רובר 10 – שפוץ מנוע כ’. – טבעות הבוכנה.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 21 ביולי 2014 ב-1 Rover 10 26-069, Rover 10 26-453 | השארת תגובה

הפעם אספר על טבעות הבוכנה (“רינגים” בשפת המכונאים) של “המנוע”, מנוע רובר 10, מודל 1946, כמובן. ומדובר בטבעות של בוכנות רובר המקוריות, ובסט האחרון שלהם בעולם, כנראה. את הסט מצאתי ב”אוצר של שמואל” ועכשיו אני מתכוון להשתמש בו במנוע שאני משפץ. כך נראה הסט כשהתגלה:

The last set of original genuine Rover 10 Pistons.

כפי שניתן לראות, חלק מטבעות הבוכנה חסר – בעיקר טבעות הקומפרסיה – אבל לא רק. הרי אחת הבוכנות אחרי שנוקתה מששים שנות אבק:

Some rings are missing

בין השאר, ניתן לראות בתמונה כי הטבעות נסגרות בשני אופנים שונים: הטבעת העליונה, היא טבעת הקומפרסיה מס’ 1, נסגרת בחיבור אלכסוני, קצה מעל קצה. באנגלית החיבור הזה נקרא Scarfe joint. בטבעת התחתונה, הקרויה בפי המכונאים בארץ “רינג שמן” ובאנגלית Scraper ring החיבור הוא אנכי – שני הקצוות נמצאים זה בצד זה. באנגלית נקרא חיבור זה בשם Butt joint.

כשהמנוע פועל, מתחממות הטבעות ומתפשטות. משום כך, בעת ההרכבה (הנעשית בטמפרטורת החדר) יש לדאוג לרווח מתאים בין קצותיהם. הרי מפרט רובר לרווחים הדרושים:

Rings specs for Rover pistons

לפני שנמשיך כדאי להזכיר כי תנאי הפעולה של כל טבעת מטבעות הבוכנה שונים זה מזה. הטבעת העליונה פועלת בטמפרטורה הגבוהה ביותר והלחץ עליה הוא הגבוה ביותר. משום כך היא מיוצרת מפלדה שונה מהפלדה ממנה מיוצרות יתר הטבעות, ואי לכך היא גם שונה מהן בצבעה.

כדי להשלים את סט הבוכנות היה עלי, אם כן, לרכוש טבעות נוספות אחדות. לא מדובר בטבעות סטנדרטיות, כמובן, שמספיק לגשת לחנות חלפים ממוצעת (או ליבואן) ולרכוש אותן. קוטר הבוכנה הוא 67.5 מ”מ, ונתונים נוספים שלהן ניתן לראות בתמונות הבאות:

בימים עברו הייתי פונה לישראל שובל, או לשמואל, או למוביליה, ורוכש מהם טבעות מתאימות. אבל הללו כבר לא בעסק. הפעלתי איפוא את קשרי בחוגי הרובר באנגליה, פירטתי את בקשתי, וכעבור זמן (לא מועט) הגיעו הטבעות המבוקשות לידי.

לכאורה, מי כאנגלים אמונים על טבעות בוכנה לרכב אנגלי זקן? אבל סדר הוא סדר ולפני שניגשים להרכבתן יש לבדקן. הנוהל מתואר יפה בספרו של ארתור וו. ג’אדג’ משנת 1941: “אחזקה ותיקון של מכוניות”:

משקעים את הטבעת בתוך הצילינדר באמצעות בוכנה ישנה, ומודדים את המרווח בעזרת feeler gauge. הבאתי את הבלוק לטינו כדי שנבצע את הבדיקה יחד, בלי לצפות לדרמה גדולה. ומה התברר? 4 מטבעות השמן, ו- 2 טבעות קומפרסיה מס’ 2 היו גדולות מדי – לא קצת יותר גדולות, אלא במ”מ שלם ואף יותר! ופרט לכך, היו רק שלוש טבעות קומפרסיה מס’ 1 – אחת חסרה.

פניתי מיד לאדם שסיפק לי את הטבעות ודיווחתי לו. הוא התפלא, והצטער, אך לא נראה היה שביכולתו להושיע. מה עושים? החלטתי לפנות בשאלה לפורום אספנות, אולי יש בידם להושיע. וזה המקום להודות לכל משתתפי הפורום שנחלצו לעזרתי והציעו את עצתם, בין בהודעה פומבית ובין בהודעה פרטית. למדתי מהם דברים אחדים.

ראשית כתובות ושמות של אנשי מקצוע אחדים שיתכן ויוכלו לעזור.

שנית, שניתן לקצר טבעת ולהביאה למרווח הנכון, אך עדיין יש לוודא שהיא תיצור בסוף התהליך מעגל בקוטר הדרוש. לכאורה, חישוב פשוט מראה כי אם ההפרש באורכים בין הרצוי למצוי הוא כמ”מ, הרי ההפרש בקטרים הוא כ 0.32 מ”מ. אולם יש לזכור כי הטבעת היא קפיצית. כשהיא מחוץ לצילינדר המרווח הוא כ 10 מ”מ, כלומר הקוטר הפתוח גדול מהקוטר המכווץ בכ 3 מ”מ. בתנאים אלה נראה כי הטבעת “המקוצרת” תתאים לתפקידה.

ושלישית, התברר לי כי קיים מכשיר המאפשר קיצור טבעות בקלות ובנוחות.

החלטתי לתהות על קנקנו של מכשיר זה ותוך זמן קצר מצאתי אותו באינטרנט:

Rings adjusting tool

עיקרו הוא גלגל השחזה מבוסס אבקת יהלום, ותפס המאפשר הצבת קצה הטבעת במקביל לגלגל. מחיר המתקן פחות מ 40 דולר. מכיוון שהתאמת טבעות כרוכה ב”נוכחות” בלוק המנוע הרי שהסתמכות על אחד מבעלי המקצוע הפוטנציאליים היתה כרוכה בהיכרות איתו, קביעת תור, הובלת הבלוק אליו וכו’ – ובסופו של דבר גם בתשלום הוגן. לעומת זאת, אספקת המכשיר הובטחה over night, וכך היה.

הפעלת המכשיר היתה תענוג, עשרים סיבובים במנואלה הקטנה והטבעת מוכנה. תוך זמן קצר היה בידינו סט טבעות בוכנה בעלות מרווח מדוייק לפי הספר.

עדיין נותר צורך בטבעת קומפרסיה נוספת. מהיכן משיגים אותה? שוב, חיפוש קצר באינטרנט העלה כי קיימות לפחות שתי חברות המוכנות לספק טבעת בודדת לפי מידה, במחיר הנע סביב 50 ש”ח ליחידה:

הראשונה היא מי שהיתה פעם תורנטון ובניו:

http://www.fwthornton.co.uk/8.html באנגליה;

והשניה היא החברה האוסטרלית Nornda Automotive:

http://www.norndaautomotive.com.au/

פניתי לשתיהן – והזמנתי משתיהן. הטבעות כבר בדרך.

עד שהטבעת האחרונה תגיע, ניתן להרכיב את היתר על הבוכנות. ראשית יש למדוד את המרווח בין הטבעת ושפת החריץ בבוכנה בו היא נמצאת, גם זאת באמצעות feeler gauge, סביב סביב, ולפי המפרט הנתון בטבלה למעלה. בשתי בוכנות היה צורך לשייף קלות עיוות באחד החריצים כדי להבטיח מרווח נאות. “הלבשת” הטבעות נערכה לפי שיטה עתיקה המתוארת גם היא בספרו של ג’אדג’: