ספטמבר
22
תגיות
שיפוץ משאבת דלק חשמלית מתוצרת .S.U – ב'.
עכשיו, אחרי שהמשאבה מפורקת לחלקיה וכולם נקיים, וגם, לפי הצורך, יש בידינו חלקים חדשים – ניתן להתחיל בהרכבה.
ראשון יש להרכיב את הדו-מצב על כן-המגעים.
במשך השנים יצרו .S.U וחקייניה וראציות שונות של אביזר זה, ברצף של התפתחות איטית. הרי דוגמאות:
הימני הוא גם הישן ביותר, ופורק ממשאבה מוקדמת. הוא מכיל רק מגע אחד (המגע הנגדי נמצא על להב המגעים). המרכזי חדש יותר, אבל גם לו רק מגע בודד. A ו B שעליו הם מגבילי תנועה, וניתנים לכוונון, גס למדי, על ידי עיקומם בעזרת "פלייר אף-ארוך" – גם לכך נגיע בהמשך. השמאלי הוא התפתחות נוספת – יש בו זוג מגעים, מה שאמור להקטין את קצב בלייתם.
בגלל שפע תתי-הדגמים יש סיכויים לא זניחים שהחלפים שבידיכם לא יהיו זהים לאלו שהם אמורים להחליף, ויהיה צורך במידה כלשהי של אילתור כדי להתאימם לתפקידם.
ראשית כל מרכיבים את הדו-מצב, על ידי השחלת הפין דרך הזרועות החיצוניות, עמודי התמיכה והזרועות הפנימיות של הדו-מצב. ציר זה הוא הציר עליו הם נעים.
A הוא הפין, B הוא המחבר המסתובב (באנגלית trunnion) אותו ניתן לראות היטב כאן (B):
הצעד הבא הוא מתיחת הדו-מצב כך שחלקו הפנימי יהיה מחוץ לחלקו החיצוני:
מתיחה זו נחוצה כדי שאפשר יהיה להבריג את קצה העוגן למחבר המסתובב. כמו כן חיוני לוודא בשלב זה כי זרועות הדו-מצב נעים בחופשיות, ללא חיכוך, על הציר שלהם, ואינם נתפסים או מתחככים בעמודי התמיכה.
במידת הצורך, יש לישר אותם בעזרת "פלייר אף ארוך".
במדריכים הרשמיים של .S.U מוסבר בשלב זה כיצד לערוך את חיבורי החשמל. אבל אנו לא נוגעים בהם בינתיים, ומחברים את כן-המגעים לסולנואיד בשני ברגי 2BA, מאובטחים בדיסקיות הקפיציות שלהם.
בשלב זה עדיין לא מחברים את להב המגעים.
עכשיו משחילים את דיסקית הניאופרן (1) על העוגן ומכניסים אותה למקומה על הדיאפרגמה, ומניחים את הקפיץ כשצידו הצר פונה אל הדיאפרגמה.
הצעד הבא הוא העברת העוגן דרך הסולנואיד והברגתו למחבר המסתובב תוך שימוש בדיאפרגמה כמברג. שימו לב! לעולם אין לעשות זאת להיפך, דהיינו להחזיק את הדיאפרגמה קבועה ולבצע את ההברגה על ידי סבוב כן-המגעים. פעולה כזו עלולה להשמיד את המוליכים היוצאים מן הסולנואיד.
ממשיכים להבריג את העוגן תוך לחיצות חוזרות ונשנות על הדיאפרגמה ובחינת התנהגות הדו מצב. יש להבריג עד שהדו-מצב חדל להחליף מצבים.
עכשיו מחזיקים את הסולנואיד בחוזקה ביד שמאל כשהוא פחות או יותר אופקי ולוחצים חזק את מרכז הדיאפרגמה באגודל יד ימין, בלי להרפות.
לאט לאט מתחילים לסובב את ההברגה חזרה, תוך כדי לחיצות באגודל כדי לבדוק אם חזרנו לנקודת החלפת המצבים. כשמגיעים לנקודה זו, יש להמשיך בפתיחת ההברגה עד שחורי ברגי ההידוק שבהיקף הדיאפרגמה מתלכדים עם אלו שבסולנואיד. יש להמשיך בסבוב עוד ארבעה חורים. זהו הכוון המדויק והמוסמך של הדיאפרגמה.
עכשיו מגיע תורה של פעולה עדינה: השחלת גלגליות המירכוז למקומן, בין הדיאפרגמה לבסיס הסולנואיד. מומלץ לערוך פעולה זו מעל קופסת קרטון רחבה, כך שאם אחת או יותר מהגלגליות נופלות הן לא יתפזרו לכל עבר, ויקח שעות, אם בכלל, למצאן…
הדרך המומלצת היא לאחוז (או לתפוס במלחציים רכים) את הסולנואיד אנכית כשהדיאפרגמה מעליו, ולהחליק בעזרת מברג דק את הגלגליות פנימה. הן "נופלות" כך למקומן:
אסור למרוח את הדיאפרגמה במשחת אטמים או בדבק כלשהו.
עתה יש להניח בזריזות את מכסה המשאבה על הדיאפרגמה, כשהפתח מעל חור הניקוז הנמצא בגוף הסולנואיד. על המכסה יש להניח בהתאמה את האטם שלו:
תוך כדי לחיצה מתמדת, כדי שהגלגליות לא יברחו, יש להשחיל עכשיו לפחות בורג 2BA אחד דרך החורים שבבסיס הסולנואיד, המכסה והאטם, להניח את גוף המשאבה ולהבריג. יש להזהר ולהקפיד לא לפגוע בדיאפרגמה או באטם תוך כדי כך. יש לחזור על פעולה זו עם כל חמשת הברגים הנותרים, אבל לא להדק ממש אף אחד מהם.
עכשיו יש לתחוב גפרור בין הדו-מצב והחלק העליון של הסולנואיד ולחבר מתח להדקי הסולנואיד. כך נמתחת הדיאפרגמה ומתמרכזת. זה הזמן להדק את ששת הברגים. ההידוק נערך לסרוגין, צעד צעד, בין ברגים הנמצאים על אותו הקוטר, עד שכל הברגים על ההיקף מהודקים במלואם.
הגיע הזמן לערוך מדידות אחדות וכוונים – ועל כך בהמשך.