תגיות
הכנת 26-069 לבדיקת חורף.
א
בראשית ינואר 2003 הגיע סוף–סוף הרובר לביתנו החדש בקמברידג’, מסטוצ’סטס, ארה“ב. יותר מחצי שנה אחרי שחמיד הצבעי, בפיירפקס וירג’יניה, הבטיח לסיים את מלאכתו, ועל גרר פתוח – אף כי שילמנו עבור הובלה בארגז סגור.
היה יום קר מאד, כעשר מעלות מתחת לאפס, והכבישים רובצו בכמויות אדירות של מלח. “רק זה מה שהיה חסר לרובר” חשבתי.
“הוא לא מניע” אמר נהג הגרר ובעיניו קראתי “למה שדבר כזה בכלל יניע.” כל הלילה ראיתי בדמיוני מחזות אימים. באחד מהם, למרות כל תזכורותי ובקשותי, לא ממלא חמיד “סמוך עלי” את הרדיאטור בנוזל קירור שהוא גם אנטי–פריז מתאים – והמנוע הזקן נסדק ונפסל לעולמים, בעודו מובל למשכנו החדש. טיפסתי על הגרר והצצתי על המנוע – אבל הוא דווקא נראה בסדר, אין נזילות. נכנסתי למכונית. מתג משאבת הדלק החשמלית היה סגור (בכל העולם לוחצים על מתג כדי להפעיל – אבל באנגליה דווקא מושכים אותו). פתחתי אותו. משאבת הדלק החלה לתקתק. כשהיא הפסיקה לתקתק (סימן שהקרבורטור התמלא בדלק) משכתי בידית קרבורטור העזר להתנעה עד הסוף, ולחצתי על כפתור המתנע.
המכונית התניעה מיד, אם כי שמעתי בברור כי היא פועלת על שני צילינדרים בלבד – שהספיקו לצורך ירידה מהגרר ונסיעה איטית ברוורס למוסך. כן, חמיד התעלם מכך שסדר ההצתה ברובר הוא 1243 ולא 1342 כבשאר המכוניות בעולם. ירדתי מהמכונית כדי לצלם את הרגע החגיגי, ואז הבחנתי בפנס הקדמי השמאלי.
הוא היה מחובר בזווית משונה, פוזל בעליל.
“בוודאי הרשלן ההוא שכח להדק אותו” אמרתי לעצמי. הביטו שוב רגע אחד בתמונה – וחישבו: איך בעצם מהדקים את הפנס הזה למקומו? ויותר נכון – איך בכלל מגיעים לשם? בין הגלגל לכנף קיים רווח זעיר בלבד.
בסיס הפנס מתחבר אל מפרק כדורי – דומה בעיקרון למפרק הכתף של בני אדם.
דרך המפרק עובר בורג חלול המגיע עד ל“יד” עליה נשענת הכנף. הבורג הזה מחזק אפוא לא רק את הפנס אל הכנף אלא גם את הכנף ליד–הכנף. יד–הכנף עצמה עשויה מברזל בפרופיל ח כשהאום המהדק נמצא ב“גג” של ה“ח“.
הבורג חלול כדי לאפשר לחוטי החשמל להכנס אל המנורה, שבתוך הפנס. שימו לב לצורתו המיוחדת של אום ההידוק. עוד נחזור אליו בהמשך.
יישרתי אז את הפנס ככל שיכולתי וניסיתי לשפר את הידוק האום. אפשר לעשות זאת, בלי לנתק את חוטי החשמל, רק באמצעות מפתח פתוח במידה 1/2 BSF – כלי גדול ומגושם שכמעט ואין אפשרות להעבירו ברווח הזעיר שבין הצמיג והכנף, וגם כשמצליחים בכך – מרחב התמרון אפסי. קצת הידקתי – ונפניתי לדברים אחרים.
הפנס, בושה לגלות, לא ממש השתכנע מאותו הידוק, ומאז, כמו אותו ראש עיר ישיש שהיה “מנקר” על כל במת כבוד – גם הפנס השמאלי של הרובר לא חדל מלנקר.
ב.
והנה הגיעו להן נורות ההלוגן החדשות, ואיתן “נוריות” הלד החדשות, ואני החלטתי שהגיע הזמן לשדרג את מערכת התאורה של הרובר הישיש (26-069). ואי לכך, דבר ראשון, נפניתי להחליף את הנורות הראשיות.
פתיחת הפנס נעשית על ידי שחרור התפסן שבבסיסו ומשיכת החלק הקדמי, בו מהודקת “האופטיקה“.
הרי היא, משוחררת משקע החשמל, כשהנורה הישנה (44W) ונורת ההלוגן החדשה (55W) לצידה.
את הנורה החדשה תוחבים לפתח שבבסיס מחזיר–האור ומקבעים למקומה באמצעות הקפיץ. לכאורה הכל מוכן עכשיו לסגירת הפנס על ידי הידוק החלק הקדמי שלו חזרה למקומו וזהו, אפשר לנסוע לשלום – המפתחות בפנים.
אבל אני החלטתי שזו ההזדמנות לפתור את בעיית הפנס המנקר – אחת ולתמיד.
