שושלת פרומקין – א’

פורסם על ידי lulisml בתאריך 8 באוקטובר 2022 ב-מעשיות, רוחות רפאים | השארת תגובה

רציתי לכתוב על פרומקין, גד הבן וישראל האב, והקשר שלהם לעליית התימנים ארצה, אבל אז התברר שפשוט אין ברירה אלא להתחיל מישראל ב“ק. (השם הזה ‘ישראל’ רודף אחרי [חוץ מזה, בשנתי הראשונה באוניברסיטה הייתה צילה ב”ק יפיפיית הקורס, ותלמידה מצטיינת, בלתי נשכחת]).

*

ישראל ב“ק נולד למשפחת חסידים בברדיצ’ב, אוקראינה, בסוף המאה השמונה עשר – דורו של שוברט, אפשר לומר. בן 19 פתח בית־דפוס עברי ובן 34 (1831) הגיע לצפת וייסד בה בית־דפוס עברי, הראשון בארץ לאחר 254 שנה.

מה קרה לו? למה? ומי צריך בית־דפוס עברי בצפת היהודית הקטנה והדלה, במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה?

מסתבר שבברדיצ’ב היו כמה וכמה מדפיסים והתחרות ביניהם היתה קשה, מלווה בהשמצות ותביעות משפטיות. וישראל ב“ק ביקש בלעדיות, בלי מתחרים. כזו, חשב, ימצא בארץ הקודש שמזה 254 שנים לא נמצא בה ולו בית דפוס עברי אחד.

כמדפיס ומו“ל מנוסה הוא לא עלה לבד לצפת וקיווה לטוב, אלא סחף עמו מומחה ליציקת אותיות וכורך – בלעדיהם אי־אפשר – שתי מכונות דפוס ומלאי עופרת ונייר. כל זה עלה הון רב וכדי להשיגו לווה כספים.

הבחירה בצפת היתה שיקול עסקי נבון, והעסק שגשג.

באותן שנים היתה צפת העיר בעלת האוכלוסיה היהודית הגדולה בארץ, הרבה יותר מירושלים. רובה חסידים. בתי הכנסת, ה’חדרים’ והישיבות נזקקו להספקה שוטפת של ספרי קודש ולימוד (מי בכלל יכול להסתדר בלי “תהילים“?). המגביות מהם ניזונו נזקקו לספרי קבלות ולטפסים שונים. דרך התקשורת הציבורית העיקרית היו ה“פשקווילים” – כרוזים שהודבקו ברחובות – וכמובן היה צורך במודעות לסוגיהן השונים; לא היו אז דרכי תקשורת נוספות. ושוק נוסף: הדפסת ספריהם של רבנים חשובים. הספר הראשון שהדפיס ב“ק בארץ היה ספרו של הרב שמואל הלר, ראש רבני צפת. אילו רצה הרב הלר להדפיס את ספרו בברדיצ’ב, למשל, היה נתקל בקשיי תקשורת נוראים, היה מתקשה בניהול המו“מ עם המדפיס, בבדיקת ההגהות וגם בפיקוח על ההפצה והמכירות. אבל אצל ב“ק, המדפיס המקומי, כל זה הסתדר בקלות. ב”ק היה המדפיס, המו“ל והמפיץ וסייע בגיוס הכספים הדרושים לכך.

פה גליל עליון עיר הקודש צפת תבנה בקרוב אמן

בית הדפוס של ישראל ב”ק היה למעסיק הגדול בצפת (30 עובדים) וגם זה ששילם לעובדיו טוב מכולם.

ובשעות הפנאי עסק ב”ק ברפואה ובציור.

*

באביב 1834 פרץ מרד הפלאחים. המורדים התפרצו לצפת טבחו והרסו והחריבו את בית הדפוס. מהעופרת יצקו כדורי רובה. איברהים פחה, מושל הארץ המצרי, הזעיק עזרה צבאית מאביו החורג, מוחמד עלי – שליט מצרים.

לאחר דיכוי המרד כשחזר הפחה לעכו עירו, חלה בקדחת קשה ובאזור כולו לא נמצא מי שירפא אותו. שמועה הגיעה לאוזניו, שבצפת נמצא מדפיס, הרב ישראל ב“ק, שמצליח לרפא את מטופליו. הוא ציווה להביאו לפניו ולאחר שהחלים והיה מרוצה מאד, העניק לו תואר “חכים פאשא” – ראש לרופאים, וכ“מקורב למלכות“, הוצעו לב“ק אדמות בהר מירון  – ונבנתה החווה החקלאית (היהודית) הראשונה בארץ ישראל.

ב“ק בנה שם בתים, גידל עזים משובחות, צמחי תבלין וגידולים אחרים והטיף ליהודי צפת לעבור לחקלאות ולהתיישב על ההר.  בנו ניסן ניהל את החווה בעוד שהוא עצמו שיקם את בית הדפוס וטיפל בחוליו. הוא נאלץ לצקת אותיות חדשות בגופן שונה. אחד הספרים שבהדפסתו התחיל לפני הפרעות ולא סיים נמשך בגופן הזה. אוניה שנשאה מטען של ספרי תהלים – אחד מרבי־המכר של ב“ק – טבעה בים והקונה תבע פיצויים. ב“ק התקשה להחזיר את ההלוואות.

