השד שבראש התורן

פורסם על ידי lulisml בתאריך 13 ביולי 2018 ב-רוחות רפאים | 3 תגובות

כשפיתה אותי ה CEO הנמרץ להצטרף ל start-up שלו, ההולך ומתהווה, ניפנף בחוזה שכר שמן ובשאר הטבות.
אבל כשהגעתי לחברה ב"מעינות הכסף" (Silver Springs, MD) הוא פער פה מלא שיניים גדולות בחיוך מבשר רע, הושיט לי מכשיר קטן ואמר: “מעכשיו זה שלך, צמוד אליך. אל תכבה אותו לעולם. כך אני אשיג אותך בכל מקום ובכל שעה" והוסיף, באנגלית הישראלית-פולנית שלו: “you can run but you can not hide”. וחייך חיוך ניצחון, כמו דייג שאומר לדג שעלה ברשתו: “תפסתי אותך!”
זה היה הטלפון הסלולרי הראשון שלי.
ואמנם, תקופה ידועה לא היתה הפוגה ממנו, לא ביום ולא בלילה, לא קרוב ולא רחוק. האיש הגדול וחסר המנוח היה יכול לחשוב רק כשהוא מדבר, ודיבורו דמה לסוג מסוים של משחקי קוביה: צעד אחד, שניים ועד ששה צעדים קדימה באופן אקראי לחלוטין, כאשר מפעם לפעם הוא מגיע, אבוי, למשבצת "רד מצריימה" – ומתחיל הכל מחדש. לבסוף, בטרם אקוץ בחיי – ויתרתי על הכל, ובשמחה רבה – החזרתי את הסלולרי, וברחתי משם.
מאז אין לי טלפון סלולרי, ואיני עובד בשום חברת טלפונים סלולריים. חשוב לי להדגיש עובדות אלה בטרם אגש לעצם העניין.

א. מילים אחדות על קרינה אלקטרומגנטית.

קיום הקרינה האלקטרומגנטית נחזה על ידי מקסוול באמצע המאה התשע עשרה, והודגם הלכה למעשה על ידי הרץ כמה עשרות שנים אחר-כך.
אבל הקרינה עצמה היתה קיימת מאז ומתמיד.
אור השמש הוא קרינה אלקטרומגנטית, וגם אור הכוכבים והירח. המפץ הגדול, כשהתהווה היקום, השאיר אחריו קרינה הנמצאת בכל מקום ומתפשטת בכל כיוון, תמיד. כל גוף פולט (וקולט) קרינה אלקטרומגנטית, הנקראת "קרינת גוף שחור". כך חשים, למשל, את חום המגהץ כשמקרבים אליו את היד, בלי לגעת בו. מאז שנולדנו, אנחנו וכל הדורות שקדמו לנו – אנו טובלים באמבט גדול של קרינה.
קרינה אלקטרומגנטית מאופיינת על ידי אורך הגל שלה. מה פירוש הדבר? הקרינה מתפשטת, כמובן, במהירות האור c. היא מחליפה את הקוטביות שלה בקצב מסוים, הנקרא "התדר" שלה f (מספר ההחלפות בשניה). המרחק בו משלימה הקרינה החלפה שלמה נקרא אורך הגל L והוא מקיים: c=Lf.
לפי תורת הקוונטים הקרינה האלקטרומגנטית מורכבת מחלקיקים הנקראים פוטונים. אין להם משקל והם נעים במהירות האור. האנרגיה של כל פוטון יחסית לתדר שלו E=Hf כאשר H הוא קבוע הנקרא לזכר אחד מחלוצי תורת הקוונטים "קבוע פלנק". אי לכך, ככל שאורך הגל של פוטון הוא קצר יותר, האנרגיה שבו גבוהה יותר.
מודל פשוט ביותר ליצירת קרינה הוא המודל הבא: נניח קפיץ סלילי שבשני קצותיו מטענים חשמליים, חיובי בצד אחד ושלילי בצד השני. כידוע, מטענים אלה נמשכים זה לזה. הקפיץ יתכווץ ויפתח כוח נגדי. תתחיל תנועה מחזורית. כל השדות החשמליים סביב המטענים ישתנו עם תנועתם – גם הם באופן מחזורי תואם, וההשתנות תתפשט, במהירות האור, עד אין סוף. צמד המטענים הנ"ל נקרא דיפול (“דו-קוטב") והתיאור הוא תיאור פשטני של פעולת כל אנטנת שידור (“הקרנה"). חשוב להבין מכך שפעולת השידור בכלל לא קשורה לגודל האנטנה. גם אנטנה זעירה יכולה לשדר, ובעוצמה גבוהה – בכל אורך גל.
מודדים את האנרגיה שהפוטונים נושאים עמם באלקטרון-וולט. בטמפרטורת החדר פולטים כל הגופים שסביבנו (הארון, הכסאות, הרצפה והתקרה, למשל) פוטונים שהאנרגיה שלהם 26 מילי-אלקטרון וולט. לפוטונים שמגיעים מהשמש אנרגיה גבוהה בהרבה: בין כאלקטרון וולט אחד לחלק האדום שבספקטרום השמש ועד כשלושה לקרינה האולטרה-סגולה שהיא מפיקה. אנרגית פוטון של טלפון סלולרי (או של כרטיס אלחוט של הנייד שלכם) היא כ 10 מיקרו-אלקטרון וולט.
הכמות הכללית של אנרגיה שנושאת עמה הקרינה היא מספר הפוטונים כפול האנרגיה של פוטון יחיד.
שמש צהריים משקיעה אצלנו כקילווט לכל מטר מרובע – ומסוגלת לכן לחמם היטב דודי-שמש. הספק השידור של כרטיס – או נתב – אלחוטי הוא בסביבות 100 מיקרו-ווט. דרושים עשרה מליון כאלה כדי להגיע ל"עוצמת השידור" של מטר רבוע אחד של שמש – אבל גם אז, האנרגיה שבכל פוטון סלולרי זעירה וזניחה לעומת אנרגיה של פוטון אור שמש.

