גידול שיניים וצרות אחרות – ה'.

בפעם הקודמת הראנו מדוע חיוני הקבל במערכת הצתה מבוססת מגעים מכניים (“פלטינות"). האם הוא חיוני גם במערכות הצתה מודרניות, המבוססות על רכיבי מצב־מוצק? מערכות אלה פועלות בשתי שיטות עיקריות שאת חלקן כבר סקרתי בעברהמערכות שנסקרו אז משתמשות בטכניקה הנקראת opening-switch ועקרונית הן זהות למערכת המבוססת על מגעים מכניים, אלא שבהן מוחלף המתג המכני במתג אלקטרוני: טרנסיסטור, mosfet, או IGBT. ברכיבים אלה לא יווצר ניצוץ נראה לעין, אך יכולות להתרחש בהן תופעות אנלוגיות ל avalanche כשהמתח עובר סף מסויים. וברכיב מצב מוצק זה תהליך קטלני: מספיק אירוע יחיד כדי להרוס את הרכיב (לעומת אירועים רבים הדרושים להרס מגעים מכניים).

כמובן שמתכנני המערכות הללו לוקחים זאת בחשבון ונוקטים באמצעים שיגבילו את המתח, וכן, ניחשתם נכון: קבל. אלא שהפעם זה אינו קבל חיצוני אלא קבל המובנה בתוך היחידה האלקטרונית עצמה.

הרי מעגל לדוגמה:

1s1

כאן המתג הוא VT1 וערך הקבל (C2) הוא 0.047 מיקרופרד, והוא מחובר במקביל למתג – בדיוק כמו במתג המכני. לעיתים מוסיפים, ליתר בטחון, גם דיודת זנר או MOV. 

למתגים האלקטרוניים הללו יתרונות חשובים על פני המגעים המכניים המסורתייםהם לא נשחקים, לא מתחמצנים ולא זקוקים להחלפה תקופתיתהם מסוגלים לשאת בזרם גדול בהרבה מזה שהמתגים המכניים מסוגלים לו, ומשום כך מסוגלים לייצר מתחים גבוהים יותר במוצא הסליל – כלומר ניצוצות אנרגטיים יותר במנוע.

חסרונם העיקרי הוא בחוסר האפשרות לבדוק ולתקן אותם במקרה של תקלה; האפשרות המעשית היחידה היא להחליפם ביחידה אחרת. משום כך נוהגים רבים מבעלי המכוניות הקלאסיות שהמירו את המתג המכני באלקטרוני לשמור במכונית גם סט מגעים מכניים, “על כל צרה".

חסרון נוסף הוא רגישותם של רכיבי מצב מוצק לחום. בעלי רובר P3 אחדים שהחליפו את המפלג המסורתי באלקטרוני נאלצו לחזור למכני אחרי שהאלקטרוני כשל ביום חם (לתשומת ליבך, משה).

אני נוכחתי בבעיה נוספת, במתג אלקטרוני זול מתוצרת ULTRASPARK.

את הבדיקות ערכתי בעמדת הבדיקות שלי, בה מותקן עכשיו מנוע רובר 10, משופץ לתפארת, ומתג אלקטרוני מהתוצרת הנ"ל.

עם סליל הצתה רגיל בעל התנגדות של 3 אוהם התניע המנוע בקלות ועבד כמצופה ממנו.

החלפתי את הסליל בסליל בעל התנגדות 1.5 אוהם כאשר בטור לו נגד בערך 0.8 אוהם. זה סליל "ביצועים גבוהים", גם הוא מתוצרת ULTRASPARK

Ultraspark high voltage ignition coil

היצרן מבטיח עליה של 25% במתח לעומת סליל 3 אוהם רגיל – וזוהי עליה של 50% באנרגיית הניצוץ. בהוראות השימוש של מתג אולטרספרק כתוב שהוא יכול למתג כל סליל שהתנגדותו למעלה מאוהם אחד. במקרה שלפנינו ההתנגדות היא 2.3 אוהםהחלפתי איפוא בין הסלילים – והאכזבה היתה רבה – המנוע לא התניע.

אחרי כן החלפתי את המתג האלקטרוני במגעים מכניים: מגעים חדשים וקבל חדש. המנוע התניע בקלות ופעל היטב גם בתערובת דלילה. עם החזרת המגעים האלקטרוניים וסליל 3 אוהם פעל המנוע היטב עם תערובת עשירה אך גמגם בתערובת דלילה. המסקנה החד־משמעית היא שהצמד סליל 1.5 אוהם + מגעים מכניים מפיק יותר מתח, הרבה יותר, מאשר הצמד סליל 1.5 אוהם – מגעים אלקטרוניים, וגם מהצמד מגעיים אלקטרוניים סליל 3 אוהם.

איך אפשר להסביר תוצאה זו?

אם נתבונן במעגלי המתגים האלקטרוניים שלמעלה נראה כי הסליל מוזן מקולקטור של טרנזיסטור. קולקטור הוא מקור זרם. והזרם הזה פשוט אינו מספיק גבוה עבור הסליל "המשופר", ואין שום אפשרות לכוונן אותו – הוא "צרוב" בהתקן.

סימנים שונים מראים כי התערובת במנוע הטורר עשירה מדי כוללת כמות מסויימת של אדי שמן). אבל דילול התערובת דורש הגדלת מתח הניצוץ. איך ניתן לעשות זאת וגם להנות מהיתרונות של מתג אלקטרוני?

על כך בהמשך.

הפרק הבא NEXT

הפרק הקודם PREV