
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה ושמונה – ברזלים מעופפים, ודלתות.
הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה, ואתמול הוא הגיע. דפנה צלצלה והזמינה אותי להגיע לסדנה ולהשתתף בהרכבת הדלתות, לקראת צביעת גוף המכונית בגוון המיועד לה.
ותוך כדי שאני מתכנן מה לקחת ואיך להתכונן – צלצלה הבת מבאר–שבע מבוהלת ואמרה שהחמס הודיע כי “נפתחו שערי הגיהנום“. הרגעתי אותה. גם גדרה וגן–יבנה (וחצב ביניהן) הן בטווח ארבעים הקילומטר, נזכרתי – אבל אלון ודפנה אמרו שאצלם העסקים כרגיל. אני עצמי כבר אזרח ותיק והתרומה היחידה שנותרה לי לתרום למולדת היא להמשיך את עסקי כרגיל. יצאתי, אם כן, בבוקר לסדנה, עם המצלמה והמחשב וכלי העבודה האנגליים ועם הברגים המיוחדים הדרושים להרכבת הדלתות.
וברגע שהגעתי למקום בקעה יבבת “צבע אדום” מהסירנות שבחוץ והצליחה להחריש אפילו את “גלגלץ” העליזה ששרה בסדנה בקולי קולות. אבל דפנה אמרה שאלו בכלל הסירנות של אשדוד והציעה לצאת החוצה לראות כיצד “כיפת ברזל” מרסקת את הגראד.

Interception
“הנה ברזלים מעופפים שעושים בום” אמרה דפנה ואני השתדלתי לא לחשוב על כספי (ודמי) עם עני המתבזבזים על פתרון חלקי ויקר, בעוד שפתרון עדיף מחליד על המדפים. פתרון שיכול להגן גם על טווחים קצרים מ 7 קילומטר, וגם על ארוכים משבעים ועל כל מה שביניהם (כיפת ברזל אינה יכולה להגן על נחל-עוז)
ואי לכך, חזרתי בשמחה לסדנה, לעסקי הדלתות.

Door hinges
כל דלת חגה על זוג צירים, חיצוניים. כל ציר נתון בין שני עוגנים: התחתון מחובר לגוף המכונית, והעליון לדלת עצמה.
העוגן העליון “רוכב” על התחתון כשבין שניהם נמצא “מיסב” החרוט מפליז. הם מחוזקים זה לזה באמצעות בורג. הבורג לא מהודק באופן קשיח על ידי אום: להפך – האום לוחץ קפיץ היושב ב“כיס” שבתוך העוגן התחתון, ומתיר לדלת לחוג חופשי על צירה מצד אחד, אך ללא ריטטוים ורעידות, וללא שינוי גם בשינויי טמפרטורה קיצוניים.
התמונה למעלה מראה כי ישנם שני סוגי מיסב פליז: הסוג הראשון הוא כדורי\קוני, והסוג השני כדורי\כדורי. 26-453 הגיעה לידינו מפורקת חלקית, כשהדלתות לא עליה. רוב אביזרי צירי הדלתות אבדו ואי אפשר היה לדעת מה סוג המיסב המתאים לה. אי לכך הזמנתי ממייק קולדרי את שני הסוגים ואת המתאים נבחר על ידי ניסוי ותעיה.
מכיון שהאום אינו מהודק, יש צורך בביטחונית שתשאיר אותו מהודק למקומו.
שגם בביטחונית נכנס לחריץ בבורג ומונע ממנה להסתובב יחסית אליו. כיפופה על האום נועל אותו ולא מאפשר את שחרורו.
כהקדמה להשבת הדלתות צבע אלון את העמוד המשקופים ודפנות הדלתות ב maroon . מאוחר יותר יהיה קשה יותר לצבוע אותם.
עכשיו בודק אלון את התאמת המיסב לעוגנים התחתונים:
הנה ארבעת הראשונים ממתינים לבחינה:
והנה הדלת הראשונה (אחורית שמאלית) חוזרת למקומה:
את חיזוק הברגים יש לערוך מאד בזהירות, כדי לא לפגוע במשטחים שלוטשו כבר לשלמות ונצבעו בזהירות. עוזרים לכך הכלים הנכונים (BSF) והיעודיים:
ועכשיו כבר שתי הדלתות השמאליות במקומן:
וכך זה נראה מהצד השני:
אלו הן ‘דלתות ההתאבדות’ שלנו במלוא הדרן.
הגיע הרגע לבדיקה יותר מעמיקה. איך נראים “הקווים“?
הקווים נראים לא רע, לא? הדלתות גם נסגרות ונפתחות בקלילות – כולן פרט לאחת כשקצת חורקת בקצה מהלכה. דרוש מחקר נוסף כדי למצוא מדוע.
אבל בכל זאת עדיין נותרה בעיה. כך נראה כרגע אחד הצירים:
האם כך צריך להראות ציר-דלת תיקני של רובר? האם אין זה מרווח גדול מדי בין העוגן העליון והתחתון?
כך נראה ציר אופייני של 26-069:
הרווח קטן יותר (2 מ“מ לעומת כמעט סנטימטר).
גם בתמונות של רוברים מהעולם נראה שזה המצב:
גם בפאסה קודמת של השיפוץ היתה ההתאמה יותר טובה:
כן, התפר בין העוגנים אסור לו שיבלוט:
יתכן שצביעת העוגנים (בתוכם) היא הגורם לבליטת היתר, ויתכן ששגינו בבחירת המיסב. מחר תפורקנה הדלתות ונערוך סבב התאמה מחודש.