מרץ
12
תגיות
פיצפיצון דוהר שנית.
לפני שנה סיפרתי כאן, בקול תרועה, על “פיצפיצון“ המופלא, נעים הזמירות שלנו. עיקר תשומת ליבי הוקדשה אז למסך האנכי שלו, ומגילות ההשמעה הארוכות שנפרשו לארכו.
אבל משנתרבו הימים, לא יכולתי להתעלם מכך שהצליל שהשמיע היה ככה־ככה. לא. בעצם צליל גרוע. מעוות. מלא באפקטים מלאכותיים.
יחסתי זאת למגבר: רסיבר ימהה משנת 2000, בעל פונקציות כגון הדהוד וחבר מרעיו. לרוע המזל רוב הלדים המסמנים את הפונקציה שנבחרה בו חדלו לפעול ואף פעם לא הייתי בטוח שבחרתי במצב “נייטרלי” – והאם יש כזה?
החלטתי להחליף מגבר, ובחרתי באחד נייטרלי כשוויץ – D 3020 V2 – NAD.
מגבר מובחר מבית טוב שאינו זועק שופוני.
ועדיין לא השביע הצליל את רצוני. הוא נשמע כמו צליל דיגיטלי שעבר דיגיטציה גסה: 16 ביט?
מה?
אבל כאן יש לחזור צעד אחורה.
פיצפיצון, דהיינו ZBOX-CI622/CI642/CI662NANO הגיע עם כרטיס קול מסוג Intel Corporation Comet Lake PCH-LP cAVS. מקריאה במפרט המוצר הסקתי, בטעות, כי הוא מצוייד ביציאת שמע מסוג SPDIF מטיפוס Toslink optical. אבל למעשה זו יציאה שבלונית מסוג 3.5mm audio ותו לא. ואני רציתי דווקא להשתמש בכבל האופטי כדי לחבר בין שני המכשירים.
לא הצלחתי לקבל מידע נוסף על הכרטיס הזה, פרט לכך שקיימת אפשרות בביוס להפעילו כ high definition. הפעלתי.
כדי לקבל בכל זאת יציאה אופטית ניסיתי להתחכם: לפיצפיצון ישנה יציאת שמע נוספת, מוטמעת באות ה־HDMI. החלטתי לנסות ולהשתמש בה.
לשם כך יש להשתמש במחלץ. למשל DAC Digital to Analog Audio Converter 192KHz דגם 0098
זה מכשירון ה“קוטף” את אות השמע מאות החוזי המרוכב וממיר אותו לאות אופטי SPIDF.
זה אמנם עבד, אבל עדיין לא הייתי שבע רצון. עיון במפרט המחלץ הראה כי ה־DAC שלו הוא בעל תחום דינמי מוגבל של 16 ביט.
מה עושים?
אולי כרטיס שמע חיצוני, USB?
חברת Creative ידועה בכרטיסי השמע המשובחים שלה, בעלי כושר ההפרדה הגבוה. אחד מהם, Sound BlasterX G5 היה זמין בחנות מקומית. הוא מצויד ביציאת Toslink optical. כושר ההפרדה שלו הוא 24 ביט.
החלטתי לנסות אותו.
הכרטיס זוהה מיד ע“י קרנל 5.16.11-1 ולמערכת נוספה יציאת SPIDF “אורגנית”. למודולי הקרנל הפעילים נוספו המודולים הבאים:
snd_usb_audio
snd_emu10k1x
snd_ac97_codec
עם השימוש בכרטיס הזה חל שיפור ניכר באיכות הצליל.
*
חנכתי את המערכת המשופרת בפרק השני של רביעיית רזומובסקי מס’ 3 של בטהובן. ‘אנדנטה קון מוטו קוואזי אלגרטו.’ “לאט בכוונה למהר קצת“
הצ’לו הוא הלב הרוסי הפועם. הפורט על מיתרי הגעגועים. הלב הרחב, הנוגה, השואף למרחקים.
כן, לא רק רשע ועריצות יצאו מן הארץ הגדולה הזאת.
ב־1806 הזמין הרוזן רזומובסקי, שגריר רוסיה בוינה של פרנץ השני – אויבים משותפים של נפוליאון, ושל המהפכה – שְלַשָת רביעיות מהמלחין המתחרש והולך. רזומובסקי הצעיר (26), היה כנר חובב, ששנא את המהפכה לא פחות משאהב נשים יפות. הוא החזיק בארמונו רביעית נגנים מעולים בראשות הוירטואוז הגדול של אותם ימים: איגנץ שופאנציג, חברו ומורו של בטהובן (לכינור).
בטהובן הכיר בערכו והתעריף שלו היה גבוה פי שלשה מהמקובל בתקופתו; בתמורה העניק ללקוחותיו מוצר ברמה הגבוהה ביותר שתיתכן: מוסיקה מרגשת, עשירה, המבוססת על שירי עם ממולדתם. רביעית הנגנים הצדיקה כתיבת מוסיקה משוכללת ותובענית. מספרים כי בין שופאנציג לבטהובן התנהל הדיאלוג הבא:
ש: ‘הקטע הזה שכתבת קשה מדי לנגינה!’ ב: (סוקר אותו מראשו לרגליו ובחזרה) ‘לא כתבתי אותו לכנור העלוב שלך! כתבתי אותו למען הנצח!’
הוירטאוזיות הדרושה לנגינתן הופכות אותן למוסיקה המיועדת להשמעה בפני קהל, עם הפתוס והברבורה הנובעות מכך.
בטהובן כתב את שלוש הרביעיות ב־1806, בכפר. השתיים הראשונות ארוכות ובשלישית כבר קצרה רוחו לחזור העירה. אי לכך את ‘שיר העם הרוסי’ הכלול בה המציא בעצמו, והפליא לעשות.
אני מאזין ל־’לאט בכוונה למהר אבל לא יותר מדי’ הזה בפעם המיליון.
זה כל כך יפה.
אני רוצה עוד.
*
רק כשהכל הסתיים התפניתי לקרוא את ספר המכשיר של המגבר, אותו D 3020 V2 – NAD, וכדי בזיון וקצף.
ומה עיני רואות?
אחת הכניסות למגבר זה היא bluetooth. כלומר אין צורך לא בכרטיס קול ולא בכבל מסוג כלשהו. פיצפיצון מצוייד בכרטיס bluetooth וכמהו המחשב הנייד ו… הטלפון.
אפשר לנגן מכל פינה בבית ומכל מקור.
*
כדי לנגן מן המחשב הנייד נעזרתי במדריך הזה.
בדקתי האם כל החבילות הנחוצות מותקנות:
ואכן, הן מותקנות.
השלב הבא היה לזווג בין המחשב הנייד והמגבר. שימוש באשף הנמצא במגש המערכת עשה את ה“עבודה“:
כל מה שהיה צריך לעשות הוא לסמן את D3020MKII 7188 ולהקיש ENTER.
הסמליל במגש המערכת הראה כי נוצר חיבור:
עכשיו היה צורך לסגור ולפתוח מחדש את pulse audio volume control
המראה כי הוא מחובר למגבר. אפשר להתחיל לנגן במערכת המשובחת כל מה שהמחשב הזה מסוגל לנגן.
*
ומה עם הטלפון, אתם שואלים? אנדרואיד?
מורידים מ“חנות האפליקציות” את BluOS ואת YT Music , מתקינים, ואנו מוכנים לצאת לדרך. ניתן כך לנגן מכל אפליקציה שבטלפון כגון Youtube, Spotify וכל קרוביהם וידידיהם.
