
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק שמונים ואחד – העץ (א).
כבר כתבתי לא פעם כי הרובר נבנה בטכנולוגיה מיושנת אפילו לזמנו (לא כל שכן לזמננו). לא רק החלקים המכניים היו אנכרוניסטיים כבר אז ב 47, אלא גם העיצוב והסיגנון. אבל אלה גם אלה נעשו במיטב החומרים ובתשומת לב מרובה לפרטים.
ועכשיו, כשאנו מתקרבים והולכים לגימור הם הופכים לאתגר אמיתי. לא רק כי מכל העבודה שנעשתה עד כה רק זה מה שיראה – אלא כי באמת מדובר ביצירת מופת של עיצוב אנגלי: ריחוק קריר, פשטות מהודרת והצטנעות נוצצת בכסף ובפז.
חלקים לא מעטים מהמרכב עשויים מעץ: שילדי הכיסאות, בסיס תאורת הפנים, מכסי פתחי הגישה למגבה ולפתח מצוף הדלק ומנגנון יניקת הדלק. אבל אלה ניסתרים בדרך כלל מן העין.
לוח המכשירים, הפנל הקדמי, תא הכפפות ומשקופי החלונות לעומת זאת, נראים אף נראים, בולטים מאד, והם בין הגורמים העיקריים המעצבים את דמות תא הנוסעים.
את חידוש חלקי העץ הללו הפקדתי ביד הצוות של איתי (“קיקי”) ואלירן, בוני גיטרות .
הם עבדו על החלקים הללו למעלה מחודש. תחילה תיקנו את הטעון תיקון – חלק מהחלקים היו שבורים, סדוקים או מחוררים.
חלקים אחרים, כגון מסגרות החלונות – נאלצו לייצר מחדש כי הישנים לא היו ברי תיקון.
אחרי כן ליטשו את העץ וצבעו בלכה, ושוב ליטשו. על התהליך הזה חזרו פעמים אחדות.
הרי מה שהתקבל – עד כמה שהמצלמה שלי מסוגלת להעביר. קשה לצלם עצם מבריק המלוטש לאיכות של מראה, ובוודאי אי אפשר להעביר כך את תחושת החלקות שחשה אצבע מלטפת…
נתחיל במכסה לוח המכשירים. ישנם בו שלשה חורים: העליון מיועד לידית כיוונון פתיחת החלון הקדמי, והשניים הנוספים להפעלת המגבים (ברובר ניתן להפעיל כל מגב חשמלית בפני עצמו, ובעת הצורך גם ידנית).
כך הוא נראה לפני תחילת העבודה (צילם: דודי ויצמן).
הצד השמאלי שלו נראה רע במיוחד:
וכך הוא נראה עכשיו:
ומזווית שונה:
רובר תיכננו כי טריקת הדלתות מתוך המכונית תעשה לא על ידי שימוש בידית פתיחת הדלת, או ידית כריכת החלון, אלא על ידי תפס מיוחד שגולף בעץ המכסה את תחתית חלונות הדלתות (לרוע המזל לא רבים מהמשתמשים ירדו לחקר העניין, ושברו את הידיות העדינות כשמשכו אותן ביד חזקה ובזרוע נטויה). כך נראה התפס המגולף לפני הטיפול:
וכך הוא נראה עכשיו:
מבט מלמעלה לפני:
ואחרי:
הרי הרביעיה כולה, כל דלת ודלת והכיסוי היחודי לה:
וכך הן נראו לפני:
כל מכסה חובר לדלת על ידי חמישה ברגי פח עשויים מארד ומצופים בכרום, עם ראש מוגבה ומחורץ (ברגי פיליפס לא היו נהוגים באותה תקופה באנגליה, כי הרכבת המכונית נעשתה בעבודה ידנית). מידת הברגים המקורית היתה 6 באורך 1/4 1 אינץ’.
למותר לציין כי לא ניתן להשיג בארץ ברגים כאלה, אפילו לא אצל “קינג בורג” העצבני שמתחיל לספור ממאה ומעלה. ומכיון שבמשך השנים התרחבו החורים בדלת עלולים ברגים אלה לא להתאים ואי אפשר יהיה להדקם. אי לכך רכשתי ב eBay ברגים כאלה גם במידה 6 וגם במידה 8. פרט לכך מצא טינו דרך לסתום בהצלחה את החורים המורחבים כך שנוכל להתקין את טורקי הדלת הנאים מעץ בבוא העת. הנה סט הברגים במידה 8:
(פרטים נוספים על הברגים הללו אפשר למצוא כאן.)
כך יראה כל בורג מוברג במקומו:
גם חלקי “תא הכפפות” זכו לטיפול הולם. תא הכפפות של הרובר הוא למעשה מדף מתחת ללוח המכשירים, מרופד בלבד ומצוייד במעקים מעץ האמורים למנוע מהחפצים שבתוכו ליפול, בשעת האצה, למשל (?).
הרי דוגמה נאה:
והרי חלקיו מוכנים:
זהו מעקה תא הכפפות שבצד הנוסע. בצד הנהג מפוצלים המעקים לשניים, ומוט ההגה עובר ביניהם:
החור מיועד לידית המשנק.
ולבסוף, מתחת למדף הכפפות נמצא מגש כלי העבודה, וגם לו מכסה-ידית נאה מעץ:
NEXT: http://wp.me/pXLKy-Wa