שיפורים בשעון הזמן – ח'.

אבל בטרם אצלול לניתוח מוח בשעון (קיצור הקפיץ) החלטתי לבדוק את תדר התהודה בשעון ג'גר נוסף שישנו ברשותי. זה שעון חדש יותר משעון הרובר, והוצא מפגר של יגואר משנות הששים. ואף כי צורתם החיצונית של שני השעונים שונה בתכלית, הנחתי (קיוויתי) כי יש בהם מספיק חלקים משותפים כדי שהבדיקה תהיה בעלת ערך.

jag12

A Jaguar clock from the seventies has the same engine as the P2 clock,

יגואר

rover

רובר

עם פירוק השעון התברר כי אמנם שני השעונים דומים מאד, ברוב חלקיהם. מצבו של "מנוע" שעון היגואר נראה מצויין, אבל נסיון להפעיל אותו נכשל. בדיקה מהירה הראתה כי סליל האלקטרומגנט מנותק. הוצאתי בזהירות את האלקטרומגנט מהשעון:

slilsaruf

The jaguar clock Solenoid circuit had been open

והפרדתי בין הסליל ושני הקטבים כדי שאפשר יהיה ללפף אותו מחדש. זה נעשה פשוט על ידי משיכתם החוצה:

slil

To rewind the core is removed

הסליל המקורי היה בן 8000 ליפופים בחוט נחושת בעובי 5 מאיות המילימטר והתנגדותו הכוללת 1 קילואוהם. להתנגדות כה גבוהה יתרון כאשר מדובר בשעון מפוקד על ידי מגע. אבל החסרון בשימוש חוט כה דק ברור: מספיק לנשום על ידו והוא נקרע… והעובדה היא כי זה בדיוק מה שקרה בשעון ז"ל. הפעם ביקשתי ללפפו בחוט בקוטר 0.1 מילימטר. התוצאה היתה סליל בעל רבע מספר הליפופים אך גם בעל רבע ההתנגדות, כך שמספר האמפר\כריכות של הסליל נשמר – וזה מה שחשוב לעניינו. בשעון בו הסליל מופעל ישירות על ידי המגע שינוי זה אינו רצוי – אך בשעון בו הסליל מופעל ממעגל אלקטרוני חיצוני זה שינוי מבורך.

הרכבתי את הסליל בחזרה בשעון – וזה התחיל לפעול.

הפעם סריקת התדרים העלתה כי התהודה מתרחשת בתדר 5.0+/- 0.1 הרץ – בדיוק התחום הרצוי.

555-f

With the re wound coil the resosnance falls in the desired region

כדי למדוד את דיוק השעון יש להפעילו הפעלה ממושכת – עם מחוגים. בדיוק בתחום זה היו הבדלים בין שעון היגואר ושעון הרובר. ביגואר מורכב לוח השנתות הקטן ישירות על השעון, בעוד שברובר יש מתאם שעליו מורכב לוח השנתות הגדול. אבל – הם חילופיים! ניתן להסיר את לוח המחוגים של היגואר, להרכיב במקומו את מתאם הרובר, ועליו את לוח השנתות של הרובר.

adapter-plate

Fitting the Jaguar clock engine into Rover P2 clock

מתחת למתאם\לוח-שנתות נמצאים צירי המחוגים.

yad-gadol

The long hand axis and part of the short hand gear

שני הצירים קונצנטריים, כשהמרכזי הוא ציר הדקות. הוא גם מניע זוג גלגלי שיניים בעלי יחס תמסורת 1:12 היוצרים את ציר השעות, שהוא חלול, ומקיף את ציר מחוג הדקות. הנה הם כשהם מורכבים:

shaot

Ready for both hands

שני הצירים ארוכים יותר ביגואר והפרש האורכים ביניהם שונה מאשר ברובר. והתוצאה היא שכאשר מרכיבים את מחוגי הרובר הם מתחככים זה בזה ו"תוקעים" את השעון. הנה השוואה בין גלגל השעות ברובר (קצר, 4.4 מ"מ במרכז) וביגואר (ארוך, 6.8 מ"מ, מימין):

katan

Rover gear – right, Jaguar – left

החלפתי בזריזות בין שני גלגלי השיניים ועתה ניתן לקבל רווח מכובד (אפילו גדול מדי, במקצת) בין המחוגים:

yad1

The two hands are properly seperated

והשעון מוכן להרצה ממושכת, לבדיקת הדיוק. הרי התוצאות:

chevrolet7

Long run results with a free runing pulse generator

וניתן לראות כי במשך היממה וחצי שהשעון הופעל, היו סטיותיו מהזמן האמיתי זעירות.

אבל על פני שנה סטיות אלה עלולות בכל זאת להיות משמעותיות, ואי לכך משימתי הבאה היא נעילת ה 555 על מתנד גבישי ויצוב התדר שלו בדרך זו.

לסיכום: כל חלקיו המכניים, (שלא לדבר על הופעתו) של שעון הרובר העתיק נשארו בדיוק כשהיו, לא נגרע מהם דבר. נוסף לו רכיב זעיר ובלתי נראה שהופך את פעולתו למדוייקת בתכלית, באופן בלתי תלוי בשחיקה שלו, בטמפרטורה וכו'. כל זמן שעקומת התהודה של הנדנדה מכילה בתוכה את תדר העירור החיצוני – יפעל השעון בתדר החיצוני ולא ב"תדר העצמי" שלו.

ולסיום, כמובטח, מראות התמונות הבאות את מתיחת הקפיץ – מה שמאפשר שינוי תדר התהודה העצמית.

ראשית, משחררים את הבורג המהדק את "עיגון" הקפיץ (חץ צהוב מצביע עליו):

kfiz-pat

Adjusting the spring tension

עכשיו ניתן לשלוף את הטריז הנועל את הקפיץ, בעזרת מלקחיים זעירות:

triz3

The wedge is out

ואז למתוח את הקפיץ:

kfiz-keevoon

Now the spring tension can be adjusted

עכשיו יש להחזיר את הטריז למקומו ולהדק היטב, ולהשיב את מוטית העיגון לחורה – ולנעול בבורג.

ogen-k2

back in place

לא סוף.

NEXT: http://wp.me/pXLKy-20i

PREV: http://wp.me/pXLKy-1WS