26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה ועשרים – הפנסים ד’.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 1 בדצמבר 2012 ב-Rover 10 26-453 | תגובה אחת

אז אחרי בחינה ומחשבה ובדיקת כל האפשרויות הוחלט כי: א. בהיות כל המתאמים ל 7 אינץ’ ציוד לא–מקורי, כולל אלו שיוצרו על ידי לוקס עצמם; ב. המאבק ברשויות להתרת השימוש בגופי התאורה המקוריים יגזול הרבה משאבים, זמן, ובעיקר תוצאותיו אינן וודאיות; ג. עלי לשכנע את עצמי כי השמוש בגופי התאורה הישנים הוא בטיחותי; ד. כל המתאמים שנמצאים בידי או שקיימים בשוק מכוערים; – הרי שהפתרון הנכון לשעה זו הוא יצור מתאם חדש בידי טינו.

טינו בחר לייצר אותו מפלב”ם כדי שלא יחליד וכדי שצבעו הטבעי ישתלב ויתמזג היטב בציפוי הכרום של הפנס המקורי.

כך נראה מתאם טינו מצידה הפנימי של המסגרת:

וכך מלפנים:

כדי להרכיב את המכסה על גוף הפנס יש להעלות על האחרון את אטם הגומי. בארבעים וחמש השנים בהם אני עוסק ברובר P2 בישראל טרם מצאתי ולו פנס אחד בו היה מורכב האטם הנ“ל. נחשו מדוע… על כל פנים מייק קולדרי סיפק לי את רצועת הגומי בעלת הפרופיל הנכון, וטינו קימט את המצח ומצא שיש לעשות ממנה טבעת ואז ניתן להרכיבה:

בתמונה הבאה מורה החץ על החריץ עליו “מתלבש” האטם:

עכשיו ניתן לסגור את הפנס על ידי המכסה ולהדק בתפסנית. וכך נראת הגרסה האחרונה מוכנה להרכבה במכונית:

אפשר להשוותה לגרסה הקודמת ולראות מה השתנה:

והרי הם הצמד בצל ושום, ימין ושמאל:

–

נעבור עכשיו לפנסים האחוריים, אלו המורכבים ברובר סביב לוחית הזיהוי האחורית.

תפקידם לספק אור חניה, תאורת לוחית–זיהוי ואור מעצורים.

כבר ציינתי בפרק הכפילים 3  כי תכניתי היא להחליף את אורות החניה ואורות לוח המכשירים מנורות להט לנורות לד, ועל ידי כך לחסוך כ 3.5 אמפר שהם כ 20% מתפוקת הדינמו המירבית.

והנה הגיעו הלדים המדוברים. הרכבת אלו המיועדים לאורות החניה הקדמיים כבר נסקרה כאן והפעם נעסוק באלו שנועדו לאחוריים. נורת להט יחידה (מכל צד!) בת 10 וואט מילאה שם את התפקיד. הנורה הזאת מפיצה את אורה בהתפלגות אחידה כמעט על כדור שלם, כך שחלק ניכר ממנו פונה בניצב לנורה ועובר דרך העדשה הקדמית (האדומה) שלו, כאור חניה, וחלק אחר ממנו פונה במקביל לנורה, ומאיר את לוחית–הזיהוי דרך חלון הזכוכית השקוף.

התפלגות האור מנורות לד שונה: רובה ניצב לפני הלד.

אי לכך תוכנן מקור האור הזה בצורה הבאה: לפניו של לוח של מעגל מודפס הוצמדו כ 15 לדים בניצב,

ועוד שניים, מתחתיו, הוצמדו במקביל לו (החיצים השחורים בתמונה הבאה מצביעים עליהם).

באופן כזה יכול מקור האור להאיר סימולטנית לשני הכוונים הרצויים: לאחור, כאור חניה, ולצד, כתאורת לוחית הזיהוי, ועל ידי כך להחליף את נורות הלהט באופן משביע רצון. את הסרת בית נורת הלהט וחיבור מקור האור החילופי במקומו ביצע טינו.

וכך נראית התוצאה (מצולמת באור יום) מזוויות שונות:

–

 נעבור עכשיו לאורות החניה הקדמיים.

קטלוג לוקס קובע קטגורית כי פנסי החניה לשנות הדגם הם מסוג 1148, הידוע גם בשמו “טורפדו“. זהו פנס אלגנטי מוארך ודק גזרה:

אבל קטלוג החלקים של רובר טוען כי הפנסים הנכונים הם דווקא 1142.

פנסים קצרים יותר, עגלגלים וביצתיים.

לפי קטלוג רובר 1148 היה בשימוש עד 1939, והוחלף ב 1142 בשנות הדגם 40 – 47.

פניתי למייק קולדרי, בר סמכא בעיסקי רובר P2 בשאלה מה נכון, והרי תשובתו:

In 1946, we were broke after WW2 and there was a huge push to export goods and earn money.  Rover exported a lot of cars and probably fitted whatever they could lay their hands on

 כלומר “ב-1946 אחרי מלחמת העולם השניה כיסנו היה ריק והיה לחץ גדול לייצא סחורה ולהרוויח כסף. רובר יצאה הרבה מכוניות וכפי הנראה הרכיבה עליהן מכל הבא ליד!” – תשובה שרק אישרה חשדות שקיננו בלבי מזמן. האם רובר של שנות הארבעים הייתה הקדימון לאוטוקרס של שנות הששים והשבעים בישראל?

שני סוגי הפנסים נמצאים בידי והשאלה עכשיו היא במי מהם לבחור.

(העליון הוא 1142 והתחתון 1148).

הרי תמונות של רובר P2 אחדים (רובם רובר 10) עם פנסי חניה מדגם 1148:

ולעומתם אחרים עם 1142:

בעד מי אתם?

NEXT:      http://wp.me/pXLKy-1fO

PREV:    http://wp.me/pXLKy-1eS