סיפור נחמד ואף נעים, כולו ממתקים וכולו מחמדים, מעשה ד’ ונפלאותיו אשר הפליא חסדו עם הרב הצדיק הקדוש ירום הודו חיים אבולעפיה ז”ל וגם כל יושבי טבריא תבנה ותכונן במהרה אמן ומרוב חשיבותו […] הדפסנוהו שלישית בדיו שחור על נייר לבן באותיות נחמדות למראה כאשר עיני הרואים […] פה עיר הקודש צפת תיבנה ותכונן בשנת תרל”ו תחת ממשלת אדוננו החסיד האדיר הרחוק הסולטן עבד איל עזיז ירום הודו

אחרי הפוגה קצרה בצרות באה צרה חדשה: רעש אדמה גדול התחולל, 1837, החריב כמעט את כל העיר צפת – ובית הדפוס נהרס בשנית. ב“ק עבר להתגורר בחווה שבהר מירון, שם נפגש עם השר משה מונטיפיורי ואשתו יהודית, אשר באו לביקור על גב סוסים. מפגש זה הפך לידידות פוריה.

ב־1838 התמרדו הדרוזים והרסו את החווה. ב“ק יצא לאלכסנדריה לתבוע פיצוי וששה חדשים התדפק על דלת החוק ונענה ב“תבוא מחר“. ואז פרצה מגפת דבר במצריים, וב“ק נמלט ממנה באניה צפופה. כשהגיעו ליפו נכנסו להסגר של שלשה חדשים.

ב 1841 חזר הצבא התורכי וכבש את הארץ, והשלטונות החדשים ביטלו את כל ההסכמים שהיו לישראל ב“ק עם הפחה המצרי והוא נעקר מהחווה.

*

בשעה קשה זו המציא לפניו האל את המסיון. ליהודי ירושלים נודע כי זה מתכונן להקים בית דפוס ולהציף את ירושלים בקונטרסי שידול לשמד. ב“ק הציע למנהיגי העיר – ספרדים, מוגרבים ואשכנזים כאחד – להקדים תרופה ולהקים בית דפוס חוסם, בתנאי שיתחייבו על בלעדיות. הוא יהיה המדפיס היחיד ואין בילתו. שעת החרום גרמה לכך שדרישתו נתקבלה וב“ק זכה סוף סוף במונופול, משאת חייו. את מכונת הדפוס החדישה, היפיפיה, העניק לו מונטיפיורי.

כיום נמצאת המכונה היפיפיה באוניברסיטת רייכמן ותצלום שלה אפשר לראות כאן.

*

כעשרים שנה נמשכה בלעדיותו של ב“ק בענף הדפוס הירושלמי ועסקיו שגשגו.

הענף החל לקרוץ לאחרים, והמפורסם ביניהם הוא משה יואל סלומון. הוא ושותפו מיכל הכהן היו בחורי ישיבה וכשנתקלו בפסוק “אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות” החליטו לשנות כיוון. המלאכה בה בחרו להתמחות היתה מלאכת הדפוס. הם פירשו את הבלעדיות של ב“ק כבלעדיות על דפוס עופרת, והחליטו להתמחות בליטוגרפיה, שיטת דפוס אלטרנטיבית. אחרי שנתיים התמחות חזרו לירושלים עם כל הדרוש להדפסה ליטוגרפית, כולל האבנים המיוחדות והצבעים. כ“סיפתח” הדפיסו תמונה צבעונית של שושנה בקיפול נייר הנפתח בכל הדרו איתה. ממש centerfold – וקנו את לב העם.

ב“ק השמיע קול זעקה ופנה אל רבניו, טוען שדפוס הוא דפוס. לסלומון והכהן היו רבנים משלהם וטיעונים משלהם. פרצה מלחמת עולם וכידוע באהבה ובמלחמה אין חוקים. נפתחה מערכת שמועות והשמצות, וכדי ליעל אותה פתח ב“ק עיתון וקרא לו בשם הזך “חבצלת“. יואל משה סלומון לא פיגר אחריו ופתח עיתון משלו, בשם מרומם ולבן לא פחות: “הלבנון“. לכאורה עסקו העיתונים הללו בנושאים שברומו של עולם אך בין השורות כתשו זה את זה. המלחמה שהתחוללה שם היתה מלחמה פייסבוקית אופיינית, מאה וחמישים שנה מוקדם יותר.

עד מהרה הגיע שלב ההלשנות ואחריו שלב החסימות. הדפסת כל דבר דפוס דרשה רשיון מיוחד מקושטא, קל וחומר הדפסת עיתון. המו“ל היה חייב לשלוח דוגמה ולהמתין לבוא הרשיון – תהליך שהיה יכול להמשך ארבעה חודשים ויותר.

בלהט הקרב איש מהם לא ביקש ולא קיבל רישיון. שני הצדדים הלשינו זה על זה – ונסגרו שניהם. במכתב התחנונים לביטול הגזירה כתב ב“ק: ‘הנני אזרח עותומני נאמן, מעולם לא עלה ולא יעלה על דעתי לכתוב משהו רע על הממשלה ולבקר את מעשיה’. זמן רב חלף עד שניתנו הרישיונות.

(לימים, כשהגליונות הראשונים של ‘הפועל הצעיר’ נדפסו בירושלים, נכתב בהם, מחשש עינא־בישא: יצא לאור בקהיר, מצריים).

מאשתו הראשונה ביילה נולדו לישראל ב“ק בן וחמש בנות. לאחר שהתאלמן נישא ב“ק לרייזה ונולדו לו שתי בנות: פינה ומינדל. עם בת זקונים זו התחתן ישראל דוב פרומקין בן ה־15. הנה הגענו אליו, וממנו נגיע לתימנים.

מחקריה של שושנה הלוי הם הבסיס לרשימה זו.