נובמבר
12
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה ושבעה – שעון הזמן (ב).
עקרונות השיפוץ (למעשה – שדרוג, או הסבה) של השעון כבר נסקרו בפרק 39 . עכשיו הגיע הזמן ליישמם הלכה למעשה. אבל, בשלב זה, החלטתי לא לגעת בשעון שהגיע עם המכונית – הוא פועל, והוא במצב אורגינלי לחלוטין, ולכן הסתפקתי בניקוי יסודי שלו. אבל במקום לעסוק בו פניתי למגירת חלקי השעון הישנים במטרה לצרף מהם עוד שעון אחד – תקין וגם משודרג.
המעטפת החיצונית עברה את הטיפול הרגיל: ניקוי והסרת חלודה בחומצה ואחר גלוון. ברגי החיבור ללוח השעונים עברו ניקוי במחרוקת BA3, חומצה ואחר גלוון.
“מנוע” השעון עבר ריסוס קל ב WD-40 וניתוק החיבור לאדמה של לשונית המפסק. הלחמתי מוליך דקיק עם בידוד בצבע ירוק לחוט המנותק בצד הלשונית.
כזכור, 26-453 עברה הסבה ל”אדמה שלילית” (בניגוד ל 26-069 הנשארת עם אדמה חיובית), ומכיוון שכך יראה מעגל ההפעלה של השעון בצורה הבאה:
חיפוש ב eBay אחרי טרנסיסטור הפעלה מסוג pnp העלה ראשון את ZTX558 , בעל התכונות הבאות:
המתח, הזרם וההספק שלו עומדים כולם בדרישות – בנקל. הגבר הזרם שלו הוא X100 (כלומר הטרנזיסטור ‘ישאף’ להביא את הזרם שזורם בסליל האלקטרומגנט ל 100 מיליאמפר, כפליים מן הדרוש) – ומכיון שמחירו הוא כשקל אחד ומשקלו כגרם בלבד לא היה טעם לחפש טוב ממנו.
בניתי את המעגל הפשוט על פיסת תשתית סטנדרטית למעגלים אלקטרונים שנרכשה באחת החנויות שברחוב הר-ציון, תל-אביב. המעגל המורכב, מחובר ל”מנוע”, נראה כך:
לפני שהמשכתי בעבודה, ביצעתי בדיקות אחדות.
הראשונה, והפשוטה ביותר, חיבור למתח ובדיקה אם מתקתק. התוצאה הייתה חיובית: מתקתק.
הבדיקה השניה הייתה – האם מזיז את המחוגים? הצמדתי את המחוג הגדול והנחתי אותו מול הדקה ה 14.
כעבור דקה שבתי והצצתי בשעון:
כן, השעון “הולך”. השלב הבא היה חיבור המנוע לקופסת השעון, זאת נעשה על ידי שלשה ברגים קטנים המצמידים אותו לצידה הפנימי של הקופסה. המעגל האלקטרוני הקטן מוצא בה גם הוא את מקומו ללא קושי:
הגיע הזמן לחבר את שני המחוגים ולבדוק שהם אינם משתפשפים זה בזה – תקלה נפוצה למדי בסוג השעונים הזה. מתחילים כמובן בשעה 12:00:
ב 12:26 עדיין הכל בסדר, אבל זו לא ממש חכמה – המחוגים טרם הגיעו למפגש הקריטי.
המפגש הקריטי הראשון אמנם לא עבר בהצלחה, אבל אחרי סבבי יישור\כיפוף אחדים הצליחו המחוגים להשלים סיבוב שלם אחר סיבוב שלם בלי להתחכך זה בזה.
השלב הבא הוא חיבור לוח השנתות ה”אמיתי”. אבל מבט עליו מעורר ספקות:
לוח השנתות הזה דהוי ומלוכלך, בפרט בשעה 11. לרחוץ אותו חששתי בין ישטף ממנו הצבע. מה עושים?
סרקתי את לוח השנתות בהפרדה גבוהה מאוד (6000X6000), ובעזרת “גימפ” (התשובה לפוטושופ של תנועת התוכנה החופשית) צבעתי את הספרות והאותיות בלבן , פיקסל אחר פיקסל, וכיסיתי חלק מהשריטות בשחור. כך נראית התוצאה:
ואחרי מקצה שיפורים:
הלוח עשוי מדיסקית אלומיניום שאינה מתאימה בהכרח למדפסת דיגיטלית. אי לכך הקובץ הזה ימסר עכשיו לדפוס דיגיטלי שידפיס ממנו מדבקה בעובי 30 מיקרון (כדי שלא תפריע למחוגים) ובקנה מידה 1:1. דפנה הבטיחה להדביק אותה בדייקנות על לוח השנתות ולהשיב כך את ימיו כבראשונה.
באותה הזדמנות יצבעו גם המחוגים – בעדינות בעדינות – בלבן עם ראש אדום.
מה עוד חסר? חלון הזכוכית הסוגר על השעון. קוטרו 10 ס”מ. מכסה ומסגרת לדוגמה ימסרו מחר לידי “אלגביש” בחולון שיחתוך עבורם זכוכית עגולה מתאימה (הוא עשה זאת כבר עבור מד-החום\לחץ-שמן ).
עד אז השעון מורץ בהרצה ממושכת כדי לבדוק אם הוא ממהר או מפגר. את הקצב שלו ניתן לכוון על ידי סיבוב בורג הנמצא באחוריו, והשולט על מתח הקפיץ הספירלי. זה הקפיץ הקובע את התדר העצמי של המתנד המכני המהווה את ליבו של השעון.
עכשיו הוא הזמן לערוך את הכוונון הזה – כי לכך דרושה המון סבלנות, והמון זמן.
לסיום פרק זה ניסיתי לבדוק את סדירות הטקטוק של השעון. הצמדתי מיקרופון אל לוח השנתות והקלטתי את הטקטוק, ואחר פתחתי את ההקלטה באמצעות התוכנה החפשית אאודסיטי. התקבל גרף של עוצמת הקול כפונקציה של הזמן:
המלמד כי הטקטוק סדיר ומורכב מזוג נקישות שמרחק הזמן ביניהם עומד ביחס 3/4.
וכבר אמר המשורר:
“והשעון הקט פותח בטקטוק
ומתחיל
ללכת.
ושעתו היא השעה המדויקה והמוסמכת.”
מדוע בחרת להבהיר רק את הספרות והלוגו ולא גם את השנתות?
תודה על תשומת הלב – שופר (ראה בגוף הטקסט).