ביקור ב NEC 2013 , – סינגר, לנקסטר, ריילי.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 22 בנובמבר 2013 ב-תצוגות | השארת תגובה

האם החלוציות לא משתלמת?

הפעם נתחיל בסינגר, (זמר – Singer) חלוצת המכוניות העממיות האנגליות (“עממי” בע”מ – כי רק אנגלי ממעמד הביניים העליון יכול היה להרשות לעצמו מכונית עממית באותם הימים).

כמו יצרנים אנגליים רבים אחרים החלה סינגר באופניים, עברה לאופנועים ומשם למכוניות. אחרי נסיונות אחדים במכוניות גדולות כבדות ויקרות גילו את פלח השוק התחתון והחליטו להתמקד בו. ב 1911 כבר יצרו מכונית שכל רכיביה היו מתוצרת עצמית, סינגר 10. והיא, איך לא, מצאה את דרכה לתערוכה החשובה בבירמינגהם (תמונת אותה מכונית מככבת גם בויקיפדיה):

מעלותיה היו: תאורה חשמלית! שסופקה על ידי דינמו שהונע באמצעות המגנטו.

המנוע הורכב משני בלוקים, שני צילינדרים בכל אחד מהם, בנפח כולל של 1096 סמ”ק, וקירור מים.

בתמונה נראה בבירור זר השיניים סביב גלגל התנופה, מה שמעיד כי למכונית היה סטרטר. אני לא בטוח כי זה ציוד מקורי, כי בתמונות אחרות של הדגם שמצאתי ברשת לא נראה הזר הזה וגם קיר האש נראה שונה:

תיבת ההילוכים היתה משולבת בדיפרנציאל:

זוהי חזית המכונית:

וזה לוח המכשירים שלה:

צנוע למדי.

למכונית הייתה הצלחה מסחרית גדולה, וגם הצלחה בתחרויות מוטוריות שונות. למעשה המוניטין הראשוניים של מייסד אסטון-מרטין נבנו על סמך הצלחותיו בסינגר 10 כ”ס משודרגת.

סינגר ניצלו את ההצלחה המסחרית להתרחבות לא נבונה. הם רכשו חברות מתחרות שונות והגיעו להיקף כוח אדם של 8000 עובדים המפוזרים במפעלים רבים ששטח אף אחד מהם לא ניתן להרחבה. עקב כך לא יכלו להקים פס ייצור מודרני כפי שהחל מתפשט בעולם הרכב. הם גם לא דאגו בעוד מועד לפיתוח דגם מתקדם, וכך, כאשר בשנות העשרים נכנסו מוריס ואוסטין לתמונה עם המכוניות העממיות שלהם – החלה סינגר להזדנב מאחור, עם רווחים פוחתים והולכים.

הם ניסו להענות לאתגר על ידי עשיית אותו דבר אבל יותר. לעומת המנועים הבסיסיים של אוסטין, מוריס והחל מ 1932 – פורד, צוידה סינגר ג’וניור, ולאחריה סינגר 9 במנוע בעל גל זיזים עילי, ובהדרגה גם בתיבת הילוכים בת ארבעה הילוכים ומעצורים הידראולים.

הרי סינגר מאותה תקופה שהוצגה בתערוכה:

אבל סינגר התפזרה על עשרות דגמים ותתי-דגמים. אפילו בדגמי ספורט שלחה ידה. כך מציגה הויקפדיה את סינגר 9 ספורט:

משלחת של סינגר ספיד  ללה-מנס הביאה על החברה את חורבנה. אחרי עונות אחדות עם השגים יפים – שלוש מתוך המתמודדות התרסקו עקב כשל במערכת ההיגוי והרביעית פרשה. הנהלת החברה התפטרה והחברה נסגרה – ונפתחה יותר מאוחר מחדש תחת שם שונה במקצת – עד שנבלעה בקונצרן רוטס.

הרי היא – סינגר 1936 9HP לה-מנס ספיד ספיישל – היפיפיה שהכזיבה:

סמוך לדוכן של מועדון סינגר ניצבה לה לנקסטר LD10 טורר, כשחרטומה פעור והיא חושפת את כל חמודותיה. מכוניות אלו יוצרו בשנים הראשונות לאחר מלחמת העולם השניה, מן זנב לדגמים שלפניה.

לנקסטר יצרה בעצם רק rolling chassis אותו מסרה לבוני מרכבים שירכיבו עליו את מה שהלקוח יבחר. המנוע של דגם LD10 היה בנפח 1287 סמ”ק והפיק כ 40 כ”ס. אבל תפארתה של לנקסטר הייתה בתיבת ההילוכים. זו היתה וילסון פרה-סלקטור – בדיוק אותו סוג של תיבת הילוכים שהיה על אוטבוסי לילנד רויאל טייגר הזכורים לטוב (?). ניתן להבחין זאת גם בידית בחירת ההילוכים הצמודה להגה:

וכך נראית סביבת המנוע – משופצת להפליא:

ונסיים הפעם בעוד מכונית אנגלית, מהמשובחות והמעניינות שבהן, הלא היא ריילי.

המכונית שהוצגה היא מדגם Riley 12/6 Kestrel ושנת ייצור 1934. היא מצויידת במנוע 6 צילינדרים, 1500 סמ”ק, עם שסתומים עיליים ושלשה קרבורטורים – כמו הרובר speed 14 מאותה שנה, ונודעה לשבח בשל אחיזת הכביש המשובחת שלה.

הקודם PREV