אפריל 27

תגיות

26-453 חוזרת מן המתים: פרק ששים וחמישה – לוח המכשירים (ב’).

פורסם על ידי lulisml בתאריך 27 באפריל 2012 ב-Rover 10 26-453 | השארת תגובה

את שעון הזמן החשמלי ושיקומו כבר סקרנו בהרחבה בפרק קודם http://wp.me/pXLKy-rc ולכן נסתפק כאן בציון העובדות כי המכסה שלו נמסר לניקוי בחומצה וגילוון, וכן נעשה לברגי ההרכבה שלו, לאומים ולפס המתכת בעל צורת האות כף המהדק אותו ללוח המכשירים. הברגים והאומים חודשו באמצעות מחרוקת ומברז 2BA, בהתאמה (כל מי שניסה לפרק או להרכיב מכשיר ג’אגר ישן מאחורי לוח מכשירים ספוג אבק וסחי יבין מדוע זה חשוב).

המכשיר הבא הוא הספידומטר. במשך עשרות שנים תיקנתי את הספידומטר של 26-069 במו-ידי. אגרתי מלאי חלפים, ספרות טכנית וכלי עבודה – אבל התוצאות לא היו מרשימות…

אי לכך החלטתי הפעם למסור את העבודה לידי המקצוענים באוו-ספידומטר. מסרתי לידיהם שני ספידומטרים, ידיות אחדות של איפוס מד-מרחק-הטיול ומכסה מחודש כמתואר למעלה. סיגל העבירה את העבודה לידי אביה, המומחה למכשירים מיושנים, שגם ציין שברשותו חלפים מקוריים ולא-משומשים לספידומטר הנ”ל. השיפוץ היסודי דרש ימי עבודה לא מעטים של המומחה הקשיש, ובסופו קיבלתי לידי ספידומטר אחד, “כמו חדש”, כולל כבל הפעלה חדש (זה שהגיע עם 26-453 היה קרוע, כפי שוודאי תיארתם לעצמכם).

מכשיר נוסף הוא המדיד המשולב של לחץ השמן וטמפרטורת מי-הקירור. שניהם מבוססים על אלמנטי bourdon (הסבר עליהם ניתן למצוא כאן: http://www.a-n-instruments.com/bourdon.htm). מדיד לחץ השמן מחובר לחריר הנמצא מעל המיסב הראשי האחורי במנוע באמצעות צינור משוריין גמיש, עמיד לטמפרטורות עד 250 מעלות צלזיוס, שסופק באורך הנכון ובהברגות הנכונות על ידי “טכנו צינור”. מדיד הטמפרטורה הוא שפופרת ממולאה באתר הטובלת במי היציאה ממשאבת המים, בדרכם לרדיאטור. השפופרת מחוברת באופן קשיח לאלמנט ה-bourdon על ידי צינור נחושת קפילרי המולחם למקומו בהלחמת בדיל. הרכבה, פירוק או אפילו הובלה ואריזה לא זהירות של המכלול עלולים לגרום לסדק בהלחמה ולהתנדפות האתר. כמובן שב 26-453 הגיע מדיד זה עם קפילרה שבורה וזכוכית חסרה. שוב נמסר המכשיר לאוו-ספידומטר, שלא ממש שמחו לקראתו, אך תיקנו אותו בהצלחה (פעולת הריכוך היתה הודעתי כי צלאח מבאר-שבע תיקן את מד-החום הזה כמה וכמה פעמים בעבר. כן, הם מכירים את צלאח, ואם הוא יכול אז בוודאי שהם יכולים!)

אחרון בשורה העליונה של לוח המכשירים הוא מתג האור הפנימי.

במכוניות רובר P2 אין מתגי אור על הדלתות הגורמים לתאורה אוטומטית עם פתיחת הדלת. יתר על כן, המנורה הפנימית נמצאת מאחור, מעל המושב האחורי ונטויה בזוית לאחור כך שמינימום אור יגיע אל הנהג ויפריע לו בנהיגת לילה. מנהל הבנק מאחור יכול להמשיך ולקרוא את הדו”חת הכספיים בזמן שהשופר שלו מסיע אותו לביתו אחרי יום עבודה ארוך.

כן, הרבה שעות מתוקות ביליתי על הספסל האחורי ההוא תחת האור הרך, האינטימי, של אותה מנורה – ובלעדיו…

ניתן להדליק ולכבות את המנורה הזו רק באמצעות המתג שעל לוח המכשירים: הדלקה במשיכה, כיבוי בלחיצה: זכרו, מדובר באנגלים, והכל הפוך.

