אוקטובר
21
תגיות
מפלג ספרתי 123 לרובר האדום – א.
אם יש משהו המשרה עלי שלווה ושפיות – הרי הוא עבודת כפיים, כזאת המשלבת מחשבה ואתגר מקצועי.
שנים רבות זה בדיוק מה שמצאתי במעבדה שלי כמדען – אבל לא פחות מכך במכונאות.
אתמול בבוקר, כשיצאתי לחצר מצאתי כי מזג האוויר נעים – כבר לא חם ועוד לא גשם – אבל מצב הרוח היה נורא.
זה הזמן למכונאות.
*
ברובר הירוק ובטורר החלפתי את מערכת ההצתה המקורית, המכנית, במערכת הצתה מודרנית – הדומה לה מאד במראה החיצוני, כך שהמראה האותנטי נשמר.
ליבה הוא מפלג (דיסטריביוטר) אלקטרוני בעל קידום הצתה דיגיטלי וחסר חיכוך ושחיקה, מתוצרת 123 ההולנדית.
אני כל־כך שבע רצון מהמפלגים הללו שהחלטתי לא להשאיר את הרובר האדום מקופח ורוטן “למה לכולם כן ורק לי לא?”
*
את החלקים רכשתי זה מכבר, ואתמול הגיע הזמן לצאת למשימה.
*
הצעד הראשון קריטי: צילום מצב חוטי ההצתה
ואיתו צילום מצב כיוון ההצבעה של הרוטור
אם נרכיב את המפלג החילופי תוך שמירה על שני אלה – ולא נשנה את מצב המנוע – תהיה ההתנעה קלה ופשוטה ולא יהיה צורך בכיוונונים מוספים. (ברובר 47, אגב, אין סימון מתאים לכיוונון ע“י סטרובוסקופ ואי אפשר להסתמך עליו.)
*
לא רק המפלג יוחלף, אלא גם סליל ההצתה. במחקר קטן שערכתי לפני שנים אחדות מצאתי כי ביצועי הסליל המקורי נחותים לעומת סליל פרימיום של אקוספארק עם נגד טורי. החלפת הסליל הזה לא נוחה ולא נעימה, ולכן בחרתי להתחיל בה. הוא מחובר לקיר האש בברגים מחורצים בצד המנוע ואומים בצד תא הנוסעים.
אי לכך השלב הראשון, לצערי, היה הסרת הריפוד מקיר האש בצד הנהג.
מכיון שעבדתי לבד, היה עלי לבחור צד. בחרתי בצד של ראש הבורג, הלא הוא תא המנוע. משם, הצד השני, תא הנוסעים, אינו נגיש. השתמשתי לכן ב“פלייר פטנט” כדי להוות “קונטרה” ולאפשר פתיחת הברגים, הסרתם ואחריהם הוצאת סליל ההצתה המקורי, בן ה־75.
חיבור הסליל החדש היה מעט יותר תובעני.
קל להכניס את הבורג למקומו כשלוחצים את הסליל הכבד לדופן קיר האש. אבל אז עוזבים אותו כדי לעבור לצד השני ושניהם נופלים – הסליל והבורג…
הפתרון: משתמשים בבורג ארוך במקצת מן הדרוש. משקל הסליל מהדקו, במין שווי משקל רופף, לדופן. עוברים צד בזהירות בזהירות ומרכיבים את האום על הכריכות הראשונות של הבורג. משם ההמשך ברור.
עכשיו עוברים לבורג השני, העליון. אותו אי אפשר לקבע אפילו זמנית, הגרוויטציה נגדנו. נקטתי בפתרון שלמדתי מדפנה גור, האמנית מה“סדנא“, והוא נייר דבק דו צדדי.
הכמעט בלתי אפשרי בוצע: הסליל המשופר ונגד הנטל הורכבו במקומם.
המשך יבוא.