"וכדי שלא יהיה הקטן הזה מנותק ממה שהפסידה כשהלכה משם מן היער (היהר) ומן הנהר (הנאר), היתה מציירת לו אז על שעוונית שולחן המטבח בעוד הוא בלתי אוכל כלום ולא בולע, שלוש נקודות ברורות שהן המשולש שבלב העולם: הנה בּרוֹמֶל, הנה לוּצְק והנה ברֶסטצ'קי, פלך ווהלין, סיפרה לו, כולן על הנהר סְטיר ועל יובליו, כולן […]

פ”ה.  “איכפת לך לבוא איתי הבוקר לשוק?” שואלת גילי כשהיא מתיישבת ליד ההגה. הוא יודע כי בשמונה תתקיים ישיבת הצוות הטכני הבכיר בעניין תקני מפרט ועליו להראות שם את פרצופו אבל שילך השממון הזה לעזאזל, הוא מחליט, הקץ לביורוקרטיה הטרחנית שעליה העולם עומד, ואדרבה, שתצלצל לה נופר בלי סוף, באצבעה הבוחשת, אם כי היא בדרך […]

פ"א. "מה מצאת בי למה אתה ממשיך לנסות?” מציצה ריקי לתוך הסובארו שעצר על ידה באין עצירה. "לא בגלל שאין בחורות אחרות!” הוא מחמיץ הזדמנות למחמאה. "אז חידשתי את הקשר עם החבר הישן שלי." היא מודיעה לו דרך החלון בלי להיכנס למכונית אפילו "וזה טוב! אבל זה רק לקיץ.” והוא חש שליבו נשבר. היא בדרך […]

ע"ח. “רותי צלצלה. דוד.” כתוב בפתקה שמצא על השולחן במשרד. שוב דוד. אז הוא החזיר לה צלצול אבל היא לא הייתה בבית ולכן השאיר לה הודעה במשיבון וביקש שתחזור אליו כשתוכל. יום חמישי הוא יום האוכל המזרחי. על הרחבה שלפני חדר־האוכל מציב קבלן הקייטרינג כמה מנגלים וסוכך גדול ועובדותיו צולות עליהם סטייקים וקבבים ונקניקיות ובקרטון […]

ע"ה. חדלו הטלפונים מנופר. היא במרחקים. גם אין עבודה כמעט, המכונה החדשה בבדיקות והוא צריך פשוט לחכות בסבלנות לתוצאות. הוא מושך את הזמן, הוא יוצא מוקדם מהעבודה. יש לו זמן פנוי, ויש אפשרויות, ואולי, מי יודע. "הכי טוב" היא אמרה "אני אתקשר אליך בשעות העבודה." אבל הטלפון לא מצלצל. אולי ימצא אותה שם בראש הגבעה […]