פברואר 20

תגיות

תיקון שעון חשמלי, Jaeger 1939

בשנה א’ גרתי בפנסיון קורנברג, בתלפיות, שנראה, במבט ראשון, מקום רומנטי להפליא. אחד משכיות החמדה של המקום היה נכדה של הגברת, ובנו הקטן של הפרופ’ אריאלי, ההוא מ"מין היסוד" של עמוס עוז. ליום הולדתו השישי ביקש הילד כמה שעונים ישנים, כדי שיוכל לפרק אותם ללא דאגה מה יקרה אם לא יצליח להרכיב אותם חזרה.

הילד הזה קלע בדיוק לטעמי. הילד הזה הוא אני. אני אוהב לתקן דברים ישנים. והנה הגיע לידי עוד שעון חשמלי מתוצרת "ג’אגר", מהסוג שהיה מורכב במכוניות רובר האנגליות בשנים 39 – 48.

בברגיו הזעירים ומיסביו העדינים נועד כנראה לאצבעות עדינות מאצבעותי, אולי לאצבעות נערה או פסנתרן, ולעיניים חדות מעיני העששות והולכות. ואף־על־פי־כן הוא קרא לי "תקנני".

                                                                                                     *

האם הוא מת, או רק מורדם ולא מונשם?

אל דאגה – הוא הקיץ ומתקתק לו עכשיו בנחת.

אך כדי לספר כיצד התרחש לו הנס הרפואי הזה רצוי להבין כיצד בכלל פועל לו השעון הזה, ולהלן ניסיון להסביר זאת באופן הפשוט והקצר ביותר.

לב השעון הם דיסקת פליז אליה מסומררת שלישיית "סוליות" ברזל. זווית בת 120 מעלות קיימת בין כל אחת מהן ובין שכנותיה הקרובות.*

הוא נטוע בין שני קטבי אלקטרו־מגנט, כמוראה בתמונה הבאה

זה מצב המנוחה שלו. כל נסיון לסובבו עם כוון השעון או כנגדו יגרום למתיחת הקפיץ שישאף להחזיר אותו למצב המנוחה שלו.

כשמופעל האלקטרומגנט יסתדרו ה"סוליות" בין קטביו כמתואר בתמונה הבאה:

לאיזה כיוון יפנו הסוליות כדי להגיע למצב זה? עם השעון או כנגדו?

זה תלוי בתנאי ההתחלה. כיוון התנועה יהיה לטובת הסוליה הקרובה יותר לקוטב, מלכתחילה. המצב האידאלי של סימטריה מושלמת לא מתקיים במציאות.

התמונה הבאה מראה את סליל האלקטרומגנט ליבתו וקטביו:

והנה כל "ליבת" השעון מורכבת כראוי:

השעון פועל כך: סגירת מגע במעגל הסליל יסובב את הדיסקה לכיוון א’. הסיבוב יגרום להתנתקות המגע. הקפיץ יסובב את הדיסקה חזרה למקומה בכוון ב’, ההפוך לא’. המגע יתחדש כשהדיסקה עברה במקצת את נקודת שווי המשקל ולכן תמשך עכשיו לכיוון ההפוך לקודם, וכך הלאה.

תתחיל תנועה מחזורית של הדיסקה, והתדירות שלה תהיה תדירות התהודה של התנע הסיבובי של הדיסקה וכוח התגובה של הקפיץ. התנועה הזאת הופכת לתנועה חד־כוונית באמצעות ראצ’ט ומערכת גלגלי שיניים המניעים את המחוגים.

התמונה הבאה מראה את המגע הסוגר את מעגל הסליל:

מהתיאור עד כה עולה כי במצב מנוחה צריכות הסוליות להימצא במרחק שווה בין הקטבים, ועל המגעים להיות במגע. סטייה מדרישות אלה תוציא את השעון מכלל פעולה.

ואמנם, צפיה במגעים הראתה כי במנוחה הם אינם נוגעים זה בזה. הדיסקה, לעומת זאת, במקומה הנכון בין הקטבים. הבעיה, אם כן, היא במגעים (וזו הבעיה השכיחה ביותר בשעונים החשמליים של ג’גר).

כדי להחזיר את המגע הסטטי למקומו יש לשחרר אותו, לסובב אותו למקומו הנכון ואז להדק שוב. את זה ניתן לעשות רק כשהשעון מפורק כמעט כליל:

לשם כך מפרקים את כל מה שמחבר את מנגנון השעון למעטפת (ברגים קטנים), מסירים את המחוגים, את החוגה (ברגים זעירים), את התמסורת ואת המכסה הקדמי (ברגים מיקרו זעירים) ואז מגיעים לבורג הנכון (מסומן בחץ).

ועכשיו מתחיל השעון לתקתק. בחינת האות החשמלי על המתג באמצעות אוסילוסקופ מצביעה על תנועה איטית מאד של הדיסקה.

אות משעון תקין צריך להיות צר בהרבה (כ 15 מילישניות)

סיבה אפשרית: חיכוך מוגזם במיסבים. הפתרון: שימון בשמן שעונים באמצעות משמנת שעונים.

עכשיו מתקבל אות תקין והשעון מתקתק בחדווה:

הספייק" החיובי הגדול נוצר בעת ניתוק המגע מכיוון שהעומס הוא השראותי. הספייק הזה יוצר ניצוץ שבמהרה יחמצן את המגעים וישבית את השעון. חיבור קבל במקביל למגע פתר את הבעיה.

שעוננו חזר לחיים.

(נשלף לצורך הצילום מקופסת חלקים ישנים מאד, חלודים) *