26-453 חוזרת מן המתים: פרק ששים-וארבעה – לוח המכשירים (א').

הפעם אנו ניתקלים בבעיה עקרונית. האם בעבודת שיחזור (restoration) של רכב עתיק יש לדבוק במקור כפי שהוא מופיע בתיעוד הרלוונטי – או כפי שהוא נמצא בפרט הנתון לשיחזור? אנו נוטים לגישה הראשונה, אך עד עד כה לא דבקנו בה בצורה פאנאטית. לדוגמה, גג השמש ניסתם בפראות על ידי בעלים קודמים, ואנו בהמון עבודה וממון שחזרנו אותו לצורתו המקורית. מערכת השימון המרכזית הושחתה, וגם כאן, בהמון מאמץ ודמים – שיקמנו אותה. לעומת זאת, מערכת המעצורים המקורית – מעצורים מכניים (שטנגות) מתוצרת "גירלינג" – הוחלפה על ידי אחד הבעלים הקודמים במעצורים הידראוליים, ואנו החלטנו להסתפק בחידושה, ולא לחזור למקור, אף כי אין לנו טענות נגדו. פרטים נוספים באותה קטגוריה הם קוטביות מערכת החשמל, סוג המוליכים ומבנה הצמה – אך לא נתעכב עליהם הפעם.

כי עכשיו נוספה דילמה חדשה, המצריכה מעט מחקר.

כך נראית תמונת לוח המכשירים בקטלוג חלקי החילוף של הרובר:

Instrument panel picture as apears in the spares parts list

לוח המכשירים אחיד ומשותף לכל דגמי P2 (דהיינו 10, 12, 14, 16) מהשנים 46-47: לכולם מספר קטלוגי משותף, אך נפרד לדגמי היצוא ולדגמי הבית. אולם ההבדל היחיד בין דגמי היצוא ודגמי "הבית" (home) הוא לוח השנתות של הספידומטר: לדגמי ה"בית" הוא נקוב במיילים לשעה, ובדגמי היצוא הוא נקוב בקמ"ש. (מעניין לציין כי טמפרטורת המיים נקובה במעלות צלזיוס בכל הדגמים, ולא רק בדגמי היצוא. האנגלים יודעים שמים רותחים במאה מעלות? כי האמריקאים לא.)

הלוח עצמו עשוי ממתכת, צבוע שחור עם שוליים מצופי כרום. על הלוח, ועל אחדים מהמכשירים, מופיע כיתוב בלבן המודיע מה תפקיד כל מצב ממצביהם. כך למשל, נראה מתג ההתנעה:

ובאמת, תמונות של לוח המכשירים ממכוניות רובר P2 הנמצאות באנגליה, באוסטרליה ובהודו מראות לוח מכשירים שחור עם כיתוב כנ"ל.

Pictures of cars from Britain, India and Austrelia show black background

אולם בכל מכוניות הרובר שראיתי בארץ, ו 26-069 ו 26-453 בכללן, לא היה לוח מכשירים בצבע שחור עם כיתוב לבן. בכולן לוח המכשירים כולו היה מצופה בכרום, דהוי כלשהו – וחסר כיתוב.

מה קרה? האם התקלף הצבע מהלוח במרוצת השנים ואיש לא טרח לחדשו? או אולי בכל זאת היה דגם מסויים של לוח מכשירים שיועד ל"נייטיבס" באשר הם שם, סרי טעם שכמותם, שרק רודפים גדול נוצץ וריק, ואינם מבחינים בפנינים הכמוסות בצדפים אשר בקרקעית הים? והנה הבחנתי יום אחד בלוח המכשירים של רובר 12 tourer מבלגיה (בלגיה היתה אחד משווקי היצוא החשובים של רובר):

Pictures from other countries show bright background – here from Belgium. All instrument panels in Israel look like that

מכוניות אלה יועדו כולן ליצוא, וביתר דיוק לאמריקה – למרות ההגה הימני (איך התגלגלו לבלגיה ולמקומות אחרים הוא סיפור מעניין בפני עצמו שלא יסופר הפעם). גם בהן איפוא הלוח הוא מהסוג ה"ישראלי". ההיתה כאן אמירה דקה של העולם הישן על טעמו של העולם החדש?

