דצמבר
10
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה עשרים וארבעה – הצביעה י’.
“ויהי בבוקר, והנה היא לאה!”
הגעתי לסדנה בבוקר זוהר שלאחר הגשם. השמיים היו בהירים ונקיים מעננים, והשמש האירה את דלת הסדנה הפתוחה לרווחה. ובפתח עמד רובר אדום.
The actual colour depends on the light source
ואנחנו הרי התכוונו לארגמן…
מיהרתי להיכנס למבנה, להקיף את המכונית ולהתבונן בה מהצד השני:
מכאן היא נראתה דומה יותר למה שנראתה יומיים לפני כן, בחדר הצביעה, כשצולמה ללא פלש, וכמה שיותר רחוק ממקור האור היא נראתה יותר דומה למה שציפינו:
וכך נראתה עם פלש:
iואפילו כך:
אבל כאן, באור השמש, עם פלש, היא נראתה כך (!):
מה קורה כאן? מכונית זיקית? ומהו הצבע המקורי של זיקית?
מיהרנו להשוות בין דוגמית הצבע שהכנו בעת בחירת הצבע לבין הצבע כפי שהוא על המכונית, שניהם באור השמש העז:
כן, אין מה לדבר: זה בדיוק מה שאנחנו בחרנו, במו ידינו. האחריות עלינו.
קיימנו “מועצת חכמים” לנסות ולשער כיצד תראה המכונית המוגמרת באור ובצל.
החלק המואר באור שמש ישיר נוטה יותר לאדום, בעוד שהחלק המואר רק באור מפוזר, עקיף, נוטה יותר לארגמן. סביר שהדבר נובע מההבדל בין החזרת אור ספקולרי להחזרת אור דיפוסיבי מהמשטחים הצבועים – תופעה שהודגשה אחרי צביעת המכונית בשכבת לכה.
חזרתי לאלבום התמונות “רובר maroon” שאספתי בשקידה, והנה מה שמצאתי: רובר 16, צבוע במרון, מצולם בשדה ביום מעונן חלקית כשהשמש מאחוריו (שימו לב לכוון הצל):
והרי אותה מכונית, כשהשמש מאירה אותה עכשיו מהצד:
אדומה יותר.
הרובר הבא, לעומת זאת, צולם ביום סגריר (שימו לב לקונטרסט המועט בין האור והצל לרגלי המכונית) והוא כהה ואפלולי:
–
מה אם כן עושים?
הקדשנו הרבה מאמצים, זמן וכסף לבחירת הצבע. אפשר להמשיך לחפש, למצוא משהו אחר, לגרד את הצבע הנוכחי מהמכונית ולהתחיל מחדש. אבל אין בטחון שהתוצאה שתתקבל תהיה עדיפה על הנוכחית. מרגע שהחלטנו לא להשתמש בצבע ניטרו–צלולוזה (דיוקו) שעבר זמנו ומהווה מפגע בריאותי צריך היה לצפות להבדל כלשהו בהתנהגות הצבע – אם כי לא ציפינו להבדל כה דרמטי.
אז מה עושים? ממשיכים בצביעה.
הרי הכנפיים הקדמיות בשלב הלכה:
Front wings lacquer coated
גם בהן ניכרת ההשפעה הדרמטית של זווית התאורה.
גם מכסי הצד של המנוע מתקדמים:
וכמוהם גג השמש:
The sunshine window
אגב, האם שמתם לב שכבר יש פס–זהב?
- The golden line has emerged