
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה וארבעים – נגיעות אחרונות.
לפני שממשיכים לתחנה הבאה – כוון פרונט ובדיקות – יש לסיים עוד כמה משימות קטנות, נגיעות אחרונות.
פרדי ציפה בזמנו את ידיות הדלתות בכרום.
הציפוי נעשה ברמה גבוהה מאד, אבל כדי לבצע אותו היה צורך לפרק את הידיות לגורמיהן. כך נראו הידיות החיצוניות המפורקות:

External doors handles (re-chromed by Freddy Boulton) are ready for re-assembly
לא הבחנתי בשעתו כי יש הבדל בין תפס הידית של דלת אחורית לבין תפס של דלת קדמית, כך שלקראת ההרכבה מחדש של הידיות המפורקות מסרתי לטינו חלקי שלוש ידיות של דלתות קדמיות וחלקי דלת אחורית אחת. מה עושים? לשמחתי מצאתי בקופסת השאריות תפס מתאים, לא במצב מזהיר, ואיתו יתר החלקים הדרושים להרכבת ידית חיצונית לדלת אחורית. מיהרתי איתו לרפי מגלוונמטה, וכבר למחרת הוא היה מוכן להרכבה במכונית. תודה רפי!
טינו הרכיב את הידית מהחלקים ואת התוצאה הרכיב על הדלת חסרת הידית. ועכשיו יש לרובר ארבע ידיות מבהיקות, ידית לכל דלת.
מנעולי הדלתות מתחלקים לשני חלקים בכל דלת: החלק האחד, בעל לשונית, מורכב בתוך הדלת, והחלק השני, התפסן, מורכב על המשקוף. כך הן נראו התפסנים לפני שנשלחו לפרדי:
וכך חזרו ממנו:

After
אם שני חלקי המנעול אינם מכוונים בדיקנות זה מול זה לא תפיק סגירת הדלת את קול הנקישה של של דלת משובחת, ויתכן אפילו, חס וחלילה, שתרשרש ותקרקש בנסיעה. הדבר הראשון שנהג אליעזר מ“רדיאטור הנגב” לעשות כשהייתי מגיע אליו היה לפתוח אחת מדלתות הרובר, ולסגור אותה אז בטפיחה קלה. “פריג‘ידר!” היה מכריז אליעזר, ופריג‘ידר ציפיתי עכשיו לשמוע מכל אחת ואחת מארבע הדלתות.
כל תפסן מוצמד למקומו באמצעות ארבעה ברגי 2BA החודרים את המשקוף דרך חורים גדולים, ומתחברים ללוחית מתכת שמאחוריו. כך ניתן להזיז את התפסן והלוחית יחד בשני ממדים, עד שהם מגיעים למקום הנכון והמדויק. טינו הוסיף וגרע לוחיות מרווח (“שימסים“) בין המשקוף והתפסן, הידק את הכל “כמעט עד הסוף“, והזיז באמצעות טריז עץ עליו היכה קלות בפטיש. כשהגיע התפסן למקומו הראוי הידק טינו את הברגים עד הסוף. התוצאה: תענוג לסגור דלת, ממש כמו שצריך להיות במכונית אנגלית יקרה.
גם את הטרפיקטורים כוון טינו באופן דומה והם מתפקדים עכשיו כמצופה.
כזכור, לרובר מגבה (ג‘ק) יחודי המופעל מתוך המכונית, ולא מבחוץ לה. המגבה ננעץ לתוך פתח ברצפה כמוראה בציור הבא:
כשהמגבה לא בשימוש על הפתח הזה להיות סגור, וזה נעשה באמצעות לוח לביד (דיקט) המהודק לריצפה באמצעות לחצן. שניהם לא הגיעו עם המכונית ואי לכך ביקשתי מטינו לייצר תחליף. הרי התוצאה:
ועוד צעד נצעד לקראת סיום שיפוץ המרכב.
גם בתא המטען יש חלון דומה. יעודו: גישה למד–הדלק ומתקן יניקת הדלק שנידונו בפרק הקודם. גם המכסה שלו היה חסר וגם אותו שב טינו וייצר:
מסילות הכיסאות הקדמיים לא חוברו ישירות אל ריצפת המרכב, אלא כסנדוויץ‘. בין כל אחת מהן לבין הריצפה היתה רצועת עץ לבוד, שהגביהה אותה במילימטרים אחדים. כך זה נראה בזמן הפירוק:
כמובן ששאריות אלה אינן מתאימות לשימוש חוזר ואי–לכך הכין טינו ארבע רצועות חדשות.
גם פנס תאורת הפנים מחובר למקומו באמצעות תושבת לביד. כך זה נראה בעת הפירוק:
גם מתושבת זו לא נשאר הרבה וגם אותה ייצר טינו מחדש. על שיקום הפנס עצמו נרחיב את הדיבור בהזדמנות אחרת.
זהו. תם פרק שיפוץ המרכב. מחר יצא הרובר לתחנתו הבאה.
NEXT: כוונים ובדיקות