בבלוג של בעל רובר P2 מאנגליה מצאתי תיאור של שיפוץ לוח המכשירים שערך.

http://www.wilkes47.freeserve.co.uk/page8.html

הוא התחיל בצביעת הלוח בשחור מט,

והמשיך בהדבקת אותיות עליו (לטרסט מס' 3):

ואז מרח על הכל שכבה של לכה שקופה.

באופן דומה נהג במתג ההתנעה:

אך מכיון שאני רחוק מאד מלהיות גרפיקאי אני מחפש מישהו שיוכל לעשות עבורי דבר דומה בלוח המכשירים של 26-453. מכירים מישהו?

וגם, מכיון שברשותי שני לוחות כנ"ל, החלטתי בינתיים, עד שימצא אותו גרפיקאי, לשפץ אחד מהם לנוסח ה"ישראלי".

ראשית חכמה נמסר הלוח לטינו. לוח המכשירים מהודק לפנל הקדמי של המכונית, (העשוי מעץ אגוז מגולף ומלוטש) בעשרה ברגים במידה 2BA. שניים מהם נשרו במרוצת השנים וטינו הלחים אותם אליו חזרה, וכמו כן הגדיל מעט חלק מהחורים המיועדים לקיבוע האביזרים עצמם (ראו בהמשך). אלה חורים עגולים ומשוננים, כדי לשמור את האביזר בהם בזווית הנכונה.

אחרי-כן נשלח הלוח לגלוונומטה לציפוי כרום מחודש.

עם חזרתו עברתי על כל ברגי ההידוק עם מחרוקת 2BA.

בלוח נמצאים האביזרים והמכשירים הבאים:

מתג ולחצן ההתנעה, מתג האורות הראשי, וסת אור לוח המכשירים, מתג מיכל דלק רזרבי, מתג אור פנים, מתג בורר בין מד-גובה דלק למד גובה שמן מנוע, מד גובה דלק\שמן, שעון זמן חשמלי, מד זרם, מד מהירות, מד טמפרטורת מי המנוע ומד לחץ שמן המנוע. כמו כן נמצאות בו (בצידו האחורי) שלוש נורות 12V 5W לתאורת המכשירים בלילה, ושתי נוריות בקרה: הראשונה לאורות הדרך גבוה\נמוך, והשניה למאותתים (בגרסאות אחדות לבקרת המשנק או לטעינה).

נעבור עכשיו על מכשירים\אביזרים אלה אחד לאחד.

נתחיל במתג ההתנעה, הנמצא במרכז הלוח. זהו מתג מתוצרת לוקס דגם S.50.

מצבו הראשוני של המתג, כפי שהגיע עם המכונית – היה בכי רע. המפתח אבד, והמתג עצמו היה מכוסה בשכבה עבה של חלודה, אבק ולכלוך. על רקע שחור וכיתוב לא היה מה לדבר.

המספר 20 הנקוב על המפתח עצמו איפשר לי לאתרו ולרכשו (פרטים נוספים כאן: http://wp.me/pXLKy-lF). בדקתי את המתג באמצעות מד התנגדות ספרתי והתוצאות היו מניחות את הדעת: ההתנגדות היתה בגבולות כושר ההבחנה של המכשיר – פחות מעשירית אוהם.

כל שנותר הוא לנקות היטב את היחידה, ואת זאת עשיתי בשיטת ליאור ברוך, כלומר עם ברזלית ומשחת צחצוח. ולאט לאט התגלו הכיתובים "startet” ו "on off”.

מצידו האחורי של המפסק שלשה הדקים המסומנים באותיות A1 ,SOL, IG. ההדק A1 מחובר להדק המסומן כך על ווסת הטעינה – זהו חיבור לקוטב החי של המצבר (12V). ההדק SOL מחובר אל הסולנואיד (הממסר לזרם גבוה המפעיל את הסטרטר) וההדק IG מחובר אל סליל ההצתה, ובאופן כללי יותר אל כל המכשירים שפעולתם מותנה בסיבוב המפתח, דהיינו בהפעלת המתג הראשי, לדוגמה: מגבים, נורות איתות, צופר וכו'.

המפסק מהודק אל הלוח באמצעות קפיץ העובר דרך חריץ בצידו וסגור על ידי בורג מתיחה.

הפריט הבא היה מתג האורות. גם הוא תוצרת לוקס, דגם S37.

