תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה שלושים ושלושה – הצביעה י"ז.
האם אפשר להגיד "המכונית קורמת עור וגידים?” לא, מכונית עשויה בעיקר מפח, והמכונית הזאת גם מקצת עור. אבל היא בהחלט קורמת פח, וגומי. הנה ההתפתחויות האחרונות.
ראשית, פיית מיכל הדלק. כידוע, אי אפשר להכניס נוזל למיכל מבלי לפנות ממנו את האויר שבתוכו. אי לכך מצויידת הפיה, וגם המיכל, בשני צינורות: האחד, הרחב (שני אינץ’), להזרמת הדלק, והשני, הצר (חצי אינץ’), לשחרור האוויר. פיית המיכל אינה נמצאת בדיוק מתחת החור בכנף המיועד למכסה פיית הדלק. אי לכך חייב צינור הגומי המחבר אותם להיות רך וגמיש, וגם עמיד לדלק. את הצינור המתאים מצאתי איפא אם לא ב"טכנו צינור" הזכור לטוב. התמונה הבאה מראה איך הם נראים, מתחת לכנף, ולפני ההרכבה:
והתמונה הבאה, מעל הכנף, לאחריה:
המשימה הבאה היתה הרכבת החלונות האחוריים, הקבועים. לרובר 8 חלונות: אחד מלפנים, אחד מאחור, ושלושה בצדדים. מהם ארבעה בדלתות, ועוד שני חלונות צד מאחור.
החלונות האחוריים מורכבים כך: הגומיה המצמידה אותם למרכב מכילה שני חריצים – האחד פנימי, להכלת החלון, והשני חיצוני, לתפיסת המרכב. הגומיות הנכונות נרכשו אצל סקוט, במלבורן אשר באוסטרליה. אלון ודפנה מדדו את האורך הדרוש לכל חלון, חתכו והדביקו יחד את הקצוות ב"דבק שלוש שניות". אחר "הלבישו" את הגומיה על החלון, וכרכו חוט משיכה בחריץ החיצוני. מצמידים את הגומיה כך אל הפתח במכונית, ומושכים בחוט – והגומי נפרש על הפח ומהדק את החלון אל גוף המכונית. בסיום הריפוד תצטרף גם מסגרת מתכת ותשלים את ההידוק. כך נראים עתה, מבחוץ, שלושת החלונות האחוריים:
הרכבת החלונות בדלתות יותר מסובכת כי היא כוללת גם הרכבת המסילות לתנועתם. אלו שופצו בעוד מועד
ונצבעו ועתה הם פשוט מוכנים להרכבה.
החלון מוכנס ראשון למקומו, כשהמוביל שלו מצוייד מבעוד מועד בגומיה החובקת את בסיסו. אחריו מוכנסות המסילות, מחוזקות בברגי פח קטנים לדלת, ולבסוף מושחלת בתוכם רצועת הלבד לשכוך שקשוקים. כך זה נראה:
בעוד מלאכת הרכבת החלונות בדלתות נמשכת, הגיע מכסה תיבת ההילוכים המקורי. הוא עשוי מגומי וחיפוש שריד מתקבל על הדעת שלו נמשך זמן רב. כך הוא נראה:
לא תפארת היצירה, אך לאחר שינוקה עוד – יראה טוב יותר. חשוב שהוא שלם, חזק – ומקורי. החור הקדמי העליון (עם מכסה) מיועד לפתח מילוי שמן גיר בתיבה. החור האחורי מיועד לידית ההילוכים. החור הצדדי (עם מכסה) מיועד למדיד גובה השמן בתיבה. כך הוא נראה במקומו:
ובמבט מהחלון האחורי:
גם תור הגג הגיע, אחרי שדפנה סיימה למרקו. יש להכניס אותו בזהירות למסילות המיועדות אליו ולהצמיד אותו באמצעות שני "מחליקים" הקבועים על המסילות ומחוזקים אליו בבורג (במידה 2BA, כמובן…).
A מצביע על בורג החיזוק, B על צינור הניקוז, בו ידובר בהמשך.
כך נראה עכשיו מבחוץ גג המכונית, מזוויות שונות:
בינתיים התפנה לי קצת זמן להתחיל ולחבר את המתקנים השונים הצמודים לקיר האש למקומם:
סליל ההצתה והסולנואיד כבר במקומם, כמוהם כציר דוושת הגאז. גם זרבובית מסנן האוויר זכתה לטיפול מתאים.
עכשיו הגיע תור פס–הקישוט של המדרגה. הצמדתו נעשית באמצעות קליפסים המושחלים לתוכו ובמרכזם מוט הברגה. המוטות מושחלים לתוך החורים שהוכנו בדופן המדרגה וחיזוקם באום ודיסקיות מאחור. סך הכל ישנם תשעה קליפסים לכל פס. שני הקדמיים נמצאים על הכנף הקדמית והיה צורך לקדחם:
והרי הפס במקומו, בכל תפארתו:
שלום.
האם הפס זהה לפס קישוט תחתון שמרכיבים על מדרכות בחיפושיות פולקסווגן ?
קשה לי להאמין בכך, ולו משום שהמידות הן באינצ'ים. אבל גם מסיבות אחרות.