נובמבר
20
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה ותשע – מרכבי רובר P2 א’.
“ספר המוסך” של רובר מסדרה P2 יצא לאור לפני כשלושים שנה, ואני הייתי בין הראשונים לרכוש אותו. הספר יצא אז קבצים-קבצים ונאסף באוגדן ירוק גדול. נעזרתי בו רבות במשך השנים. והנה נודע לי כי יצאה מהדורה מורחבת הכוללת פרקים חדשים, העוסקים במידע כללי על סדרת P2 ובמבוא לשיפוץ מכוניות אלה. חשבתי כי לתרגם חלקים אלה ולצרפם לסיפור השיפוץ של 26-453 ירחיב את היריעה ויעניק לה פרספקטיבה: כיצד הדברים שכאן נראים משם.
מבנה המרכב
מבנה המרכב של רובר השתנה משלד עץ עליו רקועים לוחות פח ב 1934 למרכב שרובו ככולו פלדה בשנת 1947, בהתאם למגמה הכללית של תעשיית הרכב הבריטית באותן שנים. השינוי התרחש בהדרגה, והחלוקה בין עץ לפלדה לא הייתה זהה בין דגמים שונים אפילו באותה שנה.
מ 1934 ועד ל 1936, היו מבוססים רוב הדגמים על שלד עץ, מכוסה בפח (פח פלדה במכוניות סלון בעלות 6 חלונות, ופח אלומיניום ביתר הדגמים). בשנת 1934, חלקי העץ כללו גם את “קיר האש” (המחיצה המפרידה בין תא המנוע לתא הנוסעים) אשר הוחלף בפח פלדה כבוש באחדים מדגמי 35 ובכל דגמי 36 ואילך.
כל הכנפיים היו עשויות מפלדה לכל אורך התקופה. עם המראה החדש שהוענק בשנת 1937 לדגמי 12, 14 ו 16 כ”ס, שכלל כנפיים קדמיות דמויות קסדה, גדל עוד יותר אחוז הפלדה במרכב. עם זאת, בדגמים הללו, עד 1939, עדיין היה שימוש נרחב בעץ כחומר מבנה, כולל הדלתות שהשלד שלהן היה עשוי מעץ (ברוב דגמי 1939 אך לא בכולם). בניגוד לכך, רובר 10 סלון בעל ששת החלונות התבסס ברובו על פלדה – כבר משנת 1934. דגמי הסלון 1940 – 1947 נראו זהים לדגמי 1939 אבל הדלתות והמרכב היו כולם מפלדה: השמוש בעץ הוגבל לגג-השמש ולרצפה, וכרכיב קישור לזכוכית, למושבים ולקישוטים. המרכבים של כל מכוניות הטיול (tourers), מכוניות הסלון-ספורט מהתקופה 1934-36, והמכוניות בעלות הצורה האווירודינמית – חופו בלוחות אלומיניום. סוג העץ בו השתמשו היה אשה (ash tree) – עץ בעל רמת קשיחות גבוהה – או דומה לו, עבור חלקים דקים או מגולפים, אבל עץ לבוד (דיקט) היה בשמוש במקומות רבים כולל כל חלקי הרצפה וחלקים ראשיים אחדים סביב הצד האחורי התחתון של המרכב – בדגמי ספורט סלון מוקדמים. המדרגות היו מעץ בדגמי 1934 – 36 אך עשויים מפלדה החל משנת 37 ואילך.
חליפיות
במשך כל התקופה נבנו המכוניות הללו בעבודת יד: אי אפשר לסמוך על כך שחלק גוף ממכונית אחת יתאים למכונית אחרת. זה נכון בפרט לחלקי מכסה המנוע העליון והצדדיים , אפילו שיהיו מייצור מאוחר, מהתקופה בה הייתה יותר סטנדרטיזציה. רק מכבשי מתכת קטנים היו אז בשימוש במפעלי רובר וחלקי גוף גדולים הורכבו מחתיכות קטנות שרותכו יחד. התוצאה הייתה אי אחידות בייצור. אבל בנוסף לקשיי הייצור, הייתה התוצאה שאפילו מכוניות הנראות דומות מאד זו לזו הן בעצם נבדלות זו מזו במידה רבה. לדוגמה, דגם 14 כ”ס ספורט-סלון משנת 1934 הוא הרבה יותר בעל “מראה החבית” עם חלון קדמי זקוף לעומת דגמי 1935- 36,
בעוד שדגמי 10 כ”ס סלון, בעלי שישה חלונות, משנת 1937 ו 1938 הנראים כמעט זהים זה לזה, בעצם נבדלים כמעט בפרטי כל לוח ולוח. דגמי 10 כ”ס הם שונים לחלוטין מהמכוניות בעלות מנוע גדול יותר, אף כי יש קווי דמיון משפחתיים ביניהן. קרובות יותר לסטנדרטיזציה הן המכוניות מדגמי 12, 14, ו 16 כ”ס, שחלקיהן האחוריים חילופיים, לפחות בתיאוריה. על כל פנים, לוחות המבנה של המכוניות בעלות ארבעה חלונות שונים לגמרי מהלוחות של מכוניות הסלון בעלות ששת החלונות, פרט לכנפיים האחוריות.
