51 גוונים של אפור (כ"ז) – התנעה.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 22 באוקטובר 2018 ב-1Rover 12 tourer | תגובה אחת

הכנות להתנעה פירושן קשירת קצוות רבים שעדיין נותרו פרומים.

יש לדאוג לכך שהדלק יגיע מן המיכל אל הקרבורטור ובלחץ הנכון – 2 psi.

מסע הדלק ליעדו מתחיל ב"משגר הדלק" (petrol sender) מתוצרת לוקס, המורכב בצידו הימני העליון של המיכל. הוא כולל שני צינורות יניקה, קצר וארוך. הקצר הוא ברירת המחדל ומסוגל לשאוב 38 ליטר מה־42 הנמצאים במיכל כשהוא מלא. 4 האחרונים נקראים "רזרבה" ולשאיבתם נועד הצינור הארוך. המעבר בין הצינורות נערך על ידי הברז החשמלי הנמצא בראש המכלול ותואר לפרטיו כאן, וגם כאן ובפרט כאן . 

הסיבה לכך שעסקנו פעמים כה רבות ברכיב האומלל הזה היא כי הוא מקור לא נדלה לצרות ומפגעים, שסכנתם הולכת וגוברת עם השנים ועם גבור הצפיפות בדרכים.

אחת הסיבות לכך הוא החומר הפריך והרך ממנו יצוק גוף הרכיב. הידוק מוגזם של מחבר הדלק אליו גורם לקריעת ההברגה העדינה, לזליגת אוויר חמורה – והקץ לשאיבת הדלק. כדי להבטיח צינור דלק עמיד, חסין לדליפות ומאריך ימים ציידנו את הטורר בצינור דלק מפלדה, ומתאם גמיש מטפלון שתפקידו להגן על משגר הדלק מתנודות צינור הדלק.

The fragile sender needs careful handling. Flexible Teflon section isolates it from the torque of the long SS fuel pipe. Use two open keys to secure (black arrow)!

הידוק המתאם הגמיש דורש שני מפתחות פתוחים: האחד מחזיק את המחבר המקורי (ראו חץ בתמונה למעלה) במקומו, כדי שההידוק לא יפעיל עליו כח, והשני לאום המתאם. הרווח אליו צריך המפתח הראשון להכנס הוא צר מאד, ואלון השחיז מפתח פתוח 3/8 BSF כדי שיכנס אליו. ללא מפתח מושחז כזה הידוק המתאם יביא להריסת משגר הדלק.

כך נראה עתה גב מיכל הדלק:

כשכל הצנרת וחיבורי החשמל במקומם.

בקצהו השני של הצינור, בתא המנוע, נמצאת משאבת הדלק החשמלית, משאבת לחץ נמוך מתוצרת SU. המשאבה האלקטרונית בה התכוונתי להשתמש נמצאה פגומה ועד שתגיע חלופית חיברתי במקומה את המשאבה המקורית של הטורר, שעברה שיפוץ ושיפור.

The under hood end

מסנן דלק נמצא הן בכניסה למשאבה והן בכניסה לקרבורטור. בחרתי בצנרת גומי רכה כדי להקטין את העומס המכני על גופיהם הרכים והפריכים.

דלק לבדו לא יספיק להתנעת המכונית: דרוש גם מצבר. המצבר המקורי היה בן 63 אמפר\שעה, אך ממדיו היו כשל מצבר 95 אמפר\שעה מודרני. במקרה זה העודף אינו מזיק ובחרתי לשמור על הממדים המקוריים. הרי המצבר החדש במקומו:

Enough room for 92 A/h battery

הוא מחובר בטור למפסק ראשי:

Main switch

הניתן להפעלה מתוך המכונית – חשוב במצבי חירום.

ועכשיו אפשר להחזיר את רצפת המושב האחורי למקומה:

והמצבר כלא היה. כדי להתניע יש צורך בניצוץ. התקנתי סליל הצתה (coil) נאה שרכשתי אשתקד בביולי, אבל לאחר מעשה התעוררו ספקות בליבי.

1 Ω ignition coil will ruin the points and condenser

חזרתי למחרת ומדדתי את התנגדות הסליל הראשוני: אוהם אחד, אחד ויחיד! פירוש הדבר שכאשר המגעים (“פלטינות" במכונאית) סגורים יזרמו דרכם 12 אמפר – בעוד שהם מתוכננים לכ־3 אמפר בלבד. סליל ההצתה הנ"ל מיועד להצתה אלקטרונית ויחזור אם כן למדף וימשיך להמתין שם לשעתו. החלפתי אותו לסליל לוקס מקורי שהתנגדות הסליל הראשוני בו היא 3.8 אוהם. כאן התעוררה בעיה קלה: מגעי הסליל מצוינים ב SW (מתג הצתה) ו CB (מגעים דהיינו "פלטינות"). חיבור הצמה לפי סימונים אלה חייב הצלבת חוטי החיבור הכלולים בצמת החיווט:

An old 3 Ω coil will be used until a better one is found. Negative ground implies crossing the leads/

אבל אז באה מחשבה נוספת: מאחר והחלפתי את קוטביות האדמה במכונית מחיובית לשלילית, יש להפוך גם את חיבורי הסליל. כך ימשיך לספק פולסים – ניצוצות – שליליים המולידים ניצוצות בריאים וגורמים להצתה כהלכה. בוצע, והסדר שב לכנו.

עוד פרט חשוב, שבלעדיו תתקל ההתנעה בקשיים: חיבור משאבת השימון המרכזית לסעפת היניקה של המנוע.

Teflon vacuum hose: hot environment

גם כאן דרוש חיבור גמיש, וגם כאן בחרתי בצינורית טפלון גמישה שתשרוד היטב את חום המנוע. ללא צינורית זאת יעקוף אוויר את הקרבורטור ופעולת הסרק תפגע. כמובן שגם השימון לא יפעל.

A is the priming adapter.

A היא נקודת ה priming (איך אומרים בעברית?) של מערכת השימון. B הוא צינורית הוואקום מהסעפת.

פריט נוסף הנחוץ להתנעה הוא כבל קרבורטור העזר

גם הוא הורכב, והנהו מציץ מפינתו (חץ צהוב):

Cold start handle (yellow arrow)

התמונה מעידה כי גם כפתורי המגבים חזרו למקומם, כמו גם לחצני הצופר, החלפת האורות וידית האיתות.

ועכשיו יוצקים, פעם ראשונה, דלק למיכל ובודקים שאין דליפות, וממלאים את הרדיאטור בנוזל קרור, ו:

הפרק הבא NEXT

הפרק הקודם PREV