המשאבה נתביישה

פורסם על ידי lulisml בתאריך 9 בינואר 2017 ב-1 Rover 10 26-069 | 4 תגובות

בשנות השבעים הייתי מנוי על הירחון הבריטי המסעיר Classic Cars שפתח בפני צוהר לעולם לא מוכר, שונה כל-כך מעולם האילתורים והטלאי על טלאי המקומי, של אז. בפרט אהבתי את המדור our cars שהיה מעין יומן של חברי המערכת, בו סיפרו איש איש את קורות מכוניתו שלו בחודש החולף. ומה לא קרה שם לאותן מהוללות, איך הלכו מדחי אל דחי. מצרה לצרה ומשיפוץ מדוקדק לאחיו הטוב ממנו. תמיד הזכירו לי את שורות שירו של יהודה עמיחי “והיא תהילתך”:

אלוהים שוכב על גבו מתחת לתבל,

תמיד עסוק בתקון, תמיד משהו מתקלקל,

רציתי לראותו כולו, אך אני רואה

רק את סוליות נעליו ואני בוכה.

אצלי זה לא יקרה, תמיד קיוויתי, והתיקון הבא יהיה אחת ולתמיד. ואף על פי כן נסעתי תמיד עם תא מטען עמוס בכלי עבודה ובחלפים:

אבל לעיתים התקוות שוא ידברו. הנה, לפני כארבע שנים צחצחתי בשקידה את המכונית ויצאתי לדרך לתצוגת מועדון החמש בלטרון. ולא עברתי יותר ממאה מטר כשמשאבת המים כשלה. ערכתי לה אז שפוץ מדוקדק לאחריו היתה אמורה להחזיק מעמד עוד מאה שנה לפחות.

אבל לא ארכו הימים ונאלצתי להחליף ראש מנוע, מכיוון שאחד משסתומי הפליטה נשרף. גם זה היה התיקון האולטימטיבי, האחד ולתמיד. ובכל זאת, לא עברו אלא שלוש שנים, ופחות מאלף קילומטר, ונאלצתי לעשות זאת שנית, לאחר שנפרץ אטם הראש וגייזר ענק פרץ מפתח מילוי המים.

גם זה אירע בדרך לתצוגה של מועדון החמש….

לא התייאשתי, כנראה שאיני מסוגל להתייאש, ערכתי שינויים מתבקשים באטם הראש והרכבתי ראש מנוע משופר

ואכן, בנסיעות המבחן שערכתי נראה הכל טוב ויפה, וצליל המנוע היה נכון מתמיד.

מעודד וחדור בטחון יצאתי ל… עוד תצוגה של מועדון החמש, הפעם בפאתי נתב”ג.

נסיעה נפלאה, צליל המנוע ככינור וכנבל באזני. הטמפרטורה יציבה בערך הנכון. כך היה גם בדרך חזרה. ואז, ועוד רק כשלושה ק”מ לפני – עולים קולות מוזרים מסביבת המנוע. אני מבחין מיד כי זה מתרחש רק בסל”ד גבוה ואי לכך מאט וזוחל הביתה. באור אחרון אני מוודא כי ישנו חופש בציר משאבת המים, ואי לכך נע ונד המאוורר ופוגע בסל”ד גבוה ברדיאטור.

גאוותי והבטחון העצמי שלי נפגעו. זו אותה משאבת מים מהוללה, ששיפצתי בדקדקנות כה רבה, לפני ארבע שנים ואלף קילומטר…

בהפסקה הראשונה שהיתה לי ממטלותי האחרות נחפזתי והחלפתי את המשאבה באחרת, ואצתי לערוך למקולקלת ניתוח שלאחר המוות, למצוא היכן שגיתי. התמונה הבאה מראה את פרישת חלקי המשאבה:

ומכיוון שהתקלה היתה בוודאות במיסבים (114, 113) הראשונים לבחינה היו הם. כך נראה הציר עליו הם מורכבים לאחר הפירוק:

הציר הזה והמיסבים האטומים שעליו היו חייבים להיות זכים וטהורים, מכייון שהם לא אמורים להיות במגע עם נוזל הקירור, ולא עם שמן או גריז כלשהם. מהיכן, איפוא, הופיע כל הבוץ הזה, ומדוע הרס את המיסב 113, המיסב הקרוב לאטם הדינמי 111 (ראו חץ)?

ההשערה היחידה שעולה בדעתי היא כי כשנפרץ אטם הראש, וגזי שריפה בלחץ גבוה פרצו לנוזל הקירור, הם התגברו על האטימה הדינמית וחדרו לחלל המיסבים. וזה שעמד בשער כרע נפל.

משאבת מים על במותיך חלל?  איך אבדו כלי מלחמה?

ואני כבר הזמנתי מיסבים חדשים, אטומים שבעתיים ועמידים בטמפרטורה גבוהה…