מערכת שימון לרובר הירוק – ד'.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 9 בינואר 2021 ב-1 Rover 10 26-069 | השארת תגובה

הגיע הזמן להרכיב את מערכת השימון (החלקית) חזרה במכונית.

מזה שנים רבות תפס מסנן השמן את מקום משאבת השמן (ראו כאן). עכשיו הוא הועבר למקום אחר במכונית, והמשאבה הוחזרה למקומה הטבעי.

הנה היא:

בפרקים הקודמים סקרנו את ההבדלים בין מערכת השימון של הסרן הקדמי בדגמי 1947 לעומת כל הקודמים להם – והרובר הירוק, תוצרת 1946 בכללם. בקצרה: בדגמי 1947 מוזן כל תותב וכל תפוח בצינור שמן משלו ובמד טפטוף משלו, סה"כ 8. בדגמים הקודמים ל 1947 מדובר ב־3 מדי־טפטוף בלבד: אחד לצידו הימני של הסרן הקדמי, אחד לצידו השמאלי ואחד לתפוח הצמוד למוט דחיף ההגה. התמונות הבאות מדגימות את ההבדלים בין המערכות:

1947

Before 1947

בדגמי 1947 היה ה־king pin גליל מלא וחלק, ללא קדחים וחורים. הזנת השמן היתה חיצונית.

בדגמים הקודמים ל־1947 מד טפטוף אחד הזין שמן לשני תותבי ה־king pin ולתפוח אחד (מימין) ולשניים (משמאל).

וכפי שהתמונה שמעל מראה, הוזן ה־king pin במרכזו ומשם זרם השמן ליתר החלקים. לשם כך נחוץ היה king pin בעל קדח מרכזי ושלשה חורים: האמצעי שימש להזרמת שמן לתוך הפין, העליון שימש לשימון התותב העליון, והתחתון שימש בתפקיד כפול: שימון התותב התחתון והמשך הזרמת השמן לעבר התפוח(ים).

כדי שהשימון בצורה זו יפעל לא די בפינים מתאימים, אלא גם בתותבים מיוחדים, בעלי חריץ פנימי היקפי, הנמצאים בדיוק מול חור השימון – כדי שהשימון יפעל גם כאשר הגלגל אינו פונה בדיוק לעבר החור. בתותב התחתון יש גם צורך בחור שיעביר שמן מן החריץ הנ"ל למוט הקישור וממנו לתפוח.

אבל בעניין זה קיים בלבול גדול שלא הכל מודעים לו.

כי מזה שנים רבות מיוצרים שני סוגי תחליפים אחידים לפינים ולתותבים הללו האמורים להתאים לכל הדגמים 36 – 47. התאמה כזו בלתי אפשרית מסיבות שיודגמו להלן.

*

הפינים שבידי הגיעו ממכוניות שעשו את כל חייהן בארץ. ומאחר שה־king pin ותותביו הם בין החלקים המשתחקים ביותר במכונית ונבחנים בשבע עיניים ב"טסט" – לא נותרו בהם פינים מקוריים. אלו הוחלפו כולם בפינים שיוצרו ע"י מוסך שמואל. את תוצרת שמואל קל לזהות: יש להם שני חורים בלבד וההברגה שבראשם היא מסוג NTP. רובר של אותם זמנים השתמשה אך ורק בהברגות מסוג BSF.

שמואל ואנשיו כפרו בשימון רציף, והחליפו אותו בגירוז. לא הוגן לבוא אליהם בטענות כי אז, בשנות החמישים, לא היה אפשרי לרכוש את מדידי הטפטוף הנחוצים לאחזקת מערכת השימון הרציף.

אי לכך ערכו השמואלים שינוי בידי הסרן, והרכיבו בחם פטמות גירוז, ודאגו שהן ימצאו מול החורים שבפינים. מאידך לא דאגו שהחורים בפינים ימצאו מול מוטות החיבור וכך יוכל שמן האצור בפין לזרום דרכם להגיע לתפוחים. הם גם לא הקפידו על מקומם הנכון של הטבעות ההיקפיות בתותבים, המאפשרות הזרמת השמן בכל זווית של ההגה.

מה המצב ברובר הירוק? האם יכול השמן להגיע מראש הפין לחור ביד הסרן דרכו הוא אמור להמשיך בזרימתו?

לא נותר אלא לרדת מתחת למכונית ולברר זאת.

לשם כך הוסר כל מכלול מוטות הקישור והתפוחים מן המכונית.

ועתה אפשר היה לחבר משמנת לראש הפין ולבדוק האם יוצא שמן מזנבו:

NEXT