26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה שלושים וששה – זוג צמות.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 10 בינואר 2013 ב-Rover 10 26-453 | תגובה אחת

הם באמת, ממש, התרגשו. אנשים שכבר ראו הרבה מאד מכוניות בימי חייהם, ומכירים אותן באופן אינטימי. מהמחמאות שלהם, כפי שמעידה התמונה שלהלן, אפילו המכונית הסמיקה. הם גם נראו לי קצת עצובים. כי למעשה, היום הגיעו הצביעה וההרכבות לסיומן ובקרוב תעזוב 26-453 את הסדנה של דפנה ואלון.

בעצם, מזג האוויר החורפי שיחק לטובת הפרוייקט. סגורים בחדר הצביעה החמים, כשמסביב הומה הסער, וללא אלטרנטיבה, עסקנו מרבית השבוע בהרכבות, שהעיקרית שבהן היתה הרכבת צמות החשמל ואביזרי החשמל.

כפי שצויין בפרק הקודם, הרכבת לוח המכשירים כלל גם את פריסת הצמה העיקרית על שני חלקיה, הימני והשמאלי. הצטיידנו בכמות (לא מספקת…) של bullets (“קליעים“) – המחברים האנגליים הקלסיים.

ושל המחברים המבודדים שלהם

ניתן לרכוש אותם, במחירים שפויים יחסית, כאן.

מהעדר לחצן מתאים, נערכו כל החיבורים על ידי הלחמת ה“קליע” למוליך הזקוק לחיבור. סכמת החיבורים האורגינלית, מפתח הצבעים שלה וזכוכית מגדלת עזרו מאד בזיהוי מי מתחבר למי.

ראשונה חוברה קופסת בקרת הדינמו, כי לה מירב החיבורים:

מימינה ניתן לראות את מנוע המגבים ולמטה ממנה את סליל ההצתה, ולימינו את הסולנואיד הגדול – שהוא הממסר המפקד על אספקת המתח למתנע (סטרטר). שני ה“קליעים” החשופים עדיין הם החיבורים למנוע המגבים.

התפצלות של הצמה מזינה את סליל ההצתה, את מד גובה השמן באגן השמן, ואת פיקוד הסולנואיד. גם חיבורי המתח העיקריים נערכים שם: החוט הצהוב הוא ה+ והשחור הוא ה-. הצמה ממשיכה משם לעבר הפנסים – ראשי, חניה וערפל, ועוברת אליהם דרך הגומיה שבחצאית הכנף, וברגי החיבור החלולים (ראו כאן).

זו גם היתה ההזדמנות המתאימה לצייד את שולי הפנס באטם הגומי שלהם, אותו לא ראו זה עידן ועידנים:

שימו לב גם ל“קפיץ המשקפיים” המהדק את אבזם בית העדשה. החוטים הולחמו לבית נורה חדש מטיפוס H4:

פנסי החניה צוידו בנורות לד המפיקות אור לבן, משיקולים שפורטו בעבר

דפנה השחילה את הצמה המשנית, זו של פנים המכונית, בין הקירות הכפולים של מרכב הרובר. הצמה הזאת מזינה את הטרפיקטורים ותאורת הפנים, ומתחברת לצמה העיקרית מתחת להגה.

זה היה הזמן המתאים להרכיב את הטרפיקטורים במקומם:

כך הם נראים מבחוץ,

וכך מבפנים. זה היה גם הזמן המתאים להרכיב את ידיות הדלתות החיצוניות, שנוכחותן לא תפריע יותר למירוק הצבע, שכבר נשלם.

כל ידית הורכבה על אטם הגומי שלה, אותו הכינה דפנה (האטמים ששלח פרדי התגלו כלא–מתאימים). אז התברר כי יש ברשותי שלוש ידיות של דלתות קדמיות ורק אחת של דלת אחורית – ארבעים וחמש שנה לא הבחנתי כי יש הבדל ביניהן…

בהשלמת–ידית נעסוק בזמן הקרוב.

גם תורם של כפתורי ההפעלה של המגבים, עם הברגים המיוחדים שלהם, הגיע:

בעצמי לא האמנתי שאצליח להשיג אותם (המכונית הגיעה לידי, כמובן, בלעדיהם).

גם דוושת הגאז חוברה לקרבורטור כפי שצריך:

ואיתה פילטר האוויר המשופר. את צינור הזנת הדלק הרחקנו מסעפת הפליטה והמפלט ככל האפשר, כדי להימנע מסתימת אידים – תקלה עתיקה במכוניות רובר P2. זו הדרך המומלצת על ידי ספר האחזקה של המכונית, ונהוגה בין אספני רובר רבים.

גם תורם של המאגר והמשאבה של מערכת השימון האוטומטי הגיע:

בתמונה נראה היטב חיבור הT המשמש למילוי ההתחלתי (priming) של צנרת השמן. צינור הואקום מרוחק מראש המנוע לפחות חמישה ס“מ ונראה מתחכך בו רק בגלל זווית הצילום.

הרי מבט מעל תא–המנוע:

והרי מבט מהצד:

גם תורו של המצבר הגיע:

במדורו אשר מתחת לכסא האחורי. זה מצבר בן עשר – ואף כי כוחו עדיין בלוחותיו – הוא יוחלף בקרוב בגדול וחדש (יש מספיק מקום למצבר של 95 אמפר\שעה). כל צעד בחיווט לווה בבדיקה; אבל כמקור מתח לבדיקות שימש ספק מחשב 12 וולט 30 אמפר, ולא המצבר. יתרונו הגדול בבדיקות מעין אלה הוא היותו מוגן מקצר, ואי לכך גם שגיאה גסה בחיווט לא תסתיים באסון ותתאפשר בדיקה נינוחה של מקורה.

דפנה יצרה מתאמים למהבהבים החיצוניים (שצוידו בנורות לד אדומות) ולמנורת התאורה האחורית, ואלון הרכיב את פנס הערפל והצופר על כל דיקדוקיהם, כולל גומיות וצינורות הזנה. פרטים יבואו בהמשך.

לפני שנסיים, הרי תזכורת כיצד נראתה המנוחה, נעקרת מקברה, לפני שנה ותשעה חודשים:

וכך היא נראתה היום, בשוך הסערה הגדולה:

 

NEXT: הופעת בכורה.

PREV: לוח המכשירים, הרכבה.