בבריטניה בוטלה חובת המבחן השנתי לרכב קלאסי.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 10 בפברואר 2013 ב-1 Rover 10 26-069, תרבות רוסית | השארת תגובה

במאי אשתקד החליט שר התחבורה הבריטי מייק פנינג לבטל את חובת המבחן השנתי למכוניות קלאסיות והיסטוריות. ההחלטה נכנסה לתוקפה בנובמבר 2012.

מכונית קלאסית מוגדרת בבריטניה כמכונית ששנת ייצורה קודמת ל 1960, ומכונית היסטורית היא מכונית שיוצרה לפני מלחמת העולם השניה.

נתוני משרד התחבורה בבריטניה מורים כי אחוז מכוניות אלו מכלל המכוניות שם הוא 0.6, בעוד שאחוז מעורבותן בתאונות הוא 0.03, כלומר הסיכוי שמכונית קלאסית או היסטורית תהיה מעורבת בתאונת דרכים הוא רק 5% מהסיכוי שמכונית חדישה יותר תהיה מעורבת בה.

כמו–כן מורים הנתונים כי החל משנתה ה-13 של מכונית הסיכוי שתכשל במבחן השנתי הולך ופוחת, יחסית למכוניות חדישות יותר.

וכך מנמק השר הבריטי את החלטתו, בהודעה לעיתונות:

“לעיתים קרובות מכוניות קלאסיות והיסטוריות מתוחזקות היטב על ידי בעליהן ותכיפות התאונות שלהן או כישלונן במבחן השנתי נמוך בהרבה מאלו של מכוניות חדישות יותר.

הדרישה הנוכחית למבחן שנתי היא מרחיקת לכת לעומת מה שמתחייב מהתקנות האירופאיות. בעיקבות דיונים עם נציגי ציבור    שהעלו כי קיימת תמיכה רבה בתקנה החדשה, הוחלט כי כלי רכב שיוצרו לפני 1960 יהיו פטורים ממבחן שנתי החל ב 18 לנובמבר 2012.

עם זאת, בעלי כלי רכב כאלה שיהיו מעונינים בכך, יוכלו עדיין לגשת למבחן השנתי מרצונם החופשי.”

ומוסיף השר הבריטי:

“אנו מחוייבים לקצץ בביורוקרטיה שעולה לנהגים כסף מבלי לספק להם תמורה משמעותית. הבעלים של כלי–רכב קלאסיים הם בדרך כלל אספנים המתחזקים אותם היטב – אין צורך להגיד להם לטפל בכלי הרכב שלהם, הם עושים זאת ממילא בכל מזג אוויר בודקים את מצב המנוע, הצמיגים והמרכב.”

“החוק ימשיך להטיל על בעלי כלי הרכב הללו את האחריות לכך שהם בטוחים לשימוש ובמצב נאות לשימוש בכביש, אך זריקת המבחן השנתי לפח תחסוך להם כסף.”

עד כאן המצב בבריטניה, שם גם פטורים רכבי אספנות מתשלום אגרה שנתית.

מדוע זה לא יקרה בישראל?

כי מטרת המבחן השנתי בישראל אינה רק הבטיחות בדרכים. לא פחות מכך מטרתה הבטחת הכנסה קלה לקבוצות לחץ ציניות, ומשרד האוצר בתוכן.

כולם יודעים כי “אישור רכב מיושן” הוא לרוב פיקציה וכסת“ח והזדמנות למוסך לגבות כסף קל עבור אפס שרות מלקוח שבוי וחסר–אונים, ושאין לאישור זה דבר עם בטיחות כלי הרכב.

כולם גם יודעים כי מכוני הרישוי גובים ללא בושה כספים בתואנות שוא מהלקוח שנאלץ להשתמש בשירותיהם

והכל יודעים שלערוך “מבחן שנתי” כל אלף קילומטר זו סתם התעללות חסרת הצדקה.

אבל למשרד התחבורה אלו לעולם לא יראו סיבות ראויות – לעיתים קרובות נראה כי מטרתו האמיתית של משרד זה היא התעמרות באזרח ולא מתן שירות הוגן ויעיל לנותני לחמם של פקידיו.

ונבחרי הציבור, היכן הם?

אותם לעולם יעניינו יותר נושאים לאומניים ודתים מאשר חיי היום–יום של האזרח, כי איתם קל להלהיט את היצרים ולהשכיח את כל היתר.