מרכבים מיוחדים
אשיות רובר חשופות היו זמינות לבוני מרכבים כדי שיוכלו להתאים להן מרכבים משלהם (לפחות בחלקה הראשון של התקופה בה אנו דנים), אבל לא ברור כמה מהן נמכרו. רק מעט מהמכוניות שנוצרו כך שרדו. ב 1939-40, הציעה רובר drophead coupe שמרכביה נבנו על ידי סלמונס טיקפורד, וכללו בעיקר מכוניות בעלות ששה צילנדרים.
אלו הם מרכבי פלדה על מסגרת של פלדה\עץ (ועם דלתות אלומיניום בדגמי 1940). אבל יש גם מכוניות, שנוצרו ברובן בשנות הארבעים כמכוניות סלון, ואשר בהמשך חייהן, בעיקר בשנות החמישים, הוחלף להן המרכב. הידועות ביותר מאלו הן עשרים או שלושים ‘Kitcher Specials’ שנקצצו למכוניות ספורט ספרטניות עם כנפי אופנוע, רדיאטור מונמך, ללא דלתות ועם הגנה מינימלית מפגעי מזג-האוויר.
עד 1936, רוב הרוברים שנמכרו באוסטרליה נשלחו לשם כאשיה בלבד בגלל המכס הגבוה שהוטל על מכוניות מוגמרות, ובדרך כלל קיבלו מרכב (באותו סגנון בו נבנו המכוניות הסלוניות באנגליה עצמה) שיוצר על ידי ריצ’ארדס בעיר אדלייד שבדרום.
סוגי המרכבים
רובר הציעו מגוון תצורות בתקופה הנידונה, חלקן נקראות בשמות שאינם שגורים כיום. ‘Tourer’ פירושו מכונית פתוחה עם גג ומסכי צד הניתנים להסרה,
בעוד שה ‘Drophead Coupe’ (המכונה לפעמים dhc) מצוידת בחלונות הניתנים להעלאה-והורדה בדלתות.
- הטורר מימין, וה dhc משמאל.
ל- ‘Four-light saloon‘ (המכונה לעתים קרובות ספורט-סלון) יש שני חלונות בכל צד של הגוף, ובסך הכל ארבעה חלונות.
כמו כן יש לו מכסה מנוע מוארך יותר וכיסאות נמוכים יותר מאשר ב Six-light saloon , שלו שלשה חלונות מכל צד: אחד בכל דלת ועוד אחד מכל צד מאחורי הדלת האחורית.
ה’סיקס-לייט’ (“שש אורות”) נראה פחות ספורטיבי מה’פור לייט’ אבל יש בו מרווח ראש ומרווח רגליים גדולים יותר מאחור. המכוניות מתצורת הסיקס לייט בכל דגמי 34 – 36 (ובדגמי 10 כ”ס גם מהשנים 37-38) אינן מצויידות בתא מטען: לתצורה מתייחסים כיום לעתים קרובות כ ‘D-back’ . גם דגמי ‘קופה’ שונים הוצעו למכירה:
ה-‘Hastings Coupe’ מהשנים 33-34 הייתה מכונית בעלת שתי-דלתות מעוצבת כמכונית סלון-ספורט, ובשנים 38-39 היו דגמי 10 כ”ס בעלי עיצוב דומה.
על כל פנים, ה ‘Streamlined Coupe’ היא בעלת ארבע דלתות (וקווי עיצוב פרועים מאד (ויש אחת כזאת בישראל!)).