אוקטובר
25
תגיות
רובר 10: שפוץ מנוע ל”ג.
אחרי שנוכחתי כי המפלג ה”אלקטרוני” והקידום הדיגיטלי פועלים, הגיע הרגע להזין את היחידה בעקום מתאים יותר לצרכי מנוע הרובר.
החלטתי להתיחס לעקום שמדדתי בעבר כנקודת מוצא. הדממתי איפוא את המנוע, חיברתי את יחידת הקידום בחזרה למחשב (באמצעות כבל הUSB) והעלתי מחדש את התכנה. עכשיו הזנתי את עקום הקידום מס’ 1:
הוא כולל את הנקודות הבאות: הגבלת סל”ד המנוע ל-4000 (מצויין!), קידום מירבי ל 32 מעלות (לעומת פחות מ 27 בעקום הדיפולטי, עקום מס’ 0) ועליה הדרגתית אם כי לא לינארית. לזכותה של התוכנה אומר כי היא גם מדריכה אותך בבחירת ערכי ה dwell המתאימים לכל סל”ד (עוד מעט נחזור אליו, ל dwell).
לסיום לוחצים על לשונית ה store , ואחריה טוענים (load) את העקום החדש ליחידת הקידום. שוב ניתקתי את יחידת הקידום מהמחשב, ווידאתי באמצעות ה strobe שיש קידום וכמה, כמתואר בקישור למעלה. זה עובד.
הבחירה “הסופית” תערך, אי”ה, בשטח, כלומר כשהיחידה תהיה מורכבת ברכב בפועל, תוך כדי נסיעה בתנאי דרך שונים.
מתוך סקרנות החלטתי גם לצפות בצורות הגל של המתח בכניסת סליל ההצתה, כשהמערכת האלקטרונית-דיגיטלית פועלת. צורות גל אלה גם יעזרו, אני מקווה, להבהרת מושג ה dwell ומשמעותו.
זה המעגל הנבדק:
וצורת הגל המוצגת היא זו שבין A ל B.
נתחיל בתמונה הבאה:
הקווים הגבוהים הדקים הם פולסי המתח הגבוה, היוצרים את הניצוצות. הרווחים ביניהם הם בני 37.7 מילישניות ומכאן שסל”ד המנוע הוא 795. פולס המתח הגבוה נוצר עקב פתיחת המתג, ומיד אחריו נשאר המתג פתוח למשך כ 4 מילישניות (ולכן המתח בין A ל B עולה ל12 וולט). לאחר מכן המתג מחובר חלקית למשך כ-13.7 מילישניות, ואז הוא מחובר לגמרי במשך 20 מילישניות (המתח בין A ל B יורד לאפס). זה הזמן בו נטען סליל ההצתה בזרם. בסופו נפתח המתג, נוצר פולס מתח גבוה חדש – וחוזר חלילה.
אנחנו רואים כי היחס בין הזמן בו היה המתג מנותק (17.7 מילישניות) לזמן הכולל בין שני פולסים עוקבים (37.7 מילישניות) הוא 17.7/37.7=0.47 . ה dwell מוגדר כחלק הזה מ 90 מעלות, כלומר 0.47X90=42.25 מעלות.
נעבור עכשיו לתמונה הבאה, שנערכה עם אותו בסיס זמן (10 ms למשבצת).
כאן משך הזמן שבין מחזור למחזור הוא כ 16 מילישניות, המתאים לסל”ד 1873. הזמן בו הסליל מנותק הוא 8 מילישניות, ולכן ה dwell הוא: 8/16X90=45 מעלות. לפי העקומות שבחרנו על ה dwell להשתנות רק מעל 2000 סל”ד.
התמונה הבאה:
זמן המחזור הוא 8 מילישניות והמנוע מסתובב ב 3746 סל”ד. רואים שכאן התקצר הזמן בו הסליל מחובר למתח ונטען בזרם, והוא רק 6.4 מילישניות. יחס הזמנים בין מחובר למנותק הוא (6.4/8)=0.8 ומכאן כי ה Dwell הוא 72 מעלות, בהתאמה טובה לעקומה שטענו במחולל קידום ההצתה.
שאלת תם; כל הקידום ועקומותיו, הכל טוב ויפה. אבל האם זה לא צריך להיות (גם) כשהמנוע תחת עומס? הרי התנהגות המנוע שונה כשהוא תחת עומס, ומה לעשות – בעולם האמיתי הוא יהיה תחת עומס ברוב המוחלט של הזמן, ולא על שולחן המעבדה.
אתה צודק לחלוטין, וכבר כתבתי ברשימה עצמה שהכוון “האמיתי” יערך בשטח. הבדיקות הנוכחיות היו בבחינת תרגיל הכנה.
אין נוסחה אמפירית/אנליטית הקושרת את כל המשתנים ומספקת את הקידום איחור הנדרשים ?
במנועים מודרניים, בעלי חיישנים מרובים של פרמטרים שונים – יש. ואמנם מנועים אלו מנוהלים על ידי מחשב. המגמה כאן היתה צנועה ופשוטה בהרבה: להחליף את מערכת הקידום המבוססת משקלות וקפיצים במשהו יותר אמין והדיר. זה הכל.