ב. קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת.

חוץ מקרינה אלקטרומגנטית קיימים סוגים נוספים של קרינה. הסוגים נבדלים זה מזה לפי סוגי החלקיקים המהווים את הקרינה. למשל, קרינת אלפה היא שטף של פרוטונים. קרינת ביטה היא שטף של אלקטרונים – שניהם סוגים של חלקיקים בעלי מסה ומטען. וישנם סוגים נוספים – לא אמנה את כולם. אציין רק שקרני רנטגן וקרני גמה גם הם קרינה אלקטרומגנטית הנישאת על ידי פוטונים.
כשהאנרגיה של קרינה מספיק גבוהה – בדרך כלל דרושים לפחות אלקטרון-וולטים אחדים – היא מסוגלת לתלוש אלקטרון מקליפת אטום. המאזן החשמלי של האטום הזה מופר, והוא עכשיו לא נייטרלי חשמלית אלא טעון חיובית. אטום כזה נקרא יון והוא פעיל כימית הרבה יותר מאטום ניטרלי. קרינה המסוגלת לבצע ינון נקראית קרינה מיננת. כשאנרגית הקרינה גבוהה עוד יותר – מאות והרבה הרבה למעלה מזה של אלקטרון וולטים – הקרינה יכולה לתלוש חלקיקים גם מגרעין האטום. אז היא לא רק מיננת, אלא אפילו משנה את סוגו הכימי. כאשר האטומים הלל, שהתייננו, נמצאים ברקמה חיה, בפרט ב DNA, יכולים להשתבש תאיה והמנגנונים הביולוגיים שבה. הקרינה המייננת לסוגיה מסוכנת לבריאות.
חיוני להבין כי אנרגיית פוטון סלולרי קטנה פי עשרות מיליונים ואפילו פי עשרות מיליארדים מהאנרגיה של קרינה מייננת. היא לא מסוגלת לינן.

ג. חימום במיקרו גל.

