26-453 חוזרת מן המתים: פרק חמישים-ואחד – הגג.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 23 בינואר 2012 ב-Rover 10 26-453 | השארת תגובה

חלון-גג או בתרגום מילולי “גג זוהר השמש” יכול להיות נהדר למסע ציד במשעולי הסוואנה או הפאמפס.

אבל הוא לא בדיוק מה שאתה רוצה ביום חמסין בין דימונה לבאר-שבע: כשהוא פתוח השמש שמעל צולה אותך, ואם תפתח גם את החלון הקדמי כדי שתנשוב רוח מפיגת זיעה בפניך – תעיף הרוח הזאת את כובעך מעל ראשך למרחקים, ואולי תעיף איתו גם את יתר מה שיש במכונית.

בימי גשם, לעומת זאת, לא רק שלא תרצה לפתוח אותו אלא גם תתפלל שלא יהפך למקלחת. בישראל יש רק שעות ספורות בשנה, מין אחר-הצהריים רומנטי של כמעט שקיעה, על גבעה מול הים, בה נהנים ממנו באמת

בשאר השנה הוא לא רק נשמר סגור, אלא גם משתדלים שיהיה סגור היטב, שלא ישקשק ויקרקש, ונוקטים לשם כך בכל מיני תכסיסים נפתלים, ובעיקר דואגים לכך שלא יזלו מים דרכו לתוך המכונית ויהרסו את הריפוד ואת כל מה שעומד בדרכם.

לא יפלא איפוא שברוב מכוניות רובר P2 הנעות בכבישי הארץ בוטל זוהר השמש באלימות. ברובן – אם לא בכולן – פרט ל26-069 שהתמידה לדבוק בו בעקשנות.

מבט אחד ב 26-453, כשעשינו הכרה, הספיק כדי לראות כי גם בה בוצע הניתוח הזה לשינוי מין:

הנה הקטע הכואב:

בוודאי תסכימו שהניתוח בוצע בצורה מכוערת והשאיר צלקות שלא הגלידו. אולי תגידו: זה פרקטי. אולי תגידו: ממילא לא משתמשים בגג הזה (כמעט). אבל מי מחזיק רכב אספנות שגילו מתקרב לשבעים מסיבות פרקטיות? אנחנו רוצים פיסת עבר חיה – וכמו שהיתה כשהיתה חדשה.

כך זה נראה כשהמרכב הוסר משילדה:

הטלאי מכוסה בשכבות עבות של “חומר פחחים”, המתבקעות מפני החלודה הנובטת תחתם.

וזה מה שהתגלה אחרי שאורי, בעמל רב, קירצף את הצבע והחומר מעל הגג:

וראו את חיוך האושר על פניו כשהוא מסיר את הגידול (או ליתר דיוק – את התבלול) הזה מעל גוף הרובר:

 

כך נראה גג המרכב אחרי הסרת התבלול:

ומבט מקרוב על פרט מפרטיו מגלה שפע חלודה ורקבונות:

מבט בוחן יגלה כי מדובר כאן בשני מכלולים נפרדים: הגג, ובו פתח מלבני, ומנשא\מסילות, שבו, ועליהן, נע הגג הנפתח. אורי שלף את המיכלול הזה מתוך המרכב:

שימו לב לשני החיצים בצידה השמאלי של התמונה, למעלה ולמטה. הם מצביעים על פתחי ניקוז, הנראים כך מקרוב:

וזה הרעיון: מיכלול מנשא חלון-הגג מוקף סביב במרזב (במקרה שלפנינו חלקי המרזב הצדדים והאחורי שלמים אם כי מכוסים חלודה – והקדמי רקוב ומתפורר.) מים יזלו מהגג למרזב, וממנו יתנקזו אל מתחת למכונית בארבעה צינורות גומי העוברים דרך הקורות (החלולות).

הרעיון היפה הזה סובל משני פגמים: הראשון הוא כי פתחי הניקוז הקטנים (קוטר כ 8 מ”מ) נוטים להסתם על ידי עלים ואבק הנהפך בהם לבוץ ופוקק אותם. והשני, היותר חמור, הוא כי עם הזמן מתייבשים צינורות הגומי, מתבקעים ומתפוררים והמים נוזלים מתוכם לתוך המכונית ומשחיתים בה כל חלקה טובה. כל זה מתרחש מאחורי הקלעים כי הצינורות הללו אינם גלויים לעין. כך נראו שאריות צינור הגומי ב-26-453:

A מסמן את מה שנשאר מצינור ניקוז הגג הקדמי ימני. B מסמן את מה שנשאר מצינור ניקוז נוסף – של מסגרת החלון הקדמי – בו לא נעסוק הפעם. שימו לב לחלון העגול בדופן הכפולה של גוף המכונית, שמטרתו לאפשר השחלת צינור הניקוז. מבט מזווית יותר רחבה מראה גם את פתח מוצא צינור הניקוז מהגוף (חץ אדום):

מהלך צינור הניקוז מתואר על ידי הקו הצהוב.

