ברזלים מעופפים שעושים בום – ו'

פרק ו'. בו יסופר איך הסתיימו ההכנות לתרגיל ויצאו לדרך.

הוא בדק ביסודיות את הציוד והגיע למסקנה שהכל תקין. עוד מעט יסתיימו ההכנות – אמר להם זיקו בעשר בבוקר, וגם בשתיים בצהריים חזר על כך, ובינתיים הם מקלפים תפוזים ומחכים.

והנה מופיע יחזקאל הנהג. הזחל"ם נוצר בשנות מלחמת העולם השנייה ולכל צורך ועניין הוא כבר צריך להיות במגרש הגרוטאות או במוזיאון לכלי רכב עתיקים, אבל במקום זאת צה"ל שידרג ושיפר אותו ללא הכר. המנוע למשל הוחלף למנוע דיזל מה שהצריך גם את החלפת תיבת ההילוכים; אפילו הגומיות הן חדשות כולן וטריות. נוספו זיווד ותושבות למכשירי הקשר החדישים ולמצברים הדרושים להם – ועוד כהנה וכהנה. אמו יולדתו לא הייתה מכירה אותו, אם לזחל"ם הייתה אימא.

אנשי זיקו העמיסו על ארגז הזחל"ם את הציוד הדרוש להם: תופי ח-8 לטלפון שדה ואיתם טלפונים אחדים; אנטנת "ספוטניק" בתיקי עור מאורכים; גנרטור הידוע בשם פק-פק ואתו קנקן דלק חום; ארגז כלים של טכנאי; ארגז פירות וירקות; ערמה של מנות קרב; שמיכות ושקי שינה;שני מכלי מים גדולים ושחורים; החבילות האישיות של אנשי הצוות, כולל הצ'ימידאן הוורוד של תקווה, חגוריהם כובעי הפלדה וכלי הנשק שלהם ועוד אוהל הודי מקופל על כל יתדותיו וחבליו.

הכבודה הזו גדשה את ארגז הזחל"ם ועלתה על גדותיו אם לא למעלה מזה ואילצה את החבורה לטפס עליה, להאחז בפסגתה בכל הבא ליד ולקוות לטוב.

ומישהו אמר שיוצאים, ויחזקאל התניע את הזחל"ם, וזיקו אמר, "חכה אני רוצה פעם אחרונה לוודא שלקחנו את כל מה שצריך. לידיעתכם אנחנו נוסעים למרחק 80 ק"מ מכאן ונהיה שם לגמרי לבד, נשמור על עצמנו ונרים ממסר.”

ספקטור הקשר אמר שכל מכשירי הקשר שאמרו לו לקחת כולל האס. אס. בי. כאן ולולי הטכנאי בדק אותם וקבע שהם בסדר. לולי אמר שארגז הכלים שלו איתו ושליתר בטחון ארגן גם כמה כבלים ומחברים רזרביים. ותקווה הצפנית חייכה חיוך מתוק ואמרה שכתבי הסתר ומפתחותיהם איתה וגם ארגז הביטחון כאן ושמצידה הכל בסדר. “לאוכל ולמים אני כבר דאגתי," אמר זיקו "יאללה זזים".

ומיד כשיצאו משער הבסיס הבחין לולי ששעוני הרכב עניינו אותו תמיד כי לחץ השמן נמוך מאד וטמפרטורת המנוע מטפסת במהירות. “יש לך בעיה," אמר ליחזקאל הנהג, "כדאי שתעצור ותבדוק מים ושמן." “אני לא אומר לך מה לעשות עם המכשירי קשר ואתה לא תגיד לי מה לעשות עם הזחל"ם," אמר יחזקאל שהיה נהג משאית זבל בעיריית אור יהודה מזה שנים והחשיב את עצמו מומחה רכב. "הכל פיקס פוקס" אמר והכניס לרביעי “זה זחל”ם מח”ט חביבי, הכל מוכרח להיות בסדר, בשוט אין לו ברירה”. הזחל"ם שעט כקילומטר על הכביש הישר והשטוח ואז החל הרדיאטור להעלות ענני קיטור. אפילו לא היה צורך להגיד ליחזקאל "עצור," כי מהמנוע נשמעה דפיקה חזקה והזחל"ם נעצר באחת.

“הלך המנוע," אמר יחזקאל, "אמרתי לכם".

זיקו ירד ועצר זחל"ם אחר שנסע בעקבותיהם. נערכה התייעצות ממושכת. עוד כלי רכב ובהם ג'יפים קלים וקומנדקרים השתתפו בה וזיקו הצביע ופניו לא עמו על הכבודה הצבורה בארגז הזחל"ם: "ייקח לנו חצי שנה להוריד את הכל ולהעמיס על זחל"ם אחר" “תירגע,” אמרו לו "אין זחל"ם אחר. זה מה יש".

“אני מזמין גרר," פסק הסמח"ט, וכולם נסעו, עוזבים אותם שם לנפשם.