המים הם מרכיב חשוב בכל אורגניזם, וגם בגופנו. מולקולות המים אינן סטטיות. הן מתמתחות ומתכווצות בתנועות מחזוריות הנקראות ויברציות ורוטציות. אנחנו יודעים כי כשדוחפים נדנדה בקצב ובתזמון הנכון (המונחים המקצועיים הם בתדר ובפסה הנכונים) משרעת תנודתה תלך ותגדל ותוכל להגיע לערכים מאד גדולים גם כתוצאה מדחיפות מאד קטנות. הנדנדה נמצאת בתהודה עם דחיפותינו. אחד התדרים החשובים של התנועה הפנימית של מולקולות המים הוא 2.4 ג'יגה-הרץ. לכן, אם נחשוף אורגניזם לקרינה, אלקטרומגנטית, בתדר זה – הוא יתחמם. מידת החימום תלויה בעוצמת השדה (מס' הפוטונים לשניה) ובזמן החשיפה. המתקן המבצע פעולה זו נקרא תנור מיקרו-גל . כדי להרתיח בו כוס מים יש להפעילו בעוצמה של 750 וואט למשך כדקה. עוצמה המשתווה לעוצמתם של כמה אלפי טלפונים סלולריים הנמצאים כולם יחד באותו מקום עצמו (אי-אפשר) ופועלים יחד.
החלבון המרכיב את גופנו עובר שינוי בלתי הפיך כשהטמפרטורה שלו עוברת ששים מעלות צלסיוס. התהליך הזה נקרא "בישול". ניתן לעשות אותו בעזרת קרינה אלקטרומגנטית, בפרט בתדר 2.4 ג'יגה הרץ – כפי שניתן לעשותו מעל להבת גאז או מדורת זרדים. חשוב לזכור כי בשר מבושל לא יכול ללקות בסרטן.

ד. נזקי קרינה מיננת.

אחד המחקרים הראשונים בענין נערכו על ידי פול קירי, בעלה ושותפה למחקר של מגלת הפולוניום והרדיום. כשהיה בידי הזוג קירי הגרם הראשון של רדיום, הם הבחינו כי הוא זוהר בלילה ומפיק מתוכו חום.
ד"ר קירי החל לשים יום יום את גרם הרדיום על זרועו ולנהל יומן תצפית: היום העור נהיה אדום, היום ירוק, היום גדלה שם שלפוחית בגודל שני סנטימטר. כעבור כחצי שנה התערפלו חושיו, והוא נפל ברחוב, נדרס על ידי עגלה ומת.
גם רבים מחוקרי קרני הרנטגן הראשונים לקו בסרטן ובגידולים שונים.
מרבית האנושות התוודעה לרדיואקטיביות עם הטלת הפצצה האטומית הראשונה על הירושימה. בנוסף על עשרות אלפי האנשים שנפגעו מההדף והחום, נפגעו עוד רבבות מהקרינה המיננת שנלוותה לפיצוץ ולחומרים הרדיואקטיביים שהוא שחרר.
בתודעת האנושות נחקקה אז המשואה הכוזבת קרינה=הרס=סרטן=מוות, בלי להבחין, ואולי מתוך התנגדות להבחין, כי יש סוגים רבים של קרינה, בעלי תכונות שונות בתכלית.
מדם קירי עצמה הקימה, בארצות רבות, מכוני ריפוי בעזרת רדיום. הסתבר כי הוא דווקא תרופה יעילה לסרטן – אם מקרינים אותו על רקמה נגועה. עד היום אחד האמצעים העיקריים במאבק בסרטן הוא הקרנתו בקרינה מיננת.
גם לקרני הרנטגן, קרינה אלקטרומגנטית מיננת, חשיבות רבה ברפואה ואיש אינו מתכוון לוותר על השמוש המושכל בהם.

ה. קרינה לא מייננת ברפואה.

