יד ראשונה מרופא (ל"א) – מערכת השימון המרכזית

פורסם על ידי lulisml בתאריך 17 בדצמבר 2017 ב-1Rover 12 tourer | 3 תגובות

מערכת השימון המרכזית – משותפת לכל דגמי רובר מסדרה P2 – כבר נסקרה בעבר ובאותה סקירה פורטו המניעים לשימוש בה ודרך שיקומה.

לא נחזור עליהם כאן, והמעוניינים מוזמנים לחזור ולעיין בקישור. נסתפק בציון הדברים המייחדים את שיקום הטורר.

והראשון בהם הוא תרשים פרישת המערכת!

אמנם המערכת הייתה משותפת לכל הדגמים, אבל בכל אחד ואחד מהם, ואפילו משנה לשנה, הורכבה וריאציה יחודית. והנה, התרשים שלמעלה, המופיע בקטלוג החלקים, הוא בדיוק התרשים המתאים לרובר 12 דגם 1947. ניתן היה ללכת אם כן צעד צעד בעיקבותיו – פרט להבדל אחד: התרשים מציג מערכת של מכונית בה ההגה נמצא מימין (RHD) ואנו עוסקים במכונית בה ההגה משמאל (LHD).

במהלך השיקום של 26-453 (רובר 10 מודל 1947 LHD) רכשתי את רוב אביזרי המערכת – מדידי זרימה, צינורות גמישים וכו’ מדייויד מוזלי, בבריטניה, ואת הצינורות הקשיחים וה’זייתים’ מטכנו צינור, בארץ. בינתיים אזל לדיוויד המלאי ובידי הצטברה כמות גדולה של צינורות ומדידים משומשים.

מדידים ושאר אביזרים חדשים ניתן אמנם עדיין לרכוש. במשך שנים רבות היו מכוניות רולס־רויס מצויידים במערכת זו, כמוהן כמכוניות פאר אחרות, ועדיין קיימות מכונות לעיבוד שבבי וכדומה המשתמשות בה עד היום. והיכן שיש ביקוש יש גם היצע, וחברת Fiennes Restorations הבריטית, יצרני חלפים לרולס־רויס, מספקת אותם. במחיר ההולם את המעמד, כמובן.

אי לכך החלטתי להשתמש הפעם במלאי שבידי ולהשלים אותו ע"י רכישה רק באין ברירה אחרת. מערכת כזו נראית קצת פחות טוב ממערכת חדשה כולה אך לשיפוץ שכזה יש קסם משלו.

ראשית חכמה ערכתי ניקוי – חיצוני ופנימי – לצינורות ולמפצלים.

הברקתי אותם באמצעות מברשת פליז מכנית, ורוקנתי כל שארית תוכן מתוכם בנשיפת אוויר דחוס דרכם.

אחר הרכבתי את המפצלים במקומם. זה פשוט למדי כל זמן שהאשיה חשופה ופנויה. ככל שיתקדם שיקום המכונית זה ילך ויעשה קשה. עכשיו הוא הזמן:

Now is the best time to return these items to their place

בחלק מן המקרים נשען (מוברג) המפצל למדיד טפטוף, כמו בהזנת השימון לשני הפינים האחוריים של הקפיצים הקדמיים:

ישנם סוגים אחדים של מדידי טפטוף. ישרים שסימנם S (באנגלית straight) ומדידים בצורת ר שסימנם E (באנגלית elbow כלומר מרפק). לחלק מהמדידים נוסף מתאם קטן לצינור ההזנה ואז הם מסומנים בS נוספת. כמו כן, ישנן שלוש דרגות שפיעה של שמן: 0 שהיא הנמוכה ביותר, 1 הבינונית ו 2 הגבוהה. כך שניתן למצוא מדיד המסומן כ SS0 ומדיד המסומן כ ST2 וכו’. איזה מדיד מתחבר לאיזו נקודת שימון? על כך עונה הטבלה הבאה:

ניתן לראות בה למשל כי המדיד מן התמונה הקודמת (front spring shackle) הוא ST1, כלומר ישר, ללא מתאם לצינור ושפיעה בינונית. ואמנם, עיון בתמונה מראה כי ההזנה אינה מגיעה מצינור אלא מהמפצל, ועל כן גם אין צורך במתאם צינור.

לקפיץ האחורי משמש מדיד מסוג SE1:

את כל המדידים שהיו ברשותי ניקיתי ממושכות באמבט אולטרסוני.

בסיום פורשים נייר נקי ולבן על שולחן העבודה ומקישים עליו עם צד ההזנה של המדיד, עד שמפסיק לצאת ממנו נוזל עכור ושחור. אחרי כן שופכים שמן לצד ההזנה של המדיד ומנסים לפלוט אותו דרך יציאת המדיד בעזרת לחץ אוויר. את המדידים שנכשלים בבדיקה זו יש לפסול.

בעזרת הטבלה הברגתי את המדיד הנכון לכל אחת מנקודות השימון. עתה נותר לבחור ולהתאים את הצינור שיחבר בין כל שתי נקודות, כמתואר בציור שבראש הדף.

המאתגר ביותר היה חיבור הצינורות המתאימים לסרן הקדמי, שם מוזנים גם הking pins וגם התפוחים. הרי גלגל קדמי שמאל. החץ הצהוב מצביע על צינור ההזנה של התפוח:

The yellow arrow points to line feeds the ball joint

מזווית אחרת של אותו גלגל רואים את ההזנה של מאזן הבלם הקדמי (חץ צהוב):

Feeding the front brake compensator.

בגלגל הימני המצב קצת יותר מסובך (שני תפוחים!). עיון בסכמה שלמעלה (שם שני התפוחים משמאל – RHD!) מראה שימוש במפצל 4 דרכי וצינור T, שלא נמצא בידי. השתמשנו לכן במפצל 5 דרכי (חץ צהוב).

בהמשך נתאר את בדיקות המערכת.

הפרק הבא NEXT

הפרק הקודם PREV