מיה סלע ("מה שכרוך") תהתה, אחרי שקראה את "רוזנפלד", האם זה יתכן שאישה צעירה, תימשך מינית – תידלק – אל גבר שמן בן 55? (וגם מנהל חברה עשיר נדיב וכריזמטי, זכר אלפא). ואני נזכרתי בדליה, דליה כרמל, 'המזכירה’. * נערה גבוהה, נאה ופיקחית, בוגרת תיכון, יודעת שפות – "בת טובים”. ב־1953, בת 18, היא מתגייסת […]

גד פרומקין נולד בשנת 1887 בירושלים. אביו היה ישראל דב פרומקין ואימו בילקה (בלהה), אחותו של אפרים כהן־רייס, מנהל בית הספר 'למל' [1]. בילקה היתה אישתו השניה של ישראל דוב, אחרי מינדל ב"ק שנפטרה. גד גדל ברובע היהודי ולמד אצל מורים פרטיים בלבד. הוא היה מיועד לרשת את ה"חבצלת", לנהל ולערוך, אך בגיל צעיר נשא […]

עד שתמצא להם קורת גג השתכנו תימני "אעלה בתמר" במערות בשיפולי הר הזיתים. משפחת עמר החליטה לתור אחר מקום נוח יותר. תוך כדי סיורה נתקלה בשלוש מערות על המדרון המערבי של הר הזיתים והחליטה להעתיק לשם את מקומה יחד עם משפחת נהרי, ממזרח לחומות ירושלים, בין תושביו הערביים של כפר השילוח. מחיר בית או שכירתו […]

המילה החזקה ביותר שאפשר להגיד על ישראל דוב פרומקין היא חב"ד. אליה נולד, עמה נאבק ואותה חיבק כל ימי חייו. הוא נולד ב־1850 בבלרוס ובן 9 העלו אותו הוריו איתם לירושלים. אביו היה ראש חסידי חב”ד עולי־ליטא ורייסין וחתנו ראש חסידי־רוז’ין עולי־ווהלין ופודוליה, וכך חיבר באישיותו בין שני סוגי־חסידים נחשבים ביותר. בן 15 חיתנו אותו […]

רציתי לכתוב על פרומקין, גד הבן וישראל האב, והקשר שלהם לעליית התימנים ארצה, אבל אז התברר שפשוט אין ברירה אלא להתחיל מישראל ב"ק. (השם הזה ‘ישראל’ רודף אחרי [חוץ מזה, בשנתי הראשונה באוניברסיטה הייתה צילה ב”ק יפיפיית הקורס, ותלמידה מצטיינת, בלתי נשכחת]). * ישראל ב"ק נולד למשפחת חסידים בברדיצ’ב, אוקראינה, בסוף המאה השמונה עשר – […]

רוב הדמויות (אני נמנע במודע מ"הגיבורים") בסיפורי יזהר הם גברים. נשים קיימות, אם קיימות, בהרהורי אותם גברים, אך כמעט לא כדמויות פעילות. כבר מהסיפורים הראשונים שלו יופיעו "זלמנים" – דהיינו לא־צברים – בסיפוריו. הם סמכותיים ובני סמכא, חסונים ונטולי לבטים. הם אינם מזן "הצבר”, אותה חיה צעירה ויפה, רעבתנית ואנוכית, נוסח ישראל אחיו או רענן […]

מאת: ניצה בן-ארי לסיפור הזה יש שתי פתיחות. פתיחה ראשונה בפברואר 2020, שאז מתה אמי, אדית בן־יעקב (מקודם הוכברג) בדירתה בגבעתיים, חודש לפני יום הולדתה ה־96. חמש שנות חייה האחרונות תחת שלטון האלצהיימר לא היו מזהירות, אבל היא נאחזה בהן בעקשנות, ונדמה ששמה לה למטרה להגיע לגיל מאה. לא צריך להכביר מילים על מות אם, […]

"וכדי שלא יהיה הקטן הזה מנותק ממה שהפסידה כשהלכה משם מן היער (היהר) ומן הנהר (הנאר), היתה מציירת לו אז על שעוונית שולחן המטבח בעוד הוא בלתי אוכל כלום ולא בולע, שלוש נקודות ברורות שהן המשולש שבלב העולם: הנה בּרוֹמֶל, הנה לוּצְק והנה ברֶסטצ'קי, פלך ווהלין, סיפרה לו, כולן על הנהר סְטיר ועל יובליו, כולן […]

אחרונה. א. הוא לא חשב שיראה שנית את תמר וידע שכך ייטב לשניהם. ובכל זאת כשנזדמן לתל־אביב שבועות אחדים לאחר מכן בענייני עבודה, שנשלמו מוקדם מהצפוי, מצא את עצמו ניגש למקום עבודתה. הוא זכר במעומעם שאמרה לו משהו אודותיו, אך לא היה בטוח שזכר נכון ומדויק מה הוא והיכן הוא שוכן. אבל בבניין, שעל שפת […]