במקומות רבים בעולם (גם בישראל) היתה נהוגה שיטת הריפוי ב"גלים קצרים", ואפילו במיקרוגל, בה חשפו את המטופל להספק גבוה של קרינה לא-מיננת. אחד המקומות בה השתמשו בשיטה זו באופן אינטנסיבי הוא ברית-המועצות לשעבר. במכוני הטיפול שם טופלו במשך עשרות שנים מיליוני אנשים, ונערך רישום מסודר ומעקב אחרי התוצאות.
הובחן שיפור, לפעמים בן עשרות אחוזים, במצב החולים בכל מחלה שתעלו על הדעת – החל בנזלת וכלה במחלות נפש, וכולל כמובן סרטן לסוגיו. הבעיה העיקרית בשיטת ריפוי זו היא שאין שום הסבר ביולוגי מניח את הדעת כיצד היא פועלת. סביר מאד שהתוצאות הן פסיכולוגיות, ומצבם של החולים השתפר פשוט כי משהו טיפל בהם. אולם בכל זאת יש חשיבות עצומה לרישום ולמעקב המדוקדקים: לא נרשמה שום הרעה במצב המטופלים, ולא התגלה קשר מובהק בין שום מחלה והקרינה הלא מיננת.
היא פשוט לא מזיקה.
אויבי האנטנות הסלולריות חוזרים וטוענים כי יש מחקרים שהוכיחו כי יש קשר בין מחלת הסרטן והאנטנות. “הוכח" היא מילה החוזרת ונשנית בטיעוניהם.
אדרבה – שיצטטו מחקר כזה, שיביאו מראה מקום לפרסום תוצאותיו (ולא , ynet review letters ודומיו אינם מקור מהימן לשם כך, ואפילו לא הויקיפדיה). שיביאו שמו של אדם אחד – אחד! – שהוכח בוודאות כי לקה בסרטן משמוש בסלולרי. וזכרו, מכשירים אלו נמצאים בשמוש כבר למעלה מעשרים שנה והם בין המכשירים הנפוצים ביותר על פני כדור הארץ.

ו. שידור וקליטה סלולריים.

תא – cell – הוא יחידת שטח גיאוגרפי, שבמרכזה אנטנת שידור וקליטה. היא מחוברת לתאים האחרים בקשר קווי או אלחוטי-כיווני.
כל הטלפונים שנמצאים בתוך תא מסויים משדרים אל האנטנה הזאת וקולטים את שידוריה, לכן השדור, משני הצדדים, אינו כווני. עוצמת הקליטה של שידור כזה יורדת באופן יחסי הפוך לריבוע המרחק. חשוב להדגיש כי עוצמת השידור משני הצדדים יכולה להיות זהה. כך נשמר אותו יחס אות\רעש בשני הכוונים. איכות הקליטה נקבעת לפי שטח האנטנה הקולטת. ככל ששטח זה גדול יותר, כך הוא יאסוף יותר פוטונים. אבל היות האנטנה יותר גבוהה ויותר גדולה אינו אומר שעוצמת השידור ממנה בכל ערוץ בהכרח גבוהה יותר מאשר עוצמתו בטלפון אותו אנו מחזיקים קרוב לאוזן.
נעיין בדוגמה הבאה: על גג ביתנו, במרחק 10 מטר מאיתנו, ממוקמת אנטנה סלולרית. כשאנחנו מדברים בסלולרי שלנו, האנטנה שלו נמצאת במרחק סנטימטר אחד ממוחנו. עוצמת הקרינה שנספגת במוחנו מהאנטנה הנוראית היא פי עשר כפול מאה, כל זה בריבוע – כלומר פי מליון יותר חלשה מעוצמת השידור הנקלטת במוחנו מהסלולרי האישי האהוב שלנו.
לחברות הסלולריות לא נוח עם המידע הזה כי הוא אומר שאם על המשתמשים לחשוש ממשהו – עליהם לחשוש מהמכשירים שבידם ולא מהאנטנה שעל הגג.
אולם כאמור אין סיבה לחשוש לא מזו ולא מזה.
אם נרחיק את האנטנה הסלולרית למרחק שלוש מאות מטר, למשל, תרד עוצמת קליטתה פי מליארד בערך לעומת הסלולרי הצמוד לאזננו. במכשירים הסלולרים מובנה מנגנון פיצוי, המחזק את עוצמת השידור המקומי ככל שהמרחק מהאנטנה המרכזית גדל. התוצאה היא – וזהו חלק מהפרדוקס הסלולרי – שככל שהאטנה המרכזית מתרחקת מאיתנו – אנחנו "נחשפים לקרינה" יותר חזקה.

