערות שעליהם הם “יערות בראשית, לא דרכה בהם רגל אדם”. לא נשארו הרבה כאלה על כדור הארץ.

אבל כורתי היערות מתקרבים למקום במרץ. אסדה גדולה מלאה בגזעי עצים חולפת על פנינו:

כשיורדת החשכה אנו הולכים לישון בתא, לאסוף כוח לקראת המשך הנסיעה מחר. לפנות בוקר שוב מעירות אותנו שלוש צפירות עמומות, נמוכות. המעבורת נכנסת לנמל ויש להיות מוכנים בזריזות לירידה לחוף. מכונית שאינה מתניעה ויוצאת חוסמת את דרכן של כל השאר.

אנו יורדים מהספינה ופותחים את הרדיו המספר כי יאסר ערפאת ואנשיו עולים עכשיו בבירות על הספינה שתיקח אותם לטוניס.

הפרק הקודם:      http://wp.me/pXLKy-vf

הפרק הבא:  http://wp.me/pXLKy-wk