באחורי המכלול מחוברת מנורת התאורה הפנימית של הרובר:

המנורה מקובעת ללוח הדיקט שמוכנה לו בה תושבת יעודית. היא מספקת תאורה חזקה ונעימה ליושב(ים) בספסל האחורי (בוס?) בלי להפריע לנהג, שמלפנים.

עכשיו התעוררה השאלה: מהיכן משיגים את את חלון-הגג עצמו, את החלק הנע שבו, הכולל אמצעי פתיחה ונעילה, ריפוד, מחליקים להקלת התנועה על המסילה – וכמובן, בעל המיתאר והמידות המדויקות. טינו הסביר לי כי חלקים כאלה מיוצרים תמיד קמורים, כדי להקנות להם את החוזק הנדרש, וללא המבלט המקורי קשה ויקר לייצרם מחדש.

גייסתי למשימה את פרדי ומייק וכעבור זמן קצר התבשרתי כי אותר גג של רובר 10 (מודל 46) באנגליה, והוא בדרך אלי. די חששתי מהמכס וממשרד התחבורה שטרטרו אותי ומצצו את לשדי במשלוחים קודמים, אבל הפעם, למרבה ההפתעה, הגיע הגג ה”חדש” ללא סיבוכים מיוחדים, ישר לביתי. כך נראתה המציאה כשהגיעה:

כך נראה החלק הפנימי, הכולל את ידית הנעילה ואת מנגנון הנעילה, שרידי ריפוד ועזרי החלקה. שימו לב ללוחות העץ המשמשים כבסיס לריפוד וכחיזוק למבנה.

זו תמונת תקריב של הידית וסביבתה, המגלה כי הגג הוא תוצרת חברת Weathershields Ltd. of Birmingham, שם ידוע בענף גגות מכוניות יוקרה – עד עצם היום הזה. ידית חדשה כזו ניתן לרכוש כאן:

http://www.ford-aquaplane.co.uk/products/986-weathershields-sun-roof-handle

וכך נראה הצד החיצוני של הגג:

גם כאן הדופן הקדמית היא שסבלה בעיקר.

טינו פירק בזהירות את הגג לחלקיו וקירצף מעליו את הצבע, ואז החליף את החלק הרקוב בחלק חדש שייצר.

הרי תקריב של החלק הישן לרגלי החדש שכבר תפס את מקומו:

המראה את מידת הסיבוך בהשתלה העדינה הזו. בשלב הבא נמסר הגג ל”תרשיש” לניקוי בחומצה וגילוון, וכשחזר ייצר לו טינו מחדש את חלקי העץ, והרכיב הכל מחדש:

גם הקטע הבא ממחיש את מורכבות העבודה:

קיפול המתכת שבקצה המשולש הוא “המחליק” האוחז את הגג על המסילה שלו. על הבורג המהדק אותו להיות חזק ואיתן, כי אחרת עלול הגג להתעופף ממקומו, לנחות על המכונית שאחריך ולעשות בום. וכבר היו דברים מעולם.

עץ ישן לעומת עץ חדש.

*

בינתיים המשיך אורי בעבודה על מסגרת החלון בגג.

חלק רקוב שנחתך מהמסגרת.

וחלק חדש שבא במקומו.

אחרי הלחמה אומנותית וליטוש נראה עכשיו הפתח בגג כך:

וכך הוא נראה כשהגג החדש מונח בו באופן זמני:

גם לתוך מיכלול המסילות והמרזבים נכנס הגג החדש בצורה מושלמת:

התמונה הבאה גם מראה את ההתקדמות בשיפוץ המכלול:

עתה יוכל אורי להשלים את השיפוץ ולוודא פעולה תקינה של הגג במסילותיו. לאחר מכן ימסר המכלול לגילוון, ויורכב חזרה במקומו.

NEXT:   http://wp.me/pXLKy-zD

PREV