ספטמבר
10
תגיות
שיפוץ תיבת הילוכים של רובר מסדרה P2 – ט”ז.
מיד נתחיל בזיווג בית-הפעמון עם התיבה – זה החלק המותח ומורט העצבים ביותר בתהליך השיפוץ, כי שגיאה בו יכולה בקלות לשבור את התיבה, ולמצער לתפוס את כל המנגנון כך שלא יוכל לפעול.
אבל לפני כן יש לקבוע את המיסב הקדמי של של הציר המשני במקומו.
המיסב הזה נכנס למקומו בקלות. תכנון הדרך בה הוא תפוס דורש זאת; זה תכנון לא מוצלח במיוחד ונחשב לאחד מנקודות התורפה של התיבה הזו.
הקטע הבא מפרישת התיבה מסביר את אופן קיבוע המיסב הנ”ל:
מצידו הפנימי של בית-הפעמון (הצד הפונה לתוך התיבה) מניחים את הדיסקית הקונית (19) במקומה, ועליה את החלק הפנימי של לוחץ המיסב (16), כששלושת הגוז’ונים מפלדת high-tensile מחוברים היטב אליו
החלק הנגדי של הלוחץ (22) יחובר רק בהמשך, ועוד נראה מדוע.
עכשיו מניחים את ההילוך הקבוע במקומו:
עד כאן בית־הפעמון; נחזור לתיבה. ראשית מחזירים את ההילוך האחורי וצירו למקומם,
באמצעות פטיש נחושת כבד. הנה הם במקומם:
עכשיו הגיע הרגע הגדול: ראשון להכנס לתיבה הוא הציר הראשי. גם הוא מוחדר למיסב הראשי באמצעות אותו פטיש נחושת כבד.
הוא ננעל למקומו באמצעות טבעת אבטחה קפיצית. עכשיו ניתן להכניס למקום את הציר המשני, ולסובב בזהירות עד שמרגישים כי גלגלי השיניים השתלבו. הרי שני הצירים מציצים מלוע התיבה:
תופסים את “זנב” התיבה במלחציים “רכים” (מרוככי מגבת ישנה, במקרה זה), ומניחים עליה את האטם, מרוח משני צדדיו במשחה המתאימה, ועליו, בזהירות, את בית־הפעמון, ומשחילים כל ציר למקומו, תוך סיבוב בלתי פוסק של הפיניון, עד שמרגישים כי ההילוך הקבוע “תפס” את החריצים של הציר המישני – ואז פתאום הכל צולל למקומו.
עכשיו מתחילים להדק את הברגים – שלשה ברגי 1/2 BSF וגוז’ון אחד – ברגים אימתניים שיש לסגור בכוח רב, עם ידית דינמומטר. תוך כדי הידוק יש לבדוק ללא הרף כי הצירים חופשיים ומסתובבים בקלות – ולא, להפסיק מיד ולבדוק מה השתבש. הסגירה הסתיימה בשלום, כשהכל מסתובב ממש כמו שצריך – ואני נשמתי לרווחה.
ונא לא לזלזל. מדובר בגוף גדול ומגושם, כמעט בן שבעים, והדיוקים הנדרשים בו הם של מאיות המילימטר! הוא הורכב משני חלקים שמעולם לא חוברו ביחד לפני כן – והכל התאים לגמרי, ממש כמקרה החוצבים בנקבת השילוח. כל האומים אובטחו בפינים מתפצלים.
אבל נותר עוד אתגר אחד והוא הידוק מיסב הציר המשני.
משלבים שני הילוכים (למשל שני ושלישי, זה קל מאד) ועל ידי כך נועלים את הצירים ולא מאפשרים להם להסתובב. מניחים את הדיסקית (20) ומהדקים, (שוב בעזרת דינמומטר עד 60 לפחות) את האום (21) ונועלים אותו באמצעות פין מתפצל.
מורחים טיפ־טיפה של לוקטייט על השפה של נועל המיסב החיצוני (22) ומכניסים אותו למקומו, עליו פחית האבטחה שלו (23) וסוגרים את שלשות האומים, שוב, בהדרגה וברגש, תוך בדיקה מתמדת שהתיבה ממשיכה להסתובב בחפשיות. אם היא נתפסת – יש להפסיק מיד! ההידוק הזה קובע את מיקום הציר המשני ביחס לציר הראשוני, אם הוא לא תקין, גלגלי השיניים לא ישתלבו בדיוק, ולחילופין הציר יכול להגיע לשפת המיסב האחורי ולפוצץ את התיבה. מפחיד! אבל החיזוק הסתיים בהצלחה ובשלום.
עכשיו נפנה לעברה השני של התיבה – הגיע הרגע לזווג לה את ה FreeWheel.
לשם כך יש להחזיר לתיבה את כל הגוז’ונים שהוסרו ממנה בזמן הניקוי, ועוד לפני כן לנקות את ההברגות שלהם. ברובר כל ההברגות באלומיניום הן בסטנדרד BSW ולכן הניקוי נערך עם מברז 5/16 W.
הרי הגוז’ונים במקומם:
עכשיו יש לכוון את האקסצנטר וגלגל האבטחה כך שכל החריצים שלהם יתלכדו. זו ההזדמנות להשתמש בתכונת הרצ’ט של היחידה!
יש לוודא שהציר הראשי חופשי מגרדים או “קימוט” שיתכן ונוצר בו בעת המהלומות שספג בזמן הפירוק או ההרכבה. אם ישנם כאלה יש להסירם באמצעים המתאימים, לנקות ביסודיות ולשמן קלות. קל יותר להרכיב אם מסירים לפני ההרכבה את שני הגוז’ונים הארוכים. אחרי כל הכנות הללו מחליק ה FreeWheel למקומו והרי הוא שם:
זהו. כמעט. עוד שלש משימות נותרו: נעילת מיסב ה FreeWheel והרכבת מחזיר השמן שלו, הרכבת מנגנון בורר ההילוכים והרכבת זרוע ההפעלה של המצמד. ועל כך – בפעם הבאה.