ז. קוריוזים.

באחד המוסדות החשובים בארץ עבד אדם – נקרא לו יוסי. הוא היה אחראי על תחום ההתגוננות מפני קרינה אלקטרומגנטית חזקה – כזו הנוצרת בשעת פיצוץ גרעיני בחלל ויכולה לשתק מערכות תקשורת צבאיות. הוא עבד כל חייו בסביבת קרינה כזאת והיה בריא ומאושר.
יום אחד חזיתי בטלויזיה בהפגנה של הורי ילדי בית ספר בכרמל, ששכן לא הרחק ממשדרי גלי צה"ל העלובים. הם דרשו הרחקת האנטנות "שסכנו את בריאות ילדיהם". בראש המפגינים עמד – ניחשתם, יוסי. הוא התראין אצל יעל דן ודיבר נחרצות על כך שהוא לא ישלים עם כך שילדיו יהיו בסכנה.
כעבור זמן מה פגשתי בו בכנס שנערך במונטריי שבקליפורניה ועסק בענייני הנדסת פולסי הספק, קרינה אלקטרומגנטית חזקה וכיו"ב.
שם, במרפסת של האקווריום המופלא, נוכח האוקינוס השקט, עם כוס משקה ביד שאלתי אותו: יוסי, אתה, איך יכולת? הלא אתה יודע, על בשרך, שאין שום סכנה. ויוסי ענה: נכון, לעצמי אני יודע . אבל לילדים שלי אני לא מוכן לקחת שום צ'אנס.
לטעמי לא יכולה להיות דוגמה יותר בולטת לפסים האי רציונליים שהדיון באנטנות גלש אליהם.
כנס אחר שהשתתפתי בו בנורפוק אשר בוירג'יניה עסק בנושאי פולסי הספק וקרינה אלקטרומגנטית ברפואה. השתתפו בו מומחים מכל העולם. עברתי ביניהם ושאלתי איש איש את דעתו בנושא. הדיעה היתה אחידה: אם נשקפת סכנה מהטלפון הסלולרי – היא נשקפת מהמכשיר עצמו, ולא מהאנטנות שעל גגות הבתים. והסכנה היא, שאם מישהו מאריך מדי בדיבור בטלפון זה – הוא עלול לבשל לעצמו את החלק מהמוח הקרוב לאוזן. ודומני שמשתמשי הסלולרי השרופים כבר עשו זאת לעצמם מזמן.

ח. פתולוגיה של דיון ציבורי.

קיימת מוסכמה בציבור הישראלי כי אנטנות הסלולרי גורמות לסרטן. אין על כך עוררים בין חברי הכנסת, שדרני התיקשורת והקהל הרחב. חברות הסלולר מגמגמות וממילא מה שיגידו יתפס כמוטה וכנאמר מתוך אינטרס.
למתנגדי האנטנות אין נתונים על הנזק שהן גורמות כביכול. אבל הם טוענים שהם יתייחסו אליהן כמזיקות עד שלא יוכח אחרת, גם אם אין שום סיבה לחשד פרט למילה קרינה, המפחידה את הבורים ואת הנבערים. באותה מידה יכלו לפחד ממטאטא עד שלא יוכח אחרת, ובודאי גם מהמכשפה שרוכבת עליו.
בהתנגדות לאנטנות משיגות הדמגוגיה וההיסטריה הציבורית את מטרתן, אבל להפך: ככל שיתמעטו ויתרחקו האנטנות הללו מקרבת אנשים – כן תתחזק הקרינה אליה הם נחשפים.
ואם אחרי כל זה אתם עדיין מפחדים מאנטנות – התנזרו מסלולרי. הם קשורים אלו באלו כמו סוס ועגלה, כמו אהבה ונישואין. אין אלו בלי אלו.

פורסם לראשונה ב"לינמגזין" 3.11.2007