כדי שתתאפשר גישה טובה לאום ההידוק בחרתי להעלות את המכונית על מגבה (ג’ק) ולהסיר את הגלגל הקדמי. אבל אחרי שעשיתי זאת התחוור לי כי זה עדיין לא פותר את הבעיה. אום ההידוק מורכב הפוך: המשושה שלו צמוד ליד–הכנף, לכוד בין “קירות ה“ח” ופשוט אי אפשר לגשת אליו באמצעות מפתח פתוח. החלטתי שאם כבר הגעתי עד כאן, לא אתעצל, אנתק את תושבת הנורה, אשלוף את חוטי החשמל מתוך הבורג החלול ואז אוכל להדק את האום באמצעות גביע (“בוקסה“) 1/2 BSF. אבל בעודי מכין את הגביע (נראה היה שנחוץ גביע עמוק, לא שגרתי) ואת הידית עלה בדעתי שלא יתכן שכך תוכנן הפנס הזה, ולא מתקבל על הדעת שזה מה שצריך לעשות לשם “כיוון אורות“. הבטתי פעם נוספת על אום ההידוק ומיד הבנתי מה קרה פה.
מיודענו חמיד – שהתעלם בשיטתיות מכל האזהרות שהזהרתי אותו – ניסה, כשפירק את הכנפיים לקראת צביעתן, לפתוח את האום הזה באמצעות הכלים האינצ’יים הרגילים שלו, וכמובן שלא הצליח. אז תפס “פלייר פטנט” ומעך חלק מן האום העדין (העשוי מפליז):
החלק המעוך (הימני בתמונה) חייב להיות מורכב כלפי הפנס. כך יכול המשושה לבלוט מעבר ל“קירות” יד–הכנף, וניתן לשחרר ולהדק את האום גם כשהפנס מחווט ובמקומו, ואפילו בלי להסיר את הגלגל. אבל חמיד לא היה יכול להחזיר את האום נכון למקומו כי הצד המוביל נמעך, ולכן הרכיב אותו הפוך והתוצאות ידועות…
בחינה נוספת הראתה כי הפנס כולו אינו במצב טוב:
ולא רק שמפרק הכוונון שלו סדוק, אלא גם הלשונית הבולמת את בורג ההידוק מ“להסתובב במקום” – איננה…
המסקנה המידית הייתה החלפת מכלול הפנס כולו באחד משופץ מהמלאי שלי.
כך נראים בו הלשונית וצידו העליון של בורג ההידוק:
עכשיו ניתן גם להדק כראוי את הפנס למקומו, עם אום הידוק תקין ונוצץ, בכיוון הנכון.
ולהשחיל דרכו חזרה את חוטי החשמל, ולחזור ולהלחימם לבית הנורה:
והפלא ופלא – הפנס מחובר איתן ויציב למקומו, לא מנקר ומאפשר כיוון אורות ללא מאמץ מיוחד.
נותר עוד להחליף את אורות החניה ולוח המכשירים בלדים.
פותחים את פנס החניה (הבורג מאחוריו), שולפים את נורת הלהט (צורכת 0.5 אמפר) ומחליפים אותה בלד (צורך 0.05 אמפר)
אוי! זה לד המוזן ממתח חיובי (כלומר נועד למכונית עם אדמה שלילית). אבל ל 26-069, מכונית אנגלית נורמטיבית, אדמה חיובית.
אז אולי זה הרגע המתאים לשנות ולהפוך את הקוטביות? פירוש הדבר לא רק לשלוף את המצבר הכבד ממקומו תחת המושב האחורי, לסובב אותו ב 180 מעלות וגם להחליף את נעלי הכבל זו בזו, ואחר לקטב את הדינמו – אלא בעיקר: להחליף את ה“פלטינות האלקטרוניות” ומשאבת הדלק האלקטרונית ואת מגעי השעון האלקטרוניים – וכל זה הרבה יותר יקר מהזמנת סט של לדים לאדמה חיובית:
Description |
||||
6v 5w White BA15s – 9 LED |
||||
6v 21w White BA15s – 9 LED |
||||
6v 21w White BA15s – 24 LED |
ולסיום, עוד לפני החזרת הגלגל הקדמי השמאלי למקומו ערכתי בדיקת אורות:
שימו לב להבדל בין גוון אורות החניה והאורות הראשיים: טמפרטורת נורות ההלוגן הרבה יותר גבוהה מטמפרטורת חוט הלהט במנורות רגילות, ולכן האור יותר לבן.
נותר עוד ריסוס של WD40 על מפרקי מנגנון המגבים – ואפשר לגשת לבדיקת חורף!
מתי תשפץ רכב אנגלי יפה כגון MG ישן משנות הארבעים ?.
לטעמי הרובר לא מושך במיוחד..
יופיו של הרובר הוא מסוג מעודן, אנין, שלא כל-אחד בשל להבחין בו.
אי-לכך אינך הראשון שטוען כך. כבר היו כאלה לפניך לפני הרבה מאד שנים:
http://wp.me/pXLKy-8i
לזכות רובם יש לומר כי בחלוף השנים, כשטעמם התעדן והתבגר, הם למדו להעריך את הרובר כערכו.
קבל ח”ח (חיזוק חיובי, ו-חיוך חזק) על התגובה.
היה לי ברור שלא תמחק אותה, אלא תענה לו כאיוולתו, ונהנתי שעשית זאת בדרך המוצלחת.
ממשיך לקרוא בשקיקה, ולהמתין לחדשות בתשוקה.