נובמבר
30
תגיות
צבע חדש לרובר הירוק: ב’
לאחר ההקדמות בפרק הקודם, משכנעות או לא, הגיע הרובר למכון היופי של אלון ודפנה, לשם סילוק קמטים, ריפוי צלקות, ושאר טיפולים פלסטיים – עד מניקור ופדיקור, ועד בכלל.
ונתחיל במכה הקטנה שעל יד הכנף, זו הנראית בתמונה הבאה:
וביתר פרוט:
המקום שופשף עד שנחשף הפח
ואז הוטלא,
ואחר נצבע בצבע יסוד. כך נראו אחורי המכונית בשלב זה:
השלט הנאה שבמרכז תא המטען הוסר כדי שלא יפגע כשהצבע שבסביבתו ישופשף. אבל כמו שקורה לעיתים כשמרימים אבן – אחרי שהוסר ציפתה הפתעה לא נעימה מתחתיו:
חלודה מטויחת ב RTV לבן. גם אלו שופשפו עד ברק:
זה הביא להחלטה להסיר את מכסה תא המטען (האוצר בתוכו את הגלגל הרזרווי) כולו לבדיקה יסודית:
כאן הוא נראה תמים למדי, אבל מבט נוסף בחלקיו המוצנעים חשף עובדות קשות לצפיה:
מימין, וגם משמאל:
כמו שאר חלקי הרובר גם מכסה תא-המטען עשוי משתי שכבות פח עם רווח ביניהן. כדי לתקן את הפנימית היה צורך לקלף פיסה מהחיצונית:
ואחריה מהפנימית:
אלון ריתך טלאים במקום במקום הפיסות שנחתכו:
פנימי, ואחריו חיצוני:
ואחרי ריתוך, החלקה ושפשוף קיבל הטלאי החיצוני את הצורה הבאה:
והמכסה כולו מתחיל לקבל צורה:
וזוכה לשכבה ראשונה של צבע יסוד:
עכשיו הגיע הזמן להסיר כמה מפגעים פרה היסטוריים. ראשית בסיס האנטנה המיותר. זה מה שמתגלה אחרי שהוסר:
(עם שכבות צבע ארכאולוגיות מהתקופה הכתומה, ירוקה, א’, ירוקה ב’, ירוקה ג’…). וכך הוא נראה לאחר שהמקום הוטלא ושופשף:
גורל דומה ציפה לחורים שנקדחו אי-אז למנורת איתות לא-מקורית. הנה הימני ביניהם נראה בסוף דרכו:
נסתמו גם הימני:
וגם השמאלי:
וכך אנחנו נראים בשלב זה, מצפים לבאות:
צילמה: דפנה גור.