Clutch woes – 5

פורסם על ידי lulisml בתאריך 11 ביוני 2013 ב-1 Rover 10 26-069, Rover 10 26-453 | 2 תגובות

אם לסכם את הנאמר עד כה הרי ש:

– למצמד מודרני מסוג “שמש” מעלות רבות ובפרט זמינות ואמינות – אבל אלו שבהם השתמשנו עד כה קשים מדי לרובר 10, ובפרט לרובר עשר בעל הגה שמאלי.

– למצמד המקורי מסוג “אצבעות” חסרונות רבים שהבולט ביניהם הוא אמינות, וגם קשה ביותר עד בלתי אפשרי להשיג לו חלפים – אבל מבין אלה שנמצאים בידי רק הוא יאפשר פעולת מצמד סבירה ב 26-453.

ניגשתי איפה לבדיקה מדוקדקת של המצמד המקורי שבידי כדי לוודא שיעמוד במשימה.

פרישה של חלקיו נראית בציור הבא:

החלקים הנוטים להתבלות הם גלגל התנופה (23) דיסק המצמד (43) דיסק הלחץ (30) צירי האצבעות (41) והאצבעות עצמן (40). גם הקפיצים המקבעים את האצבעות למקומן (42) נחלשים או נתלשים ממקומם לעיתים קרובות. 26-453, למשל, הגיעה עם רק שניים מהם – שברי השלישי נמצאו בתחתית בית–הפעמון…

באחד משלבי הפרוייקט הראשונים מסרתי את גלגל התנופה, דיסק הלחץ ודיסק המצמד לטיפול ל“המדביק” בתל–אביב – והתאכזבתי מאד מטיפולם בו.

את האצבעות מסרתי אז ל“ניקי” בתל–אביב למילוי ושחזור צורתן, ו“המשפץ” בקרבת מקום ייצרו להן צירים חדשים. ממייק קולדרי קיבלתי שלשה קפיצי קיבוע חדשים (42). עכשיו הגיע הזמן להרכיב הכל יחד ולכוון את הגובה הנכון של האצבעות, שהוא 1.945 אינץ‘ (49.4 מ“מ) מעל פני גלגל התנופה, לכל אחת משלושתן. אם הגובה פחות מכך המצמד יתקשה להפריד, ואם הוא גבוה מכך המצמד יתקשה להצמיד. רובר ממליצה לערוך את הכוון בצורה הבאה:

כאשר במקום דיסקת המצמד נמצאים בין גלגל התנופה ודיסק הלחץ שלשה גלילי מיסב בקוטר 3/8 אינץ‘ (רכשתי מא. ב. מיסבים ברח‘ הבנאי בחולון).

את הכוונון עורכים על ידי התאמה של שלוש התפסניות (39) – וזה עסק ביש למדי. ממייק קולדרי קיבלתי צרור של תפסניות חדשות כאלו, בכולן המרווח הפנימי הוא אינץ‘ אחד.

הבדיקה הראשונית הראתה כי האצבעות גבוהות, גבוהות בהרבה, מהדרוש: כ 60 מ“מ במקום 49.4.

מה הסיבה לכך?

עיינו שוב בפרישת המצמד שבראש הדף. ככל שעובי דיסקת הלחץ (30) יורד, וככל שדיסקת המצמד (43) נשחקת – כך הקפיצים (37) מתמתחים, הצירים (31) יורדים לכיוון גלגל התנופה ובגלל פעולת המנוף של “האצבעות” – הן יעלו. יחס המנוף של כל אצבע הוא 1:5 ולכן שינוי בן 2 מ“מ בעובי המצטבר של דיסק המצמד ודיסקת הלחץ יביא לתוצאה שנמדדה. בדקתי את עובי דיסקת הלחץ – הוא היה קטן ב 0.75 מ“מ מהעובי הנומינלי שלו – וזה העובי המינימלי המותר לפי ספר המוסך. מתחתיו יש לפסול את הדיסקה. תרופה אפשרית היא להשתמש ברפידות מצמד עבות יותר מהנומינליות (עובי מצמד כולל של 3/8 אינץ‘).

ניגשתי עם המצמד לסניף “דיסקל” בתל–אביב ופגשתי בו מנהל עבודה ידידותי וחביב בשם אריה, שהבטיח למצוא משהו מתאים, הכי עבה שאפשר ואמר לי לחזור למחרת. עובי הדיסק החדש היה… בדיוק… 3/8 אינץ‘.

מה עוד ניתן לעשות? לפצור את תחתית התפסנית ולהסיר ממנה מ“מ אחד. זה ינמיך את אצבעות המצמד ב 10 מ“מ ויביא אותן לגובה הדרוש. טינו עשה זאת בדייקנות יתרה.

עכשיו הרכבתי את כל המכלול לבדיקה על המנוע הרזרבי:במטרה לבדוק תפיסה\שחרור. התגלו תפיסה טובה, אבל שחרור גרוע מאד – והיה ברור שמשהו מתחכך שם. שוב פירקתי הכל, ובחנתי בזהירות את חלקי המצמד. עיון במארז שלו גילה את מקור החיכוך:דיסקת המצמד החדשה גדולה במקצת והתחככה הן בדופן החיצונית (A), והן בדופן הפנימית (B).אי–אפשר “להוריד שבב” באמצעות סכין המחרטה כדי להקטין את קוטרי דיסקת המצמד – אבל טינו, בתרגיל מבריק, החליף את הסכין בדיסק השחזה, והבעיה נפתרה.

בהרכבה חוזרת לפת המצמד המשופץ לפות היטב, שיחרר למופת, והודיע – אני מוכן להרכבה.

נשארה עוד מטלה אחת אחרונה: לאבטח את שלושת צירי המשיכה (31) על ידי הדיסקיות (32) והפינים המתפצלים (33). את האחרונים ניתן לפצל רק אם הם מוכנסים מתוך בית המצמד כלפי חוץ… איך ניתן לעשות זאת?

מבט בוחן גילה את הסוד:מרימים בזהירות את ה“אצבע” ומתחתיה מתגלה פתח קטן, דרכו ניתן לשלשל את הפין לחורו. הרי הם מורכבים:

והמצמד המחודש מוכן להרכבה חוזרת למכונית.

NEXT: תלאות 6

PREV: תלאות ד’