רוב הדמויות (אני נמנע במודע מ”הגיבורים”) בסיפורי יזהר הם גברים. נשים קיימות, אם קיימות, בהרהורי אותם גברים, אך כמעט לא כדמויות פעילות. כבר מהסיפורים הראשונים שלו יופיעו “זלמנים” – דהיינו לא־צברים – בסיפוריו. הם סמכותיים ובני סמכא, חסונים ונטולי לבטים. הם אינם מזן “הצבר”, אותה חיה צעירה ויפה, רעבתנית ואנוכית, נוסח ישראל אחיו או רענן […]