המתג הוא מתוצרת לוקס מטיפוס P67 מק”ט 314614המתג הבא הוא מתג רזרבואר הדלק, מתג פרפר – מק”ט לוקס 314144.

אחרון הוא וסת עוצמת תאורת המכשירים. וסת זה הוא התנגדות משתנה (ריאוסטאט) הנמצאת בטור עם שלוש נורות התאורה המחוברות במקביל. מהקשר w=V2/R (כאן W=3X5=15 וואט; V=12 וולט) נובע כי התנגדות שלוש הנורות במקביל היא כ 10 אוהם, והזרם הוא כ 1.2 אמפר). כדי להקטין את עוצמת האור לחצי מערכה המירבי יש להקטין את הזרם ל 0.7 (שורש חצי) מערכו המירבי, וזה יקרה עם 5 אוהם בטור לנורות. נובע מכך כי נגד משתנה בערך מירבי של 10 אוהם יעשה את העבודה. ואכן, ריאוסטט לוקס מק”ט 768380 הוא בעל נתונים אלה. אותו ריאוסטט שימש גם לבקרת מהירות מפוח החימום באותן מכוניות שהיו מצוידות בו (אבל עם כפתור כוונון שונה). לריאוסטט הזה גוף קרמי הנוטה להישבר. ההתנגדות עשויה מחוט התנגדות מלופף בצורת חצי קשת הנוטה להתפרק; גם מגע הזחלן בליפוף רופף למדי. בקיצור – העסק בקושי עובד, אם בכלל. בכל התורמות שפירקתי היה ראוסטט זה פגום ולא שמיש. הרי דוגמה:

: פנים ריאוסטט לפני ניקוי

: זחלן: חלודה, גולם…

אפילו גולם כלשהו התנחל בו, מצפה למי יודע מה. נראה אבל, שניקוי יסודי עשוי להציל ריאוסטט זה.

שוב, פוטנציומטר מודרני וטרנסיסטור בתצורת עוקב אמיטר יכולים להוות תחליף מצויין ואמין. אולם דווקא ב 26-453 ציפתה לי הפתעה: הריאוסטט היה תקין ושמיש, ואחרי ניקוי זהיר הוחזר ללוח המכשירים.

מה נותר? נותרו נורות תאורת הלוח ונורות האזהרה והבקרה.

בתי נורות תאורת הלוח מחוברים ללוח באמצעות אותם אומים המהדקים את המכשירים ללוח. במשך השנים החלידו כולם, מה שגרם למגע רופף ולאור נורות מהבהב ומרצד. אי לכך גם בתי הנורה הללו פורקו לגורמים ונשלחו לניקוי בחומצה וגילוון. זו גם היתה הזדמנות להחליף את חוטי החיבור בחוטים מודרניים בעלי בידוד פלסטי (ולא בידוד כותנה מתפורר) ובאורך המתאים.

לפני ניקוי.

אחרי ניקוי והחלפת המוליך.

ולבסוף, נותרו נורות החיווי.

לוקס, ורובר לקוחותיו, ביקשו נורות קטנות במיוחד, בגודל ובהספק, לצורך זה, ובחרו בנורות 0.5 וואט זעירות. באותה תקופה ענו על דרישות אלה רק נורות של פנס כיס בעלות מתח 2.5 וולט וזרם 0.2 אמפר. כיצד מחברים נורות אלה למתח 12V? בעזרת נגד טורי, כמובן, שערכו כ-50 אוהם, 2W. מסיבות השמורות איתם, לוקס בחרו לממש את הנגד הזה על ידי חוט התנגדות דקיק הכרוך סביב בית הנורה. בית הנורה עצמו מוצמד ללוח על ידי קפיץ ודיסקית נעילה החודרת לתוך חריץ בתוכו. קשה מאד להרכיב או לפרק את המכלולים הללו מבלי שדיסקית הנעילה הזו תשפשף את חוט ההתנגדות הדקיק ותקרע אותו. ואכן במגירת בתי הנורה שלי שוכבים למעצבה כעשרה בתי נורה כאלה, עם חוט התנגדות קרוע.

מה עושים? מסתבר ש vintage car parts עדיין מספקים את בתי הנורות הללו, ואפילו בצבעים ירוק, אדום או כחול לבחירתכם.