המתג מורכב משתי יחידות: הידית, הנמצאת בחלקו הקדמי של הלוח, ובסיס המגעים, הנמצא בחלקו האחורי.

בסיס המגעים מצידו מכיל סטטור ורוטור הלחוצים זה לזה באמצעות קפיץ, שתפקידו להבטיח טיב המגע – הם אמורים לשאת זרם גבוה במפל מתח מזערי. המגעים עשויים מנחושת, הנוטה להתחמצן אחרי תקופות ממושכות של אי-שימוש. סבוב של ידית המתג פעמים אחדות הלוך ושוב תסיר בדרך כלל את התחמוצת והמתג יחזור לתפקד. שלושת המגעים מסומנים באותיות A, S&T, H. המגע A מיועד להתחבר עם A על וסת הזרם, שיגביר את תפוקת הדינמו כאשר זורם דרכו זרם. המגעים S&T מחוברים אל אורות החניה בצידי הכנפיים (S) ובזנב המכונית (T). המגע H מתחבר לאורות הראשיים.

הסטטור מחובר אל הלוח בשני ברגי 2BA, והידית מוצמדת אליו מהצד הקדמי ומקובעת במקומה באמצעות פין מתפצל.

היחידה הבאה היא מד הזרם, גם הוא מתוצרת לוקס, מק"ט לוקס 364595. דגם זה היה בשימוש בכל דגמי רובר עד 1959 וגם בדגמי לנד רובר מאותן שנים (עם הכנסת אלטרנטורים לשימוש בשנות הששים ואילך השתנה הדגם). זהו מד זרם ישר בתחומים + – 20 אמפר מסוג מגנט נע. הסליל עשוי משני ליפופים של חוט נחושת בקוטר כ 2 מ"מ, והמגנט הזעיר מניע את המחוג כנגד קפיץ.

נקודת התורפה של מכשיר זה הם המגעים המולחמים בהלחמת בדיל לסליל. במרוצת השנים מתרופפת ההלחמה, התנגדות המגע עולה והמדיד מתחמם – עד כשל, לעיתים – וגם מהווה מקור לאובדן מתח. יש לזכור כי בזרם 20 אמפר מספיקה עשירית אוהם להביא לאבדן 2 וולט, שהם כשישית מהמתח הנקוב. כיצד מתמודדים עם סוגיה זו נראה בהמשך. בינתיים בחרתי את הטוב מבין מדי הזרם שברשותי, וניקיתי היטב את המגעים שלו.

יחידה נוספת היא מד גובה הדלק במיכל הדלק\ מד גובה השמן באגן השמן של המנוע. בשני המיכלים מורכבת יחידת מדידה המתבססת על זרוע המזיזה זחלן על גבי התנגדות מלופפת. באופן כזה משתנה ההתנגדות כאשר משתנה גובה הדלק\השמן. המדיד עצמו בנוי, מבחינה חשמלית, כגשר שההתנגדות המשתנה נמצאת באחד מזרועותיו. באופן כזה מנוטרלת השפעת המתח המשתנה במכונית (המתח עולה בזמן טעינה ויורד בפריקה וכו'). יש לזכור כי בזמנים ההם עוד טרם היו מייצבי מתח אלקטרוניים מתאימים. יחידה זו היא מתוצרת jaeger . היחידה פורקה, נוקתה, והמכסה שלה נשלח לגלוון. בורג התפיסה שלה חודש באמצעות מחרוקת 2BA והאום גם הוא גלוון והוברז.

היחידה תקינה תפקודית, אך מצפה לקוסמטיקה בדמות זכוכית חדשה (שכבר הוזמנה ב"אלגביש") וצביעה של מסגרת הזכוכית.

אחרון הפעם הוא מתג בורר המצבים דלק\שמן הנמצא משמאל למדיד. גם הוא מתוצרת לוקס, דגם 50316A. מגע אחד שלו (האמצעי) מתחבר למדיד, המגע התחתון למוליך הבא מאגן השמן, והעליון למוליך הבא ממיכל הדלק.

בתוך המתג הזה נמצאת זרוע. התבריג בימינה מיועד לכפתור ההפעלה. החלק המעובה בשמאלה יוצר את המגע בין שני ההדקים הרצויים.

PREV:    http://wp.me/pXLKy-K8

NEXT:   http://wp.me/pXLKy-KW