
תגיות
רובר 10: שפוץ מנוע י’.
סוף-סוף חזר המנוע הביתה. עכשיו הגיע הזמן להלביש אותו מחלצות – כלומר לצבוע אותו. “טופ-קולור” מרח’ טברסקי בתל-אביב ציידו אותי בקנקן תרסיס של צבע מנוע, בגוון הירקרק של רובר, וכמו כן במסיר שומנים ומטליות ניגוב, ואני התחלתי בקירצוף.
ואל יקל הדבר בעיניכם. לא רק שחיצוניות המנוע הייתה מרוחה במרבצי סחי ומאוס שהצטברו במשך 70 שנותיו, אלא שמתחתם היו כמויות נדיבות של שאריות הצבע הישן בו נצבע המנוע שם בסוליהל הרחוקה, ודווקא אותם היה קשה במיוחד להסיר. גם היציקה המסובכת, רבת הגומחות הבליטות והקימורים הקשתה על המלאכה.
השתמשתי במברשות קירצוף בגדלים שונים ובבד שמיר, שעות רבות עד שהתקבל משהו המניח את הדעת.
אז ניתן היה סוף-סוף לרסס את המנוע המחדש את נעוריו בירוק אביבי.
אחרי שיבש הצבע הגיע הזמן להחזיר למקומם את פקקי-המים. בזמן היציקה משאירים חורים אחדים סביב שרוולי הקירור, ובעדם מוציאים את פרורי התבנית אחרי שהיציקה הסתיימה (יציקת חול). את החורים הללו יש לאטום באמצעות פקקי פח דמויי דיאפרגמה. הרי שמונת הפקקים:
ארבעה בקוטר 1-1/8 אינץ’, שניים בקוטר 1-1/4 , ושניים בקוטר 1-7/16 ….
הפקקים הללו נקראים Welch plugs על שם ממציאיהם, האחים וולטש. החור בבלוק אותו צריך הפקק לאטום אינו בצורת צילינדר פשוט. בבסיסו יש מדרגה, ועליה נשען הפקק.
מורחים את שולי הפקק במעט חומר אטימה, מכניסים אותו למקומו, מקשיחים לב ומכים אותו בפטיש. הפקק נאלץ להתרחב והחור נאטם:

smear a little sealing compound put the plug in its place and hit it with a hammer
ניתן להבחין בסימן המהלומה על כל אחד מהפקקים…
אחד מהפקקים הללו נמצא בצידו האחורי של המנוע ועד שלא יקבע במקומו אי אפשר להחזיר את בית המצמד למקומו.עכשיו סוף-סוף אפשר. גם אגן השמן מורכב, זמנית, לא מהודק וללא אטם – רק כמגן מפני אבק ולכלוך. הוא יחובר באופן קבוע רק אחרי שתסתיים העבודה על משאבת השמן, המחכה בינתיים לכמה חלקים חיוניים.
המנוע נשען על המעמד באמצעות שתי “האזניים” ובית המצמד. כך:
פילטר השמן מחובר גם הוא זמנית בלבד, וכמוהו גם מדיד גובה השמן:
זהו המדיד המקורי והיעודי למנוע רובר 10/12, ככתוב עליו:
להשלמת המנוע אני זקוק עתה למשאבת שמן ומרימי שסתומים, שהעבודה עליהם טרם הסתיימה. עד שיגיעו, ניתן לעבוד על גלגל התנופה והמצמד.
בנושא זה אני מתלבט. עדיין קיים המצמד שיועד ל 26-453 ושנכשל בזמנו בראש ובראשונה בגלל המסב הלא-מגורז שלו. ומאידך, קיימת גם האופציה של שימוש במצמד המקורי של רובר, המוכיח את עצמו בינתיים כרך מאד ונעים לשימוש. החלטתי להכין את שניהם, לבדוק בעזרת מכשיר הבדיקה שלי, ואז להחליט.
חלקי מצמד ישן נשלחו ל”תרשיש” לניקוי וגלוון. “אצבעות” וציריהן, חזקות ומשופרות התקבלו ממייק אוונס, גלגל תנופה שעבר ישור שטח נמצא במלאי, ומה שנותר הוא הרכבה ובדיקה.
בשלב ראשון מניחים על גלגל התנופה את דיסקות הלחץ ועליהן את תשעת הקפיצים.
מתחת כל קפיץ, ומעליו, מונחת דיסקה מחומר מיוחד מתוצרת Ferodo שגם אותן השגתי ממייק אוונס. כל קפיץ מוכל בתוך כוסית משלו. הרי הכוסיות עם הרפידה בתוכן:
עכשיו מרכיבים אותן על הקפיצים:
ועל הכל מניחים את בית המצמד, ומהדקים לגלגל התנופה. עכשיו ניתן להשחיל את מוטות המשיכה (31) למקומם ולהניח את “אצבעות” המצמד ולוחיות המשיכה (39, 40) במקומן.
וכך זה נראה:
השלב הבא יהיה הצמדתו למנוע ובדיקת ההצמדה, ההפרדה והכוח הדרוש לה בשני המצמדים – ואז נחליט.
NEXT