מאי
01
תגיות
1 Castor, take two
יצאתי נרגש לסבוב בדיקה, רווי ציפיה להגה חוזר, הגה חוזר עכשיו, הגה חוזר בימינו, – תנו לחיות בארץ הזאת!
אבל לא, בלי עזרה כלשהי מן הנהג, ההגה עדיין אינו חוזר מאליו.
ואז נזכרתי בקידרמינסטר.
תוך כדי נבירה בדומן חלפי הרובר שנערמו שם מצאתי לוחיות כיוון ( castor wedges או castor shims) אחדות ומיד אימצתי אותן לחיקי. למשל זאת:
או אלה:
ששנת יצורן היא 1979:
וגם המקוריות, אלו שרובר הגיע איתן לצרכן:
היו שם לוחיות בערכים 2.5 מעלות, 3 מעלות ואפילו 4 מעלות.
הערך הנקוב במפרט רובר הוא 2.5 מעלות. במכוניות ספורט מהתקופה, כגון MG TC, בעלת סרן קדמי ותיבת הגה דומים הערך הוא 8.5 מעלות. ככל שהערך גבוה יותר יכולת המירכוז של ההגה טובה יותר, אך הוא גם קשה יותר, בפרט בחניה (וזכרו כי הרובר כבדה בהרבה מה MG TC).
בסבב הקודם של שיפור מערכת ההיגוי ניסינו לוחיות Castor מתוצרת שמואל (“גאווה ישראלית"):
אך בסופו של דבר ויתרנו עליהן לטובת הגה רך ונעים (בחניה) ולא כל כך נעים בנסיעה במהירות גבוהה בכביש ראשי.
עכשיו, מצוייד בסט לוחיות במידות שונות החלטתי לבדוק את השפעתן.
ונתחיל בדרך בה מחושבת זווית הלוחית (בלעדיה הקסטר הוא אפס). החתך שלה הוא טרפזי:
בסיס הטרפז הוא C והניצבים הם A ו B.
נאריך את הבסיס והיתר (מקווקוו) עד שיפגשו בזוית α. לפי חפיפת משולשים
A/ (C+X) = B/X
ולכן:
X=BC/A-C
ולכן (לזוויות קטנות):
(A-C)/B = tgα = α
ערכתי טבלה המרכזת את ערכי כל הלוחיות שברשותי:
|
α מעלות |
α רדיאן |
C מ"מ |
B מ"מ |
A מ"מ |
לוחית |
|
1.3 |
0.023 |
11 |
65 |
12.5 |
מקורית |
|
3.0 |
0.054 |
9 |
65 |
12.5 |
2.5 מעלות |
|
3.3 |
0.058 |
2.2 |
65 |
6 |
3.0 מעלות דקה |
פרט אליהן מצאתי בקידרמינסטר צמד לוחיות מיוחדות נוסף, בערך נומינלי של 4 מעלות.
זה נראה שינוי קיצוני למדי, אבל בזוכרי כי MG הפחיתה את ה castor במכוניותיה שיוצאו לארה"ב מ 8.5 ל 5.5 – לטובת נשות אמריקה הענוגות – חשתי כי אולי 4 זה לא נורא כל כך.
החלפתי את הלוחיות המקוריות (1.3) במיוחדות (4) ויצאתי לנסיעת מבחן. העליה ב"קשיות" ההגה לא הורגשה, אבל ניכר שיפור ביכולת ההתמרכזות. הרגשתי שהמכונית "רעבה" לזווית castor גדולה יותר.
איך משחילים למקומן את הלוחיות הדקות, שנועדו מראש לשמש כתוספת?
ראשית מגביהים את אשיית המכונית (ג’ק) ומסירים את האומים המהדקים את הסרן הקדמי לקפיץ:
בעזרת ג’ק נוסף מגביהים את הקפיץ עד שראש הבורג המרכזי נשלף (חץ לבן):
עכשיו ניתן להניח את הלוחית הדקה במקומה, נעזרים במברג ארוך:
חוזרים להדק – רגע של מתח כי נראה כאילו ראש הבורג המרכזי ממאן לחדור לחורו – אבל כמה מכות פטיש בריאות מחזירות אותו למוטב. מהדקים את הברגים הדק היטב – ויש לנו castor בן 7 מעלות!
יצאתי לנסיעת מבחן. יש שיפור בכושר ההגה להתמרכז, אם כי עדיין אי אפשר להשוות זאת לטויוטה פריוס של יום יום…
וכן. ההגה, בחניה, יותר קשה.
קצת…
מרתק!
שים לוחיות מתכווננות תוך כדי נסיעה…
ומה מונע מהלוחיות לצאת משם ולטייל בכבישי ארצינו? רק לחץ הברגים?
נא לא לזלזל בלחץ הברגים – הוא אימתני. אבל שים לב לחור במרכז הלוחית הדקה. ראש הבורג האמצעי של הקפיץ עובר דרכו וחודר לשקע שלו בסרן. אין ללוחית שום דרך לחמוק משם ולצאת לטייל בדרכי ארצנו.