
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק חמישים ושלשה – האיחוד (1).
התאריך בשולי התמונה הבאה מראה כי זה התרחש לפני אחד-עשר חודשים: הפרדת הדבקים, הסרת המרכב מעל האשיה. מאז הם נשלחו להם כל אחד בעיקבות גורלו, זה בכה וזו בכה, נמקים מגעגועים, ועוברים קירצוף, מירוק, שלא לומר ניתוחים והשתלות – בודדים במערכה. והנה השבוע נסגר המעגל, וביום של סופה וסער שב הצמד והיה לבשר אחד.
כמעט: כמו שקורה לא אחת באיחודים נרגשים כאלה לא הכל נכנס למקומו בשלום. דוד המפלט לא הורכב בזווית המתאימה והפריע לתפר התחתון (sil) לרדת כל הדרך אל מקומו הנכון.
אבל זו בדיוק מטרת השלב הנכחי בשיפוץ: הרכבת נסיון, כדי לבדוק איך משתלבים החלקים זה בזה, ולתקן את הטעון תיקון במקרה שמתגלים פגמים. כל זאת הכרח לערוך לפני שמוסרים את המכונית לצביעה.
איגור האגזוזן לקח זאת בחשבון בעת ייצור מערכת הפליטה וחיבר את הדוד לצינורות בעזרת שני חבקי הידוק. שיחרורם, וסיבוב זהיר של הדוד ב 90 מעלות איפשר גם הורדת המרכב למקומו הנכון, וגם איפשר לדוד להגיע למקומו הנכון – לגומחה שבין האשיה והתפר התחתון של המרכב.
אבל עד עכשיו הם רק מונחים זה על גבי זו. הבה נראה כיצד יש לחבר ממש מרכב של רובר 10 לאשיה (והוא שונה בכך בפרטים אחדים מהדרך בה אחיו הגדולים 12, 14, 16 מחוברים).
החיבור נעשה על ידי שלוש קבוצות של ברגים (ברובם 5/16 BSF ) בכל צד, לתפסים שנועדו לדבר. בין האשיה והמרכב מפרידים ריבועים מנוקבים של חומר הנקרא באנגלית webbing, והם נלחצים זה אל זה באמצעות הברגים כשה webbing ביניהם. webbing הוא פחות או יותר החומר ממנו עשויות הרצועות של תרמילי הגב, רק יותר עבה ורחב. את החומר המדוייק ניתן לרכוש אצל scott old auto rubber במלבורן אשר באוסטרליה, ואכן הזמנתי אותו משם כבר לפני למעלה מחדשיים. אחרי שעבר חודש והסחורה בוששה לבוא שאלתי את סקוט מה העניינים, והוא ענה כי באמצע, בין ההזמנה ושיחתנו, התרחש לו חג המולד. הדואר האוסטרלי קרס תחת עומס המתנות והברכות, והחבילה שלי, עם רבות מאחיותיה הגיעה ל… ניו-זילנד. רק אתמול, הוסיף, חזרה החבילה אליו וכבר מחר ישלחנה שוב אלי. אבל מאז חלף עוד חודש וכנראה ששוב הגיע הזמן לשאול את סקוט מה העניינים. מה עושים בינתיים? רכשתי ב”גומי תל-אביב” אשר בחולון רצועה מהחומר הדומה ביותר ל webbing אשר היה ברשותם, ואורי גזר ממנה ריבועים ריבועים לפי הדוגמאות הבלויות שנשארו בידי מתקופת הפירוק. את החורים הדרושים ניקב במקב. אלו נקודות החיבור באשיה:
קדמת המרכב מחוברת ל”אוזן” המסומנת ב A, מרכזו מחובר ל”אוזן” המסומנת ב B, ומאחור הוא מחובר (מכל צד) באמצעות “משולש” פח מיוחד. בזמן הפירוק התברר כי האוזניים המסומנות ב B היו מחוצות לחלוטין והמשולשים חסרים. אורי שיחזר אותם לפי דוגמאות שהיו בידי.
ברגי 5/16 BSF באורכים 1-1/2 ו 1-1/8 הוכנו מבעוד מועד. חלק חודש (ניקוי במברשת, מחרוקת וגילוון שחור) וחלק סופקו בהזמנה מיוחדת מאנגליה (קשה מאד להשיגם בארץ). כך נראה החיבור בקדמת המרכב:
בתמונה נראים שני הברגים בחיבור הצד של ה”אוזן”. שולי ריבועי הגומי החוצצים בין התפר התחתון והאוזן מבצבצים מתחתם. אגב, שני החורים משמאלם מחכים לתושבות המדרגה, שיחוברו בהמשך. החלק המבהיק בתחתית התמונה הוא צינור המפלט החדש, שיוסתר בהמשך מן העין על ידי המדרגה.
וכך נראה החיבור לחלק העליון של ה”אוזן”, מתוך המרכב:
משמאל לאשיה נראים צינורות השמן.
החיבור במרכז האשיה דומה, אבל החיבור האחורי שונה בתכלית:
ה”משולש” מחובר לדופן תא-המטען בשלושה ברגי 1/4 BSF . בינו לבין התפס המיועד לו (והמחובר לאשיה בשני ברגי 3/8 BSF) תמצא דיסקית גומי עבה שנרכשה ב”גומי תל-אביב”. אגב, ברוב מכוניות רובר 10 שפירקתי היתה סביבה זו חלודה וקרועה לחלוטין – מה שגרר קולות שבר ותרועה מהמכונית בכל מכשול כביש שעברה. בתמונה ניתן גם לראות את מיכל הדלק והברז החשמלי של הרזרבואר מותקן עליו.
אחרי שהמרכב ישב לבטח על האשיה הגיע הזמן לדאוג לרצפה.
כזכור, רצפת הרובר עשויה מפנלים נתיקים, כדי שיהיה אפשר לעבוד בשעת הצורך על חלקיה התחתונים של המכונית מבלי לזחול תחתיה.
את הפנלים האחוריים (אלה שמתחת למושב האחורי) ניתן לנעול במקומם על ידי מפתח T בחצי סיבוב. זה מתאפשר על ידי מבנם הקפיצי המבטיח שישארו מהודקים למקומם: חריץ מאחור ומנעול מלפנים. אחד החריצים היה סתום ואורי ניקה ופתח אותו. הפנלים עצמם לא הגיעו עם המכונית ונאלצתי להזמין משומשים (וחלודים) מאנגליה. המנעולים פורקו מהם והכל נוקה, יושר ונמסר לגילוון. כך נראים המנעולים אחריו:
והרי אחד הפנלים האחוריים במקומו, כשהמנעול מורכב ונועל. ניתן גם לראות בתמונה את החריץ המחזיק את חלקו האחורי של הפנל במקומו, ואת מבנהו הקפיצי של הפנל.
וזה מבט מעל על המנעול המורכב (והנועל):
סיפור מורכב קצת יותר הוא מכסה בית-הפעמון, שגם הוא אבד וגם אותו נאלצתי ליבא מאנגליה. מה שהגיע משם נועד, כמובן, למכונית עם הגה ימני, ובה גם הדוושות נמצאות בימין המרכב. הפתחים בעדם עוברות הדוושות מאיזור המנוע לתוך תא הנוסעים נמצאים בפנל הזה, ועכשיו עלינו להעביר אותם מימין לשמאל, כמעט כמו שסמוך הגדול העביר את הבור שלו מראשון לירושלים.
עד עכשיו לא יכולנו לעשות זאת מחוסר אפשרות לסימון מדוייק של מיקומה המדוייק של כל דוושה ביחס לפנל. עכשיו, כשכל אחד מהם במקומו הנכון ניתן לעשות זאת.
אלה דוושות המעצורים (B), והמצמד (C) (שאריות החיווט הזמני של פנל הבדיקות עדיין לא הוסרו ממקומן). בתמונה זו מוט ההגה מסתיר את דוושת הגאז, שגם היא הורכבה וממתינה לתורה (מסומנת בחיצים אדומים):
אבל כל זה הוא רק ההתחלה. עכשיו עלינו להרכיב את הכנפיים, המדרגות, ואת כל מכלול מכסה המנוע המסובך, שלא לדבר על מכסה תא המטען והגלגל החילופי. ועל כל זה – בהמשך.
PREV: http://wp.me/pXLKy-zD
NEXT: http://wp.me/pXLKy-At