ברזלים מעופפים שעושים בום – י"ז.

פרק י"ז: איך נקלע לולי לנסיעה לאמריקה, ומה היו ההכנות אליה.

אבל באמריקה הרחוקה כנראה כן היה צורך במדענים כי לפני כמה שבועות צלצל הטלפון בדירתו הקטנה בשיכון בבאר-שבע, בשש-ורבע בבוקר, ומישהו ביקש לדבר איתו, באנגלית.

זה היה הקולונל גרי ט. נייקוויסט מבסיס חיל האויר רייט-פטרסון שבאוהיו, ארה"ב.

“קראתי את המאמר שלך," אמר נייקויסט "ויש לי כמה שאלות".

“אבל המאמר עוד לא התפרסם." תמה לולי.

“הוא בכל זאת לפני," אמר נייקוויסט בשלווה ולא פירט איך וגם לא פירש איך מצא את מספר הטלפון של לולי בבאר-שבע "האם השבוש חל גם בתדירויות הרמוניות לתדר התהודה הבסיסי של כנפוני ההיגוי? כוונתי הרמוניות במובן הפיתגורי, כלומר יחסים הניתנים לביטוי כשברים פשוטים."

לולי, שעוד לא נעור לגמרי משנתו אישר מיד והתחרט מיד – אולי הוא מגלה סוד נורא? ולנייקוויסט היו עוד כמה שאלות שבסופן אמר שכדאי שיפגשו והזמין אותו לבקר אצלם בבסיס, בהקדם.

רק אז התחיל לולי לתהות איך בכלל השיג נייקוויסט את מספר הטלפון שלו, ואיך זה שמאשרים לו לבצע שיחות בינלאומיות שהן כידוע יקרות כל-כך.

כך התחילה להתגלגל הנסיעה הזאת שהייתה טעונה אישור ראש האגף, מנהל המפעל, ראש המינהל, המנכ"ל והשר ושכרגיל אישרו אותה מזכירותיהם בשמם ואחרי שהתקבלו כל האישורים לנסיעה נשלח לולי לקב"ט שהורה לו לא להגיד כלום בפגישה המתוכננת וגם לא לשאול שום שאלות שיסגירו כי יש לו ידע כלשהו בנושא עליו פרסם מאמר חדשני, עם ד"ר ברוש כמחבר משנה.

ולבסוף נשלח לעוזי בגזברות לקבל את ההקצבה לנסיעה ואת כרטיסי הטיסה.

עוזי ישב בחדר קטן בקצה המסדרון בקומה השלישית, העליונה, בבניין המנהלה. לולי הראה לו את כל האסמכתאות האישורים והחתימות ועוזי בדק אם כל העתקיהם שברשותו תואמים, כדי לוודא שלולי לא מרמה אותו והכל מזוייף, ורק אחרי שנוכח שהכל בסדר ואמיתי התכופף אל מגירת שולחנו והוציא ממנה חמשת אלפי דולרים בשטרות קטנים, מקומטים, חבילה עבה, ומנה אותם לידיו, ולבסוף, בקול שקט-שקט, ממתיק סוד, אמר:

“איפה משרד הביטחון, בקריה בתל-אביב, אתה יודע? כן? ואיפה שער ויקטור, אתה יודע? טוב מאד. תגיע עד אליו – אבל אל תכנס. תמשיך עוד חמישים מטר מזרחה, ותראה פרצה בגדר. תזחל דרכה ובבניין הראשון שתראה, הכי קרוב אליך – שם בקומה הראשונה משרד הכרטיסים של משרד הביטחון. שם תקבל את כרטיסי הטיסה.”

כשחזר לבאר-שבע עם הכרטיסים מיהר לעבודה להשלים עוד ניסוי אחד דחוף במעבדה ולכן אחר לחזור לדירה, וכשחזר אליה סוף סוף כבר חיכה לו הצו המיוחד למילואים הללו ולכן עכשיו הוא כאן, ולא באמריקה, אם כי לא ממש ברור היכן הוא הכאן הזה.