יולי
03
תגיות
גידול שיניים וצרות אחרות – ח’
כן, אנחנו עדיין בפרשת גידול השיניים של הטורר התינוק – וכידוע לכל, זה כואב.
ולהזכירכם – אחת מאי־ההצלחות הבולטות של השיפוץ היו הקפיצים. הנסיעה במכונית לא היתה נוחה וגבלה הרגשה שבכלל אין קפיצים.
הצעד הראשון לפתרון הבעיה היה החלפת בולמי הזעזועים הקדמיים – בולמים טלסקופיים – בבולמים קצרים יותר. התברר אז כי הבולמים בהם ציידנו את המכונית היו ארוכים מדי ואי לכך “נעולים“. מצב זה אכן שווה למצב “אין קפיצים“. אבל, עדיין, מעבר על בור בכביש היה עינוי של ממש, ומכוון המתלה עלו קולות של דפיקה עזה.
במעבר על בור מתכווץ ונמתח הקפיץ באופן פתאומי וקיצוני – והשאלה עד לאן?
כדי לענות על שאלה זו הנחנו מגבה (ג‘ק) תחת הקפיץ והעלנו אותו – תוך שהוא מתמתח והולך, כמובן. בין עין הקפיץ והאשיה הנחנו רדיד מישוש (feeler gauge) בעובי 0.1 מ“מ. בשלב מסויים “ננעל” הרדיד. כלומר – כשהקפיץ נמתח עין הקפיץ נוגעת באשיה!
קשה לצלם זאת, אך מישוש זיהה סימני מכה הן באשיה והן במסמרה (ניט) הנמצאת בקצה מהלך הקפיץ.
With the original shackle the spring end can bump the chassis
לפתע התברר מדוע טרח הד“ר, אחרי רכישת קפיצים חדשים, לייצר גם שאקלס חדשים, ארוכים יותר.
האם הבעיה נובעת מן הקפיצים החדשים שרכש, ישירות מרובר?
ניסיתי ראשית לבדוק תמונות של השאקל הזה ברובר טורר אחר, וברובר 12 אחר – אם הקפיצים זהים, הרי שגם המצב בטורר שלי אמור להיות זהה.
טורר (הולנד):
Are the “new” springs wrong? in other tourers the situation looks better
רובר 12 (הולנד):
Rover 12 saloon
התקשתי למצוא הבדל בולט לעין.
גם במבט מחודש בתמונות שצולמו בעת ההרכבה הראשונית של הקפיץ הוא לא נראה שונה מהותית מזה שנראה בשתיים שלמעלה.
On initial assembly everything looks good – but no load on the springs
לעומת זאת, הבדל גדול נראה בתמונות הבאות, שצולמו בעת ההרכבה של רובר 10 (26-453):
On assembly of the Rover 10, the position of the unloaded spring shackles looked very different
כשהקפיץ רפוי השקל נוטה לפנים (שעה שבע) ולכן גם כשימתח עד הקצה לא יפגע באשיה. לעומת זאת השאקל של רובר 12 נמצא בשעה 5 כשהקפיץ רפוי, ולכן יש סיכוי שיפגע באשיה כשהוא מתמתח.
על התווית שהיתה מוצמדת לאותם קפיצים נמצאמספרם הקטלוגי: 260355
This part number is not included in the parts list
מספר זה אינו מתאים למק“ט הקפיצים הקדמיים המקוריים של רובר 12 . זה לא אומר כי בהכרח הם אינם מתאימים, אבל מעלה חשד כבד לכך. ביום מן הימים צריך יהיה לפרק את הקפיצים הללו ולהוציאם מן המכונית, למדדם ולהחליפם אם יהיה צורך בכך – המידות הנכונות מוכרות לי. אבל כרוכה בכך הרבה עבודה, עבודה יקרה – והרבה זמן. החלטתי שבינתיים אני חוזר לשאקלים של ד“ר רוז, שכבר נוקו וגולוונו ולכאורה מוכנים להרכבה.
אבל מבט אחד הבהיר שלא, הם אינם מוכנים: ניקבת השימון, המעבירה את שמן הסיכה מהפין העליון לפין התחתון איננה – כי היא מעולם לא נקדחה.
Until the correct springs are available – back to Dr Rose’s shackles. However, oil path to the bottom shackle pin needs to be drilled.
היה צורך לרכוש מקדח ארוך במיוחד כדי ליצור את הניקבה הזו. בסיום הקידוח ריתך טינו את הכניסה, כך ששמן יוכל לזרום רק בניקבהמהפין העליון לתחתון, אבל לא החוצה.
כדי להחליף את השקל יש לשלוף את שני הפינים הללו אבל פה התעוררה בעיה מה־זה־מתסכלת. אי אפשר לשלוף את הפין העליון בלי לפרק את הסטרטר, ואי אפשר לפרק את הסטרטר בלי לשלוף את ההגה – וזה קשה ומסובך ודורש המון עבודה. אבל אין ברירה.
ראשית פותחים את ארבעת הברגים המהדקים את הסרן הקדמי לקפיץ. יש לנתק גם את ה anti roll bar וגם את המעצורים (המכניים) וגם את מוט הדחיפה של ההגה. המון עבודה, אומי כתר, פינים מתפצלים ויתר תופיני המכניקה הישנה… עכשיו מגיע תור ההגה ואחריו הסטרטר.
סוף סוף הפינים בחוץ ואפשר לצלם את סימני המכות שספגה האשיה:
Evidence of shackle hitting the chassis
ואז סוף סוף להרכיב את השקלס החדשים (ואחריהם לפי הסדר, סטרטר, הגה, וכו‘ וכו‘)
Reassembled with the longer shackles
ומראנו עכשיו יאה גם נאה.
שלום ישראל ,
לפי התמונות הקפיץ של הטורר ישר מדי ,יותר מהקפיץ של ה-10 המרחק בין גומית הבמפר והשלדה קטן יותר בטורר מאשר ב-10.
הפתרון הוא לפרק את הקפיצים לגורמים ולעגל את העלים על מכבש אחד אחד ,מתחילים עם המאיה ,מביאים אותה לגובה הרצוי ולפיה עושים את יתר העלים בהתאמה .כך תקבל קפיץ יותר גבוה, מרחק יותר קצר בין הפינים וזוית נכונה של השאקל .זו פרוצדורה ידועה עשיתי זאת לא פעם גם במשאיות כבדות. כל מתקן קפיצים של פעם
( קפיץ מאכר) יודע לעשות את זה .כך תקבל גם הגבהה של הרכב וקפיציות יותר טובה.בנוסף ראיתי בתמונות שלך משהו מוזר ומדאיג ,האוזן של הקפיץ מרותכת לעלה ,דבר שלא יעשה !
המאיה ( העלה הראשי של הקפיץ זה עם האוזניים ) אמורה להיות מחתיכה שלמה כולל האוזניים שתופסות את הבוקסות.
אסור לרתך את הקפיצים ,זה דבר שלא ייעשה !!!
בברכה ,משה.
משה יקירי, הפעם טעית “ובגדול”. ראשית העין לא מרותכת, מה שנראה בתמונה זה פשוט קצה העלה שמתחתיה. שנית, הקפיץ לא יותר או פחות שטוח מאשר הקפיצים ברובר 12 שהבאתי כדוגמאות, כנ”ל זווית השאקל. עיון בנתוני הקפיצים בקטלוג המכוניות מראה כי ברובר 12 הקפיץ אמור להיות יותר שטוח – ואין לשנות זאת כי זה קובע את זווית הקסטור של מערכת ההגה. כל הקפיצים נבדקו לפני ההרכבה וגם אחריה על ידי אחד המומחים הגדולים בארץ – ארז חמילובסקי – דור שלישי למתקני קפיצים… והרכבת השקל הארוך היתה בהמלצתו.
ד”ר רוז מצא לנכון לייצר את השאקל הארוך אחרי שרכש זוג קפיצים חדש מרובר, קפיצים שלא נעשה בהם שימוש מאז. המס’ הקטלוגי שלהם , כמוראה בתגית שהיתה מצורפת אליהם אינו זה המופיע בקטלוג של רובר 12, והתעלומה היא – מה קרה כאן?