
תגיות
טסט עם מעצורי שטנגות – 2.
ההבדל הגדול בין קריאת כוח הבלימה בגלגל הימני האחורי (200 ק“ג) לבין הגלגל השמאלי האחורי (312 ק“ג) הטריד את מנוחתי – אפילו אם הדבר לא מנע מהמכונית “לעבור את הטסט“. במכונית עם מערכת בלימה מקוזזת, מסוגה של מערכת “גירלינג” בה מצויידת הרובר זה לא אמור לקרות. בחינה נוספת של התוצאות חשפה גם שסכום כוחות הבלימה תקין – כ 500 ק“ג, בדיוק הערך המתקבל בגלגלים הקדמיים ובתוצאות הטסט הקודם.
החלטתי להסיר את תוף הבלימה הבעייתי ולבחון מה מתרחש בו – ולא הופתעתי לגלות כי ה expander, משאבת הבלם המכנית, סתומה חלקית בשכבה עבה של אבק ושחק. חלק מענני האבק שנוצרו תוך הליטוש החוזר ונשנה של המכונית תוך כדי צביעתה חדרו לתוף הזה דווקא. הסרתי איפוא את סנדלי הבלימה, הפרדתי את ה expander מצלחת הבלם, ופירקתי אותו לגורמיו על שולחן העבודה.
כשמוט המשיכה (A) מושך את הטריז הקוני (B), דוחף זה את שתי הבוכנות (C1, C2) (באמצעות הגלגיליות) והמרחק בין קצותיהן עולה. החלקים כולם עשויים מפלדה משובחת ומחוסמת, ולמרות שנות הפעילות המרובות השחיקה בהן מינימלית.
ניקיתי איפוא היטב את כל החלקים (אמבט אולטרסוני…) גירזתי אותם בגריז משובח, והרכבתי מחדש. הרי ה expander במצב רפוי:
אנחנו רואים כי קצה הטריז מבצבץ מגוף ה expander והבוכנות שקועות בו. כך זה נראה מזווית שונה:
כשמושכים במוט שוקע הטריז בגוף, והבוכנות מבצבצות החוצה.
טווח ההתפשטות הוא 5 מ“מ (2.5 מ“מ לכל בוכנה). אם נעריך את מהלך דוושת המעצורים ב 100 מ“מ, פירוש הדבר יחס מנוף של 1 ל 200 והפעלת כוח של 10 ק“ג על הדוושה תפעיל כוח של 2000 ק“ג על המעצורים (500 ק“ג לכל גלגל). זה נכון בתנאי שאין חיכוך במערכת, כלומר היא משומנת ומגורזת וכל התותבים והפינים במצב תקין. שימו לב שזה כל הטווח; דהיינו אם הרווח בין סנדל בלימה והתוף הוא 2.5 מ“מ ומעלה – לא תתכן בלימה כלל. למעשה, על הרווח להיות חלק קטן מאד של מ“מ וזה יתכן רק בתנאי שהתוף הוא מעגלי (לא מעוות עקב התחממות יתר, למשל) ומיסבי הגלגל במצב טוב.
החלק הבא שכדאי לטפל בו הן הרפידות שעל סנדלי הבלימה. אחרי תקופת שימוש מסויימת קיימת בהן נטיה לעטות גלזורה על משטחן החיצוני (מה המונח העברי? באנגלית זה glazed), כלומר להיעשות חלקות, מה שמתנגד לחיכוך ולבלימה.
ניתן להסירה על ידי שפשוף חזק במברשת מתכת:
אחרי ניקוי הקפיצים והרכבתם הסנדלים מוכנים לחזור למקומם:
גם צלחת הבלמים (back plate) נוקתה:
שימו לב למשטח ההחלקה (A) אליו מוצמד ה expander. כל החורים בו אליפטיים על מנת לאפשר ל expander למרכז את עצמו לעומת הסנדלים. גם את המשטח יש לצפות בשכבת גריז דקיקה ולוודא כי ה expander נע בחופשיות מצד לצד (פרטים נוספים כאן) . הרי האקספנדר במקומו, (“אקרודיאון” הגומי ממולא גם הוא בגריז, ומושחל על מוט המשיכה (“שטנגה“))
עכשיו מגיע החלק הקשה ביותר, החזרת סנדלי הבלימה למקומם. נעזרתי במברג גדול ובמשקל הגוף כדי למתוח מספיק את הקפיץ….
שימו לב שהטריז נמצא במצב “רפוי” וקצהו בולט מהאקספנדר. עכשיו מחזירים את תוף הבלימה למקומו ומסובבים את בורג
הכוונון עד שהתוף ננעל. כך מבטיחים שהטריז ישאר במצב רפוי שעה שמכוונים את מזלג מוט המשיכה חזרה למקומו. משיבים את הפין למקומו ומאבטחים עם פין מתפצל. שימו לב כי אם הטריז לא יכול לנוע את כל המהלך אליו תוכנן, גם טווח תנועת הסנדלים יהיה קטן מ 2.5 מ“מ – ואי אפשר יהיה לקבל את כוח הבלימה המירבי! למעשה המאזנים משווים את הכוחות הפועלים על מוטות הבלימה ומכיוון שהגלגל הימני נעצר על 200 ק“ג (במקום 250) נעצר השמאלי על 300!
החזרתי את הגלגל למקומו
ויצאתי לסיבוב בדיקה. אין ברשותי מערכת משוכללת כמו במכון הרישוי, ולכן נקטתי בשיטה הישנה והבדוקה: במהירות 20 קמ“ש וידאתי שאין רכב מאחורי ומשכתי משיכה חזקה בידית בלם–היד. נשמעה חריקה מזעזעת, ושני פסים שחורים, שווים באורכם, נמתחו על האספלט. אפשר להחזיר את ה“טסה” למקומה:
“זיגוג” כמו בעוגות…
כל הכבוד על ההתמדה ועל הדיוק, וכמובן על השיתוף…
שלומות וברכות
ברשותי עגלה לחמור שלמיטב הבנתי (לאחר קריאת מאמריך- המרתקים) מצוידת במעצורי שטנגות .מכיוון שיכולותי המכניות מוגבלות- אחרת הייתי עובר לאוטומוביל- ברצוני לשאול למי כדאי לי לפנות כדי לטפל בהם. בתודה
אולי למוזיאון קרן סהר בקיבוץ אייל, או למוזיאון הטרקטור בעין-ורד.