מועדון נהגי האדמה החיובית (סוף).

פורסם על ידי lulisml בתאריך 19 בספטמבר 2012 ב-אמבטיה | 2 תגובות

 “רק 500 מכוניות מסוג זה יוצרו" כותב אתר מכירות המנסה למכור בנטלי R-type , מודל 1953 “ופרטים אחדים בלבד מהם שרדו. שיקום המנוע הסתיים לפני 500 מייל, וכלל הכל מדוד מסנן האויר ועד אגן השמן העשוי יציקת אלומיניום. מחיר החלקים בלבד הגיע ל 35000$ והשיפוץ ארך יותר משנתיים. תשע יריעות עור מסוג קונלי שימשו לחידוש פנים המכונית בנוסף לאריג האנגלי לציפוי הגג ושטיחים מצמר וילטון. גם מגירת הכלים הקטנים וגם הכלים הגדולים קיימים. ספרי המשתמש כלולים במחיר. כל לוחיות המק"טים – אשיה, מנוע, תיבת הילוכים, רדיו ומפתח ראשי הם אורגינליים כפי שמופיע במסמכי המכונית. חודשו הבלמים, המצמד, משאבת המים, והצינורות של שתי יחידות החימום הוחלפו. 'העבודה השחורה' על המכונית הזו הסתיימה והיא מוכנה עכשיו לכף!”

למעשה יוצרו כאלפיים וחמש מאות יחידות בין השנים 52 ו 55 – ואחת מהן השתתפה בתצוגת נהגי האדמה החיובית.

מכנית היתה מכונית זו זהה לרולס-רויס Silver Wraith. המפרט שלה כלל מנוע 6 צילינדרים בנפח 4.5 ליטר שהפיק כ 150 כ"ס צנועים. המנוע היה מסוג IOE כלומר שסתום יניקה בראש המנוע (שהיה עשוי מאלומיניום) ושסתום פליטה בבלוק. לשיפור הזרימה פוצלה סעפת הפליטה לשתים שהזינו כל אחת מפלט משלה.

המכונית צוידה בצמד קרבורטורי SU ובסליל הצתה רזרבי

(הפעם האחרונה בה ניתקלתי בשטות הזאת היתה בצפרדע הגדולה שלי, בשנת 70. אולם היא היתה מצוידת במתג שאיפשר לזפזפ בין שני הסלילים! http://wp.me/pXLKy-6P )

כמו-כן נכללה במפרט מערכת שימון מרכזית מתוצרת לובקס-ביז'ור (אך שלא כמו ברובר מסדרת P2 היא לא היתה אוטומטית). מבחינות אחרות דמתה הבנטלי למכוניות אנגליות רבות בנות התקופה: מתלה נפרד לגלגלים הקדמים וציר אחורי קשיח עם קפיצים חצי-אליפטיים. מעצורים הדראולים מלפנים ומכניים מאחור – אך בתוספת מגבר (סרבו) מכני – מסורת במוצרי רולס-רויס.

בפעם הראשונה בתולדות רולס-רויס היה גם המרכב מתוצרתם, מפח כבוש. חבלי הלימוד ניכרו במוצר כי המכונית, כפי שנראה, היתה ידועה בנטייתה להחליד.

הבנטלי הלבנה ניצבה בראש התצוגה, בכניסה ממש. סביבה התהלך בעליה – קשיש כרסתן על רגלי גפרורים, עם פנים שזופות של ספן ועינים כחולות.

בניגוד לכל יתר המכוניות שהשתתפו בתצוגה, לא הייתה הבנטלי במצב של "חדר תצוגה" בסוכנות למכירת מכוניות חדשות. סימני הגיל ניכרו בה, בעיקר שלפוחיות חלודה בצבע, שגם נשר פה ושם.

חיפשתי כיצד עובד האיתות במכונית הזו – הנושא מעסיק אותי כי בקרוב יהיה אקטואלי ב 26-453. הטרפיקטורים נראו בבירור:

אבל האם רק הם והם בלבד משמשים לאיתות? שאלתי זאת את בעל הרכב והוא המהם "לא צריך שום דבר יותר מזה!” ונפנף אותי מעליו.

הוא לא היה מרוצה ממשהו, וקצת לפני ההכרזה על הזוכים במשאל שהתקיים בין המבקרים על חביבות הקהל החל בהכנות לעזיבת המקום. הכניס משהו לתא המטען, חושף את מערכת החימום למושבים האחוריים:

פתח את "דלת ההתאבדות":

הסיר את רישום המשתתף מן החלון הקדמי:

והתניע.

המכונית התניעה בקושי, והמנוע נשמע רע, רע מאד, משמיע "רעשים יקרים". ובכל זאת לא יצא עשן לבן וגם לא שחור משני המפלטים. הבנטלי נעה לעבר היציאה מהמתחם

ונעלמה במרחקים

כבר אמרתי שמטרתנו בביקור הזה היתה לחפש מכונית אנגלית מהתקופה, הצבועה ב maroon – כדי להתרשם איך זה נראה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

והנה, עוד לא הספקנו להכנס למתחם – וראינו אותה.

אבל לפני שהספקנו לדעת בוודאות מה לפנינו – התניעה זו, בפכפוך חרישי, בלתי נשמע כמעט, והחלה לעזוב את המקום.

בעל הבנטלי שיתף את בעל הרולס בתלונתו, ואז פנתה זו בקשת גדולה ימינה.

כן, זו היתה רולס-רויס 25/30 לימוזינה. בעלת מנוע שישה צילנדרים עם שסתומים בראש, שני צירים קשיחים וקפיצי עלים, מעצורים מכניים ומערכת שימון מרכזית. מזכיר לכם משהו?

למכונית לא רק הגה ימני אלא שגם ידית ההילוכים נמצאת מימין לנהג, בין הכסא לדלת. אז אולי כך פחות מפחיד לנהוג במכונית עם הגה ימני?

המכונית הזו זכתה בשנה שעברה במקום הראשון הכללי בתצוגה, ולבעליה (או לפחות לאדם הנושא אותו שם) סיפור מעניין. שמו ג'וזף (בד) מוגליה, ובנפשו הוא מאמן פוטבול (למה שקרוי אצלנו כדורגל קוראים באמריקה סוקר), שזה בעיקר משחק בין מכללות. עד גיל 33 (גילו של ישו כשניצלב) אימן באושר במכללה נידחת ובשכר זעום. אז, למרבה הצער, התגרש מאישתו ולא יכול היה לעמוד בדמי המזונות הגבוהים. בצר לו הציע את עצמו לחברת הברוקרים מריל לינץ', אף כי לא היה לו שום נסיון קודם בניירות ערך. שם התגלה ככוכב מכירות ועלה מעלה-מעלה בסולם הברוקרים (מה שמאשר את התיאוריה של דניאל כהנמן על הקשר בין ניבויי האנליסטים והתוצאות בפועל). ב2001 נאות לעמוד בראש חברה כושלת שמכרה ניירות ערך באינטרנט ושמה TD Ameritrade. בהנהגתו הפכה החברה לרווחית, רווחית מאד, והרוויחה כעשרה מיליארד דולר. ואז, ב 2008, החליט כי חלומות נוצרו כדי להגשימם, עזב הכל וחזר לאמן קבוצות פוטבול, עם משרוקית בפה. על הצד גם רכש איזה רולס-רויס ישן בצבע דם ענבים.

כן, זה המרון האמיתי, השלהבת הארגמנית הסמוקה של שלהי הסתיו:

ראינו.

הפרק הקודם:          http://wp.me/pXLKy-14k