אפריל
02
תגיות
רובר 10: שיפוץ מנוע ב’.
אחרי שהחלטתי להשיב למנוע הישן והמוזנח את תפארת נעוריו, שאלתי את עצמי מה בעצם, נשאר ממנו – ומה חסר בו כדי שיהיה מנוע. והכוונה, כמובן, לחלקים העיקריים, ולא ל”טפלים” כגון משאבת מים, דינמו וכו’ וכו’.
הרי פרישה של המנוע המדובר וחלקיו:
ומסתבר שלא נשאר הרבה. שהוא אפילו לא גוויה, אלא רק עצם יבשה אחת בלבד, אבל עצם “עם ניירות”. חסרים: גל ארכובה, גל זיזים, מרימי שסתומים, קליפות המסבים הראשיים. חלקים חיוניים אחרים כגון מחזיר שמן אחורי ומשאבת שמן קייימים דווקא אך זקוקים לשיפוץ. דאגה גדולה הם מיסבי הטלטלים ומיסבי גל-הזיזים ועוד נגיע אליהם. גם ראש יש, משופץ ומוכן לשימוש, וכמו כן קיימים אגן שמן, מכסה שרשרת זימון, ומכסי מרימי השסתומים.
אי-לכך המשימה הראשונה היתה איתור ורכישת החלקים החסרים. להזכירכם, מדובר בחלקי כלי רכב שיוצרו לפני כשבעים שנה בסדרות קטנות; אלו חלקים נדירים וקשים להשגה.
התחלתי לסרוק יום-יום אתרים שונים וניתקלתי בהם בבצורת מוחלטת. אין. אין כלום באופק, אפילו לא עב קטנה ככף יד. אבל יום אחד זה קרה: מישהו, ובצרפת דווקא, הוציא למכירה חלקי מנוע של רובר 10. למרבה המזל – במחירים מגוחכים. התנאי היחיד שלו היה: בוא אלי וקח אותם במו ידיך. ביקשתי ממנו שישמור לי אותם עד שיום אחד אגיע אליו, או עד שאארגן משלוח. הוא הסכים, ואני שילמתי לו והתחלתי לנדנד לחברות השילוח השונות: UPS, DHL, TNT, GCX וכו’, שהתגלו כולן ביחד וכל אחת לחוד כחבר שודדות אדיש ומבולגן. ממש לא בא להן לעזור לאדם פרטי ועסקיו הפעוטים. בו בזמן פניתי גם למשרד התחבורה, עם המסמכים המתאימים וביקשתי אישור ליבא את החלקים ארצה. אך בעוד שהאישורים היו בידי תוך שבועות אחדים, דרך שילוח הגיונית לא מצאתי. ואז אירע נס: המוכר החמוד, ביזמתו, הביע את נכונותו לשלוח אלי את החלקים, ואפילו ביקש הצעות מחיר מחברות השילוח המקומיות בצרפת. ההצעה הזולה ביותר היתה של דואר השליחים הצרפתי. המוכר הנחמד אף הגדיל לעשות וחילק את המשלוח לחבילות־חבילות, כך שאף אחת מהן לא הגיעה למשקל, לממדים או לערך שחייבו תעריף משלוח מוגדל – או מכס.
וכך התרחש לו הפלא, וכעבור כעשרה ימים מאז ששלח היו בידי כל החלקים החסרים להשלמת המנוע!
הרי הם לפניכם.
גל ארכובה:
The crankshaft had been found in France. Thank you Talbotracer
ארבעה טלטלים:
Con Rods from my own collection
גל-זיזים:
Camshft
קליפות מיסבים ראשיים:
Main bearings caps
סט מיסבים ראשיים משומשים):
Main bearings shells
פרט לכך היה בידי אוסף שלם, אומלל למדי, של מיסבי גל הזיזים, ותושבת הקדמיים שבהם:
Camshaft bearings. All front ones had been broken
כשהיו סוף-סוף חלקים אלה בידי נראה היה שיש אפשרות להשלים את המנוע, כפוף לבדיקה פרטנית של כל אחד מהם.
התחלתי בגל הארכובה (crank shaft).
הטבלה הבאה מראה את הערכים הנומינליים שלו, את הערכים המינימליים שרובר מרשה שיקבל, ואת הערכים שנמדדו למעשה.
Nominal, minimal and measerd cranckshaft journals size
אמנם זהו גל ארכובה “כמעט גמור”, אבל בתנאי שיזכה בטיפול זהיר – הוא עדיין מקבל ציון עובר.
מדוע קיים המינימום הזה?
בעת הייצור, כל שרוולי המיסבים שבעה במספר בגל הארכובה שלפנינו) עוברים הקשאה. הדרך הזולה ביותר היא על ידי חימום באינדוקציה בתדר גבוה.
דרך נוספת היא על-ידי הקשאה כימית (tufting). בשתי השיטות מוקשת רק שכבה חיצונית דקה, במקרה שלפנינו עוביה כ3/4 מילימטר (60 אלפיות אינץ’ בקוטר). אם יוקשה גל הארכובה כולו הוא יאבד את גמישותו ויהפך לשביר. מטרת ההקשאה היא להגדיל את התנגדות שרוולי המיסבים לשחיקה, ולכן מספיק להקשות שכבה חיצונית דקה יחסית.
אבל ישנה סיבה נוספת למגבלה על קוטר שרוולי גל-הארכובה, והיא עובי המיסבים. תכנון מנוע הרובר הוא מיושן מאד (טכנולוגיה של שנות השלושים של המאה הקודמת), ומתבסס על מיסבים יצוקים ממתכת לבנה – ולא על “מיסבי קליפה” הנהוגים בכל המנועים משנות הארבעים ואילך. נסיונות קודמים שלי להסב מנוע רובר כזה ממיסבים יצוקים למיסבי קליפה הסתיימו בכשלון מחפיר.
והסיבה העיקרית לכך נבעה מהעדר מסנן שמן טורי מיקרוני. במכוניות מודרניות עובר השמן ממשאבת השמן ישירות לפילטר מיקרוני המסנן ממנו את כל השבבים והליכלוך שקוטרם גדול ממיקרונים (אלפיות המילימימטר) אחדים. אבל ברובר, בהעדר מסנן כזה, יכולים השבבים בשמן להגיע לחלקי מילימטר נכבדים.
השבבים שוקעים במתכת הלבנה ממנה הם עשויים, בלי לחבל בתפקוד המיסבים.
מיסבי קליפה – אלו הנהוגים במנועים מודרניים – עשויים מפלדה המצופה רק בשכבה דקה (כעשירית מילימטר) של מתכת לבנה, רכה. לעומת זאת עובי שכבת המתכת הלבנה, הרכה, במיסבים יצוקים הוא שני מילימטר ומעלה. משום כך, השבבים שעשויים להמצא בשמן הרובר יהרסו מיסבי קליפה, אך לא יפגעו במיסבים יצוקים.
מאידך, השכבה העבה של מתכת רכה מפחיתה את יכולת מיסבי הרובר לעמוד בעומסים גבוהים, בסל”ד גבוה וביחסי דחיסה גדולים, ובמקרה של אפילו עליית חום קטנה מעבר למותר – הם “נשפכים”. וככל ששכבה זו עבה יותר, כן יורד כושרה להתמודד עם הנ”ל. כגבול עליון נחשב בדרך כלל עובי שכבה של 3 מילימטר.
אלה הם לכן שני החסמים לירידת קוטר גל-הארכובה: חסם אחד הוא עובי שכבת ההקשאה וחסם שני הוא עובי שכבת המתכת הלבנה במיסב.
עיון בטבלה שלמעלה מראה כי קוטר מיסבי הטלטלים קטן עתה (כלומר לפני תחילת השיפוץ) בכמילימטר וחצי מהקוטר הנומינלי – כלומר 0.75 מילימטר ברדיוס. יהיה לכן צורך להשתמש במתכת לבנה בעובי 2.75 מילימטר – קרוב לגבול העליון לעוביה.
השאלה הנכבדה הבאה היא יציקת המיסבים. בעוד שברשותי סט מיסבים ראשיים גלמי (semi finished)
Semi finished main bearings made by Harry Johnson of York in 1999
הרי שאת כל ארבעת מיסבי הטלטלים יש לצקת מחדש.
All 4 con rods need re-metaling – is there a local shop capable of doing that
רק בעלי מקצוע ספורים נותרו בארץ הבקיאים בטכנולוגיה זו – ומוכנים לעסוק בה. האחד (נפתלי ז”ל מ”דן מנועים” בחולון) נפטר לאחרונה. פניתי לשני הנותרים המוכרים לי. “האומן מנועים” מקריית חיים נראה לי מקום רציני ובעל הידע הדרוש. ואי לכך, בתום ההכנות, הגיעו אליו המנוע וחלקיו.