פברואר 04

תגיות

ננס מתחדש – 2

אחרי הצלחת השתלת גרסה 12.3 (מרס 2013) של אופן־סוזה בננס העתיק (2009) תהיתי מה צופנת לו הגרסה הבאה – 13.1 (נובמבר 2013) . ’הערות השחרור’ שלה הבטיחו גדולות ונצורות. לא רציתי, אבל, לחזור על כל השלבים הקודמים: פירוק המארז החלפת ה־SSD והתקנה – איטית בהכרח – מאפס. גם לא רציתי לשדרג. רציתי להשוות – באופן נדיף – בין 12.1 ל 13.1.

איך עושים זאת במינימום מאמץ?

בחרתי בדרך הבאה: ברשותי מחשב גיבוי בעל חומרה עדכנית שאפשר לחבר אליו בקלות כונן SATA נוסף. השתמשתי בכונן SSD עדכני (קרי SATA3) בן 250 ג'יגה, ולשקע USB3 תחבתי DOK ועליו תכנת ההתקנה של 13.1. מפעילים את המחשב וכשעולה מסך ה BIOS לוחצים על F12 (ישנם מחשבים שבהם זה F8) ובוחרים ב DOK. עולה תכנת ההתקנה ומגיעה לשלב בחירת המחיצות עליהן תותקן 13.1. כאן חייבים להזהר שלא להרוס משהו קיים. בחרתי לפרמט את ה SSD המיועד לשלש מחיצות: root עם מערכת הקבצים BTRFS בת 40 GIG, מחיצת SWAP בת 2 Gig ומחיצת HOME לכל השאר (החומרה העתיקה של ננס אינה זקוקה למחיצת EFI לאיתחול). מעתה רצה ההתקנה כרגיל, אבל במהירות רבה אותה מאפשרת החומרה החזקה של המחשב המארח. בסיום ההתקנה איתחול, F12, והמערכת החדשה עולה בזריזות. לשמחתי, אף כי מערכת זאת אינה מתוחזקת כבר כ6 שנים, כל מקורותיה עדיין קיימים ברשת, והתוכנה yast–software–repositories מאפשרת הכללתם בלחיצת כפתור. בחרתי במקורות packman המאפשרים שימוש בכל מפענחי המדיה הנחוצים להשמעת קבצי mp3 וכו’ ובמקור Nvidia המאפשר את התקנת הדרייבר הקינייני לכרטיס המסך המובנה בננס, ושבלעדיו הוא חשוב כמת. בגרסה 13.1 יש תוספת חשובה לדרייבר הזה והיא הפעלת vdpau הגורם לניצול טוב יותר של כרטיס המסך והקלה ניכרת על המעבד. בכל זאת, בסוג ההתקנה הנידונה כאן צריך להזהר: במחשב "הפונדקאי" יש כרטיס מסך Nvidia חדיש והתקנה אוטומטית תבחר עבורו את גרסה GO4 של הדרייבר. בננס מובנה כרטיס מסך מיושן מסוג ION הזקוק לגרסה G03. יש להקפיד איפוא שזו הגרסה שתותקן. למרבה השמחה הכרטיס החדיש פועל היטב גם עם הדרייבר המיושן. לאחר הוספת המקורות הללו והתקנת כל הדרוש למחשב מוסיקה ערכתי עידכון וכ 2500 חבילות התחדשו.

כדי לאפשר הפעלת הכונן הזה חיצונית כאילו היה כונן USB חיברתי אותו למתאם  SATA – USB.

עתה עיגנתי את כונן הפונדקאי המכיל את קבצי המוסיקה והתמונות שברצוני שיהיו ב’ננס’, והעתקתי אותם למחיצת home/ של 13.1. מעתה לא יהיה זקוק לשרת קבצים כדי לנגן ולא יהיה תלוי בטיב ערוץ ה  wi-fi.

באיתחול התקנה רגילה עולים מודולי הקרנל (=הדרייברים) של הכוננים הקבועים. הם שמורים בקובץ initrd שהוא הראשון בעליה. המערכת שלנו זקוקה למודולי USB וללא הכללתם ב initrd לא יהיה לה סיכוי לעלות. אי לכך יש ליצור initrd חדש בו הם  נכללים.

אופן־סוזה 13.1 משתייכת למשפחת systemd שבה הוספת מודולים ל initrd נעשית כך: בתיקיה etc/moduled-load.d/ (ששמה אינו מותיר מקום לספקות) יש ליצור לכל מודול כזה קובץ לפי התבנית הבאה: שם הקובץ יהיה שם המודול עם הסיומת conf. לדוגמא למודול usbcore יהיה שם הקובץ usbcore.conf . תוכן הקובץ יהיה בן מילה אחת והיא שם המודול, בדוגמא שלעיל usbcore. כלל המודולים הדרושים הם: usbcore, sd_mod, ehci_hcd, uhci_hcd, usb_storage, scsi_mod. יצרתי את הקבצים הדרושים ואז הרצתי כ־root את הפקודה הבאה: mkinitrd. עכשיו היתה המערכת החדשה מוכנה להפעלה.

תחבתי את כבל ה USB לאחד משקעי USB שעל ננס והפעלתי. המקש F8 מאפשר בחירה בעליה מ USB ולא מהכונן המובנה. זכרו: זו חומרה ישנה עם בקרי USB2 ו־SATA1. המערכת עולה, מאד לאט, אבל כשהיא עולה – היא במיטבה!

קל לסובב את תצוגת המסך (1920X1080) לאנכי ולהעלות את Banshee. המסך האנכי מאפשר הצגת רשימות השמעה ארוכות, משהו שחלמתי עליו זמן רב. והוא תלוי על הקיר, ככל יתר התמונות בחדר הזה…

הגיע הסוף להתלבטות.

לא התעצלתי, פתחתי את המארז והחלפתי בין הכוננים. עכשיו עלתה המערכת יותר מהר, מנגנת נפלא בלי להתאמץ. צריכת המשאבים נמוכה:

זהו. עכשיו נתפנה למשהו אחר.