אוגוסט 15

תגיות

הצתה אלקטרונית לרובר הירוק 26-069.

השעון הזקן אשר בביתנו השמיע שלוש־עשרה פעם בום" – כך מתחיל אחד מסיפוריו היפים של שלום עליכם.

והרובר הזקן (26-069 – מודל 1946) השמיע קול שיעול. מין פיצוצון בקרבורטור. נקודה מתה בדוושת הגאז המלווה בפיצוץ בקרבורטור.

פיצוצים כאלה נובעים מהצתה מוקדמת מדי, תופעה המתרחשת כשהתערובת עניה ומהירות הבערה גדולה. הקרבורטור של 26-069 הוא קרבורטור סולקס בסיסי, שיא הפשטות – וחסר משאבת האצה, משאבה שנועדה למנוע תופעה זו ע"י הזרקת דלק לתוך לוע הקרבורטור ברגע של לחיצה חזקה ופתאומית על דוושת הדלק.

מה עושים? ניסיתי להעשיר כלשהו את התערובת ע"י החלפת הנחיר הראשי בגדול יותר, ולא עזר. וגם את נחיר הילוך הסרק הגדלתי – ולא עזר.

אולי ההצתה מוקדמת מדי? אחרתי אותה מאד והתופעה נעלמה – כמעט – אבל המכונית חדלה "לסחוב".

תוך כדי נסיונות לכוונן את המפלג נוכחתי שמנגון הוויסות שלו – "המיקרומטר" – אינו תקין.

ועל המדף מונחים להם מפלגים תקינים לתפארת, ולא זו בלבד – אחדים מהם הם אלקטרוניים. החלטתי שזה הזמן להחליף.

*

איך מחליפים?

דבר ראשון בודקים – מצלמים – את המצב של הרוטור.

במקרה הזה הצביע הרוטור לכוון מצת מס’ 3. מרגע זה אסור לשנות את מצב המנוע.

הרכבתי את המפלג החילופי והרוטור הצביע לכוון הפוך ב־180 מעלות. זו אחת משתי תוצאות אפשריות. לכאורה אפשר להחליף את מקומות חוטי המתח הגבוה מס’ 1 ל-4, מס’ 4 ל-1 וכן הלאה. התוצאה מגעילה.

מה עושים?

מסירים את הבורג המרכזי (מסומן בחץ)

מושכים החוצה את גל־הזיזים, הופכים אותו ב־180 מעלות ומשיבים למקומו. מעתה יפנה הרוטור לכוון הנכון.

ואכן, הרכבה נסיונית חוזרת מאשרת זאת.

זאת היתה גם הזדמנות לנקות את המצתים וכאן חכתה לי הפתעה לא נעימה. תוך כדי ניקוי נשר ראשו של אחד המצתים (ניקיתי, כמובן, רק את בסיסו). “צ’מפיון" עשו זאת שנית. החלפתי במצת "בוש".

מסובבים את בסיס המפלג כך שיעמוד כמו בתמונה הראשונה, מחזקים ומשיבים את מכסה המפלג וחוטי ההצתה למקומם ואת חיבורי ה–12V למפלג.

ולכאורה נראה כי דבר לא השתנה.

לחיצה על כפתור ההתנעה – ויש!

לסיום בדקתי את התכונות החשמליות של המפלג הקודם. המגעים היו במצב מושלם, אבל הקבל לא. במקום הערך הרצוי של 0.22 מיקרופרד היה ערכו 0.80 – מה שגורם לירידה